רבי יוחנן הסנדלר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 11: שורה 11:
{{מיון רגיל:יוחנן הסנדלר}}
{{מיון רגיל:יוחנן הסנדלר}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי עקיבא]]

גרסה אחרונה מ־01:01, 15 בדצמבר 2013

רבי יוחנן הסנדלר היה תנא, מתלמידי רבי עקיבא. נקרא כך על שום שעסק בסנדלרות, ויש אומרים שנקרא כך על שם שמוצאו מאלכסנדריה שבמצרים (ירושלמי חגיגה ג א).

כשגזרה מלכות רומי שלא ללמוד תורה, נאסר רבו רבי עקיבא משום שלמד תורה. בהעדרו, נשאלה בבית המדרש שאלה, האם חליצה שנעשתה ללא שלושה אנשים, כשרה או לא? הלך ר"י הסנדלר ועשה עצמו כרוכל, ובא על יד חלון תאו של רבי עקיבא והכריז: מי מבקש מחטים? מי מבקש מצינורות? חלצה בינו לבינה מהו? הציץ ר"ע מהחלון וענה: יש לך כושין יש לך... כשר, ובכך הצליח לענות לו תשובה בלי שהרומאים יתפסוהו. (ירושלמי יבמות יב ה).

על אהבת ארץ ישראל שלו אנו למדים מדברי המדרש: "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן (צידון) וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה (דברים יא לא) "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים" אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי ראה פ).

ע"פ המסורת, נקבר במירון בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי.

רש"י היה מצאצאיו, ולכן יש נוהגים לעלות לקברו ביום פטירתו של רש"י- כ"ט בתמוז.