כף החיים (סופר) - כף החיים (השני): הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ב[[מדינת מרוקו]] בעיר [[צפרו]] עוד בחיי המחבר הוקמה ישיבה על שם ספרו, '''ישיבת כף החיים''', ובה למדו בספר '''כף החיים''' והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם. | ב[[מדינת מרוקו]] בעיר [[צפרו]] עוד בחיי המחבר הוקמה ישיבה על שם ספרו, '''ישיבת כף החיים''', ובה למדו בספר '''כף החיים''' והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם. | ||
ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה '''ישיבת כף החיים''' על ידי: ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]{{הערה|מתלמידי ר' '''שמחה זיסל ברוידא''' מראשי ישיבת '''חברון'''}}, ר' שלמה רוזנר מ[[ירושלים]]{{הערה| ראה באתר '''ישיבת''' כף החיים במדור ההמלצות בהמלצת '''בד"ץ העדה החרדית''' (Badatz the Eda Haredit) [[ירושלים]] את ר' רוזנר שלמה בהנהלת הישיבה יחד עם ר' סופר יעקב חיים}}, ור' יעקב חיים סופר (נינו) מ[[ירושלים]]{{הערה| הקרוי על שם זקינו מבבל}} ביום '''ז'''' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]], בעצת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת '''תושיה''' במושב '''תפרח''' ב[[הנגב]] שבדרום{{הערה| שניהם מייסדי הישיבה וראשיה, ותלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' '''נחום לסמן''' מ[[בני ברק]] (נפטר [[י"ב]] ב[[אלול]] חודש ה[[רחמים]] והסליחות [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' '''יעקב יצחק פרידמן''' מ[[תפרח]]}}, ובברכתם של: | ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה '''ישיבת כף החיים''' על ידי: ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]{{הערה|מתלמידי ר' '''שמחה זיסל ברוידא''' מראשי ישיבת '''חברון'''}}, ר' שלמה רוזנר מ[[ירושלים]]{{הערה| ראה באתר '''ישיבת''' כף החיים במדור ההמלצות בהמלצת '''בד"ץ העדה החרדית''' (Badatz the Eda Haredit) [[ירושלים]] את ר' רוזנר שלמה בהנהלת הישיבה יחד עם ר' סופר יעקב חיים}}, ור' יעקב חיים סופר (נינו) מ[[ירושלים]]{{הערה| הקרוי על שם זקינו מבבל}} ביום '''ז'''' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]], בעצת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת '''תושיה''' במושב '''תפרח''' ב[[הנגב]] שבדרום{{הערה| שניהם מייסדי הישיבה וראשיה, ותלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' '''נחום לסמן''' מ[[בני ברק]] (נפטר [[י"ב]] ב[[אלול]] חודש ה[[רחמים]] והסליחות [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' '''יעקב יצחק פרידמן''' מ[[תפרח]]}}, ובברכתם של:[[הרב]] [[יהודה יהושע צדקה]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], מרן [[הרב]] [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ובברכתם של [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]] ו[[הרב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "[[כף החיים]]" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]]. | ||
תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב '''דוד''', בשכונת הבוכרים ב[[ירושלים]], לאחר מכן עברה לבית הכנסת [[נועם שיח]] הנקרא בית הכנסת [[משהיוף]] ברחוב '''דוד''' 18 בשכונת הבוכרים ב[[ירושלים]] בראשותו של [[רב שכונת הבוכרים]] הרב '''[[נעים בן אליהו]]''' (בן המקובל ר' שלמה המכונה [[הרב סלמאן אליהו]] בעל הכרם שלמה, על עץ חיים ושער הכוונות), לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב הרב '''מאיר''' בר-אילן ב[[ירושלים]]. | תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב '''דוד''', בשכונת הבוכרים ב[[ירושלים]], לאחר מכן עברה לבית הכנסת [[נועם שיח]] הנקרא בית הכנסת [[משהיוף]] ברחוב '''דוד''' 18 בשכונת הבוכרים ב[[ירושלים]] בראשותו של [[רב שכונת הבוכרים]] הרב '''[[נעים בן אליהו]]''' (בן המקובל ר' שלמה המכונה [[הרב סלמאן אליהו]] בעל הכרם שלמה, על עץ חיים ושער הכוונות), לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב הרב '''מאיר''' בר-אילן ב[[ירושלים]]. | ||
גרסה מ־04:42, 23 באוגוסט 2018
|
|
חיבור כף החיים הינו ספר הלכה על שולחן ערוך אורח חיים, מהות הספר ביאורים והשלמות על השולחן ערוך למרן רבי יוסף קארו מצפת. רבי יעקב חיים סופר, עלה לארץ ישראל לירושלים ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.
נכתב על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט], במרכז הספר נדפסו דברי מרן רבי יוסף קארו שהתגורר בצפת ועלה לארץ ישראל מטולדו שבמדינת ספרד, ועמו הגהות רבי משה איסרליש מקראקא שבמדינת פולין, ומצדי הספר ציוני הגהות של רבי משה רבקה'ש מוילנא שבמדינת ליטא שבמחוז מדינת רוסיה.
הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.
המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי משה סופר מירושלים שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת מהרב עובדיה יוסף הראשון לציון והרב הראשי לפתח תקווה באותו זמן, שהסכים לכך.
הספר הודפס במהדורות רבות 70 שנים על ידי בן המחבר רבי משה סופר מירושלים ובנו רבי יצחק שלום סופר נכד המחבר מירושלים, ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות, היקר ר' אהרון מזרחי מירושלים.
בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב), נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים בשעה טובה מזל עם ברכה בראש חודש טבת שנת ה'תשע"ו. הספר קיים במאגרים התורניים.
ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים
א. ספר קיצור שולחן ערוך של ר' רפאל ברוך טולידאנו מבני ברק בנוי ומיוסד רובו ככולו על הספר כף החיים. במכתבו למה"ר ר' עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ו סימן מח) כתב הרב רפאל ברוך טולידנו שהיה ראב"ד מקנאס שבמרוקו מלפנים ותושב בני ברק, אל הרב עובדיה יוסף הראשון לציון מירושלים, וזו לשונו: לכבוד ידידנו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמהר"ר עובדיה יוסף שליט"א. יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה..... ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר החיים והשלום, אכי"ר. החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרה"ר וראב"ד במקנאס ואגפיה מרוקו].
ב. כמו כן בספר מצטט רבות מכתבי האר"י ותלמידיו, ועל הספר יצא הספר שולחן אריאל על שלחן ערוך (מאת ר' בנימין קרעי מירושלים מבני עדת טוניסיה - תוניסיה) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף החיים.
הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פלג'י" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י גאב"ד טורקיה.
ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל
במדינת מרוקו בעיר צפרו עוד בחיי המחבר הוקמה ישיבה על שם ספרו, ישיבת כף החיים, ובה למדו בספר כף החיים והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.
בארץ ישראל בירושלים הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ישיבת כף החיים על ידי: ר' אברהם שולץ מירושלים[1], ר' שלמה רוזנר מירושלים[2], ור' יעקב חיים סופר (נינו) מירושלים[3] ביום ז' באדר שנת ה'תשל"ט, בעצת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת תושיה במושב תפרח בהנגב שבדרום[4], ובברכתם של:הרב יהודה יהושע צדקה מירושלים, והרב בן ציון אבא שאול מירושלים, מרן הרב עובדיה יוסף מירושלים, ובברכתם של רבי יעקב ישראל קנייבסקי מבני ברק והרב אלעזר מנחם מן שך מבני ברק. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, שחיברו רבי יעקב חיים סופר.
תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד, בשכונת הבוכרים בירושלים, לאחר מכן עברה לבית הכנסת נועם שיח הנקרא בית הכנסת משהיוף ברחוב דוד 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב שכונת הבוכרים הרב נעים בן אליהו (בן המקובל ר' שלמה המכונה הרב סלמאן אליהו בעל הכרם שלמה, על עץ חיים ושער הכוונות), לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב הרב מאיר בר-אילן בירושלים. בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים הנקרא יוצאי ירך יעקב.
לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב אוהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' משה מורה ורעייתו רינה. המשגיח הוא הרב שלמה פנחס דסקל, מתלמידי משגיח ישיבת חוות דעת הרב שלמה וולבה.
תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים והרב עובדיה יוסף הראשון לציון בראש ספר כף החיים.
בשנת 2016 ה'תשע"ו יצאה לאור הגדה של פסח כף החיים (640 עמ') עם עובדות והנהגות על ידי הרב סילמן נחום מרחובות.
לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר תולדות כף החיים (History of the Cape of Life) חלק א' לבן הנין רבי אברהם אליעזר סופר מירושלים (Avraham Eliezer Sofer, from Jerusalem) נדפס בארץ ישראל בירושלים, ויצא לאור עולם מדפוס וואגשל ביום ט' אלול חודש הרחמים והסליחות בשנת ה'תש"ע[5].
ישיבת תורת יעקב וסניפים נוספים
13 שנה לאחר הקמת ישיבת כף החיים, בשנת התשנ"ב (1992) יום ל' באב ראש חודש באלול חודש הרחמים והסליחות, הוקמה ונפתחה ברחוב אוהלי יוסף 14 בירושלים ישיבה נוספת ישיבת תורת יעקב על שם רבי יעקב חיים סופר בעל הקול יעקב וכף החיים, היא היוותה מסגרת לנערים מצטיינים ומסגרת לנוער נושר, הרמי"ם והצוות דלהלן מסרו נפשם על התלמידים: מראשי הישיבה ר' יעקב חיים סופר, המשגיח ר' עוזיאל כהן, מראשי הישיבה גיסו ר' אריאלי אביגדור שמואל[6] (ועתה ראש ישיבת ברכת ישראל על שם הרב ישראל מאיר הכהן מראדין בעל החפץ חיים בשכונת רמות אלון אשר בירושלים). ומגיד השיעור וראש הקיבוץ ר' אברהם אליעזר סופר, שזכה לחבר ספרים מרובים וחשובים, לוח לב החכמה מליצי יושר (יומי דהילולא ולוח זמנים ל40 מדינות מבוסס על תוכנת חזון שמים של ר' איתן ציקוני מאופקים נדפס בירושלים ערב ראש השנה ה'תשס"ד) ספר מליצי יושר בשם אומרו (יומי דהילולא, מנחם אב ה'תשס"ג), וספר תפארת אברהם (על הגדה של פסח, י"ט אדר ב' ה'תשס"ח, שנת השמיטה) ועוד ועוד וערך עם תלמידיו מאמרים תורניים על מסכתות כתובות וסנהדרין על הש"ס[7] והדפיסם ב2 קבצים תורניים נפרדים בשם תורת יעקב (קיימים ונמצאים במאגר אוצר החכמה Online treasure treasure of wisdom בניהול ר' ארז סלע ובשמת סלע). והמשיבים: ר' משה רחמים סופר ור' אברהם קרייזלר. ומגידי השיעור: ר' ראובן ניסים סופר, ר' אברהם שאלתיאל, ור' אברהם דוב רוזנטל.
לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיה עטרת בנות (Ateret girls) הקיים ברחוב הרב שלמה זלמן דרוק בשכונת רמת שלמה בירושלים, רב המדרשייה הוא הרב בנימין אלפר-הלפר.
קישורים חיצוניים
- ↑ מתלמידי ר' שמחה זיסל ברוידא מראשי ישיבת חברון
- ↑ ראה באתר ישיבת כף החיים במדור ההמלצות בהמלצת בד"ץ העדה החרדית (Badatz the Eda Haredit) ירושלים את ר' רוזנר שלמה בהנהלת הישיבה יחד עם ר' סופר יעקב חיים
- ↑ הקרוי על שם זקינו מבבל
- ↑ שניהם מייסדי הישיבה וראשיה, ותלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' נחום לסמן מבני ברק (נפטר י"ב באלול חודש הרחמים והסליחות ה'תשכ"ט) ויבלחט"א ר' יעקב יצחק פרידמן מתפרח
- ↑ המהדורות נרכשו ויצאו לאור עולם על ידי האחים אברהם זאדה ודוד זאדה בעלי חנות גוד ציינג מרח' לבוש מרדכי 6 שכונת גאולה ירושלים, בכדי לזכות את הרבים
- ↑ מתלמידי ר' נחום פרצוביץ מראשי ישיבת מיר
- ↑ הקבצים הוגהו על ידי הרב ר' שלמה רוזנר מירושלים בן הרב ר' יהושע זצ"ל, סודר לעריכה והובא להדפסה בדפוס חסד ואמונה ברחוב אהליאב 25 ירושלים, על ידי בני הרב יעקוב חיים סופר מירושלים, שהם האחים המבורכים יבדלו לחיים טובים וארוכים אמן, הבכור הר"ר אברהם אל. סופר והדסה אסתר (לבית סויסא), הר"ר דוד אה. סופר ולאה (לבית טולידאנו), שהשתתפו בסדר העימוד והגרפיקה