כף החיים (סופר) - כף החיים (השני)

שער הספר אורח חיים חלק א' מופיע בשער שמו של בן המחבר משה סופר מרחוב הנביאים 84 מירושלים ארץ ישראל

חיבור כף החיים הינו הספר הגדול ביותר שיצא על שולחן ערוך אורח חיים, מהות הספר ביאורים והשלמות שחיבר רבי יעקב חיים סופר מירושלים על השולחן ערוך למרן רבי יוסף קארו מצפת. רבי יעקב חיים סופר, עלה לארץ ישראל לירושלים ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.

נכתב על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט], במרכז הספר נדפסו דברי מרן רבי יוסף קארו שהתגורר בצפת ועלה לארץ ישראל מטולדו שבמדינת ספרד, ועמו הגהות רבי משה איסרל'ש מקראקא שבמדינת פולין, ומצדי הספר ציוני הגהות של רבי משה רבקה'ש מוילנא שבמדינת ליטא שבמחוז מדינת רוסיה.

הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.

המחבר לא הספיק לסיים את הספר עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי משה סופר מירושלים שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת ממרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון והרב הראשי לישראל מלפנים שהסכים לכך, ושילם לו שכרו טבין ותקילין במיטב.

הספר הודפס במהדורות רבות על ידי רבי משה סופר מירושלים בן המחבר ובנו רבי שלום סופר (ר' יצחק שלום סופר) נכד המחבר מירושלים, ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות היקר ר' אהרן מזרחי‏^[1] מירושלים.

בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב), נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים בשעה טובה מזל עם ברכה בראש חודש טבת שנת ה'תשע"ו. הספר קיים במאגרים התורניים: היברו בוקס, ואוצר החכמה Otzar Hochma ,Hebrew Box.

ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים

א. ספר קיצור שולחן ערוך של ר' רפאל ברוך טולידנו מבני ברק בנוי ומיוסד רובו ככולו על הספר כף החיים. במכתבו למרן ר' עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ו סימן מח) כתב הרב רפאל ברוך טולידנו שהיה ראב"ד מקנאס שבמרוקו מלפנים ותושב בני ברק, אל מרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון מירושלים, וזו לשונו: לכבוד ידידנו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמהר"ר עובדיה יוסף שליט"א. יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה.

וזאת להודיע למעלת כבוד תורתו כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שלחן ערוך של הגאון רבי שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא על פי הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שלחן ערוך על פי מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים, ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר החיים והשלום, אכי"ר. החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרב הראשי וראב"ד במקנאס ואגפיה מרוקו].

ב. כמו כן בספר מצטט רבות מכתבי האר"י והקבלה, ועל הספר יצא הספר שולחן אריאל על שלחן ערוך (מאת ר' בנימין קרעי מירושלים מבני עדת טוניסיה - תוניסיה) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף החיים.

הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר נוסף שנקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פלג'י" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י.

ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל

במרוקו בעיר צפרו עוד בחיי המחבר הוקמה ישיבה על שם ספרו, ישיבת כף החיים, ובה למדו בספר כף החיים והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.

בארץ ישראל בירושלים הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה הוקמה על ידי הרב שלמה רוזנר מירושלים‏^[2] והרב יעקב חיים סופר (הנין) מירושלים ‏^[3] ביום פטירת ולידת משה רבינו יום ז' באדר בשנת ה'תשל"ט, בעצת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת תושיה במושב תפרח שבדרום‏^[4], ובברכתם של רבי יהודה יהושע צדקה מירושלים ורבי בן ציון אבא שאול מירושלים ורבי עובדיה יוסף מירושלים. ובברכתם של רבי יעקב ישראל קנייבסקי בעל הקהילות יעקב מבני ברק ורבי אלעזר מנחם מן שך בעל האבי עזרי מראשי ישיבת פוניבז' מבני ברק. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, שחיבר זקינו של הרב סופר, רבי יעקב חיים סופר.

תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד, בשכונת הבוכרים בירושלים, לאחר מכן עברה לבית הכנסת נועם שיח הנקרא בית הכנסת משהיוף ברחוב דוד 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של הרב נעים בן אליהו (בן חכם סלמאן אליהו בעל הכרם שלמה) רב שכונת הבוכרים, לאחר מכן עברה אל רחוב הרב מאיר בר-אילן, הרחוב הסמוך בירושלים. בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים הנקרא יוצאי ירך יעקב. לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב אוהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים. המשגיח הוא הרב שלמה דסקל, מתלמידי המשגיח הרב שלמה וולבה.

תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ומרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון בראש ספר כף החיים.

תולדות חייו של המחבר עם עובדות הליכות והנהגות הובאו בספר תולדות כף החיים לבן נינו רבי אברהם אליעזר סופר מירושלים (Avraham Eliezer Sofer, from Jerusalem) ב"ר יעקב חיים סופר מירושלים, הספר נדפס בארץ ישראל בירושלים, ויצא לאור עולם מדפוס וואגשל ביום ט' אלול חודש הרחמים והסליחות בשנת ה'תש"ע.

כמו כן יצאה לאור הגדה של פסח כף החיים (640 עמודים) בשנת ה'תשע"ו עם עובדות והנהגות על ידי הרב נחום סילמן מרחובות.

ישיבת תורת יעקב וסניפים נוספים

כ13 שנה לאחר הקמת ישיבת כף החיים, בשנת התשנ"ב (1992) יום ל' באב ראש חודש באלול חודש הרחמים והסליחות, הוקמה ונפתחה בירושלים ישיבה נוספת ישיבת תורת יעקב על שם רבי יעקוב חיים סופר בעל הקול יעקב וכף החיים, היא היוותה מסגרת לנערים מצטיינים ומסגרת לנוער נושר ברחוב אוהלי יוסף 14 בירושלים, הרמי"ם והצוות דלהלן מסרו נפשם על התלמידים: המשגיח ר' עוזיאל כהן, ומראשי הישיבה גיסו ר' אריאלי אביגדור שמואל (כיום ראש ישיבת ברכת ישראל על שם הרב ישראל מאיר הכהן מראדין בעל החפץ חיים בשכונת רמות אלון אשר בירושלים), ומראשי הישיבה ר' יעקב חיים סופר. והמשיבים: ר' משה רחמים סופר ור' אברהם קרייזלר. ומגיד השיעור וראש הקיבוץ ר' אברהם אליעזר סופר, אשר כיהן גם תקופה קצרה כמגיד שיעור בישיבת כף החיים וזכה לחבר ספרים מרובים וחשובים, לוח לב החכמה מליצי יושר (יומי דהילולא ולוח זמנים ל40 מדינות מבוסס על תוכנת חזון שמים של ר' איתן ציקוני מאופקים נדפס בירושלים בשלהי חודש אלול חודש הרחמים ערב ראש השנה ה'תשס"ד) ספר מליצי יושר בשם אומרו (יומי דהילולא, מנחם אב ה'תשס"ג), וספר תפארת אברהם (על הגדה של פסח, י"ט אדר ב' ה'תשס"ח, שנת השמיטה) ועוד ועוד, וערך עם תלמידיו מאמרים תורניים על מסכתות כתובות וסנהדרין על הש"ס‏^[5] והדפיסם 2 קבצים תורניים נפרדים בשם תורת יעקב (קיימים ונמצאים במאגר אוצר החכמה בניהול ר' ארז סלע ובשמת סלע). ומגידי השיעור: ר' ראובן ניסים סופר, ר' אברהם שאלתיאל, ור' אברהם דוב רוזנטל.

לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיה עטרת בנות הקיים ברחוב הרב שלמה זלמן דרוק בשכונת רמת שלמה בירושלים, רב המדרשייה הוא הרב בנימין הלפר-אלפר.

קישורים חיצוניים

תבנית:אתר רשמי