כף החיים (סופר) - כף החיים (השני): הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Kaf Ha'Chaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער|'''שער הספר''' (Book cover) [[אורח חיים]] בשער | [[תמונה:Kaf Ha'Chaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער|'''שער הספר''' (Book cover) [[אורח חיים]] חלק א' מופיע בשער שמו של בן המחבר '''משה סופר''' '''[[יקיר ירושלים]]''' מ[[רחוב]] [[הנביאים]] 84 [[ירושלים]] [[ארץ ישראל]]]] | ||
[[חיבור]] '''כף החיים''' הינו ספר הלכה על שולחן ערוך אורח חיים, מהות הספר ביאורים והשלמות על ה[[שולחן ערוך]] ל[[מרן]] [[רבי יוסף קארו]] מ[[צפת]]. [[רבי יעקב חיים סופר]], עלה ל[[ארץ ישראל]] ל[[ירושלים]] ושם התחיל את ביאורו הגדול על ה[[שולחן ערוך]]. | [[חיבור]] '''כף החיים''' הינו ספר הלכה על שולחן ערוך אורח חיים, מהות הספר ביאורים והשלמות על ה[[שולחן ערוך]] ל[[מרן]] [[רבי יוסף קארו]] מ[[צפת]]. [[רבי יעקב חיים סופר]], עלה ל[[ארץ ישראל]] ל[[ירושלים]] ושם התחיל את ביאורו הגדול על ה[[שולחן ערוך]]. | ||
נכתב על השולחן ערוך חלק [[אורח חיים]] וחלק [[יורה דעה]] [עד סימן קיט], במרכז הספר נדפסו דברי [[מרן]] [[רבי יוסף קארו]] שהתגורר ב[[צפת]] ועלה ל[[ארץ ישראל]] מ[[טולדו | נכתב על השולחן ערוך חלק [[אורח חיים]] וחלק [[יורה דעה]] [עד סימן קיט], במרכז הספר נדפסו דברי [[מרן]] [[רבי יוסף קארו]] שהתגורר ב[[צפת]] ועלה ל[[ארץ ישראל]] מ[[טולדו]] שבמדינת [[ספרד]], ועמו הגהות [[רבי משה איסרליש]] מ[[קראקא]] שבמדינת [[פולין]], ומצדי הספר ציוני הגהות של רבי [[משה רבקה'ש]] מ[[וילנא]] שבמדינת [[ליטא]] שבמחוז מדינת [[רוסיה]]. | ||
הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו. | הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו. | ||
המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי ''' | המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי '''משה סופר''' מ[[ירושלים]] שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת מ'''מרן מלכא''' [[הרב עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי]] ל[[פתח תקווה]] באותו זמן, שהסכים לכך. | ||
הספר הודפס במהדורות רבות 70 שנים על ידי בן המחבר '''[[משה סופר]]''' מ[[ירושלים]] ובנו יצחק '''[[שלום סופר]]''' נכד המחבר מ[[ירושלים]], ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות, '''[[האיש היקר]]''' | הספר הודפס במהדורות רבות 70 שנים על ידי בן המחבר '''[[משה סופר]]''' מ[[ירושלים]] ובנו יצחק '''[[שלום סופר]]''' נכד המחבר מ[[ירושלים]], ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות, '''[[האיש היקר]]''' | ||
בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב), נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים בשעה טובה מזל עם ברכה בראש חודש [[טבת]] שנת [[ה'תשע"ו]]. | בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב), נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים בשעה טובה מזל עם ברכה בראש חודש [[טבת]] שנת [[ה'תשע"ו]]. | ||
הספר קיים במאגרים התורניים | הספר קיים במאגרים התורניים. | ||
==ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים== | ==ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים== | ||
א. ספר '''קיצור שולחן ערוך''' של | א. ספר '''קיצור שולחן ערוך''' של ר' [[רפאל ברוך טולידאנו]] מ[[בני ברק]] בנוי ומיוסד רובו ככולו על הספר '''כף החיים'''. במכתבו למרן הרב [[עובדיה יוסף]] בשו"ת '''[[יביע אומר]]''' (חלק ו סימן מח) כתב הרב '''רפאל ברוך טולידנו''' שהיה [[ראב"ד]] [[מקנאס]] שב[[מרוקו]] מלפנים ותושב [[בני ברק]], אל הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] מ[[ירושלים]], וזו לשונו: | ||
לכבוד ידידנו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמהר"ר [[עובדיה יוסף]] שליט"א. | לכבוד ידידנו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמהר"ר [[עובדיה יוסף]] שליט"א. | ||
יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה..... | יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה..... | ||
| שורה 22: | שורה 21: | ||
'''ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל [[רבי יעקב חיים סופר]] זצ"ל''', ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. | '''ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל [[רבי יעקב חיים סופר]] זצ"ל''', ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. | ||
וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר ה'''חיים''' וה'''שלום''', אכי"ר. | וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר ה'''חיים''' וה'''שלום''', אכי"ר. | ||
החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים | החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרה"ר וראב"ד ב[[מקנאס]] ואגפיה [[מרוקו]]]. | ||
ב. כמו כן בספר מצטט רבות מכתבי [[האר"י]] ותלמידיו, ועל הספר יצא הספר '''שולחן אריאל''' על שלחן ערוך (מאת ר' [[בנימין קרעי]] מ[[ירושלים]] מבני עדת [[טוניסיה]] - [[תוניסיה]]) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף החיים. | ב. כמו כן בספר מצטט רבות מכתבי [[האר"י]] ותלמידיו, ועל הספר יצא הספר '''שולחן אריאל''' על שלחן ערוך (מאת ר' [[בנימין קרעי]] מ[[ירושלים]] מבני עדת [[טוניסיה]] - [[תוניסיה]]) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף החיים. | ||
| שורה 28: | שורה 27: | ||
הספר דומה במבנהו לספר [[משנה ברורה]], אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. | הספר דומה במבנהו לספר [[משנה ברורה]], אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. | ||
נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פלג'י" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י]] גאב"ד [[טורקיה]]. | נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פלג'י" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י]] גאב"ד [[טורקיה]]. | ||
==ישיבת כף החיים ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]]== | |||
ב[[מדינת מרוקו]] בעיר [[צפרו]] עוד בחיי המחבר הוקמה ישיבה על שם ספרו, '''ישיבת כף החיים''', ובה למדו בספר '''כף החיים''' והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם. | |||
ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ולבוגרי צבא '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה על ידי: ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]{{הערה|מתלמידי ר' '''שמחה זיסל ברוידא''' מראשי ישיבת '''חברון'''}}, ר' שלמה רוזנר מ[[ירושלים]]{{הערה| ראה באתר '''ישיבת''' כף החיים במדור המלצות ה'''בדצי"ם''' (Badatz the Eda Haredit and others) את ר' רוזנר שלמה בהנהלת הישיבה יחד עם ר' סופר יעקב חיים}}, ור' יעקב חיים סופר (נינו) מ[[ירושלים]]{{הערה| הקרוי על שם זקינו מבבל}}, ביום '''ז'''' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]], בעצת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת '''תושיה''' במושב '''תפרח''' ב[[הנגב]] שבדרום{{הערה| שניהם מייסדי הישיבה וראשיה, ותלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' '''נחום לסמן''' מ[[בני ברק]] (נפטר [[י"ב]] ב[[אלול]] חודש ה[[רחמים]] והסליחות [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' '''יעקב יצחק פרידמן''' מ[[תפרח]]}}, ובברכתם של: מרן [[הרב]] [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], [[הרב]] [[יהודה צדקה]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], ובברכתם של [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]] ו[[הרב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "[[כף החיים]]" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]]. | |||
תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב '''דוד''', בשכונת הבוכרים ב[[ירושלים]], לאחר מכן עברה לבית הכנסת [[נועם שיח]] הנקרא בית הכנסת [[משהיוף]] ברחוב '''דוד''' 18 בשכונת הבוכרים ב[[ירושלים]] בראשותו של [[רב שכונת הבוכרים]] הרב '''[[נעים בן אליהו]]''' (בן המקובל ר' שלמה המכונה [[הרב סלמאן אליהו]] בעל ה'''כרם שלמה'''), לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב הרב '''מאיר''' בר-אילן ב[[ירושלים]]. | |||
בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב '''אבינדב''' 25 גם [[כולל אברכים]] הנקרא '''יוצאי ירך יעקב'''. | |||
לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב '''אוהלי יוסף''' 14 בשכונת '''[[גבעת משה]]''' הנקראת [[גוש 80]] בירושלים. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת '''מורה''' מ[[ירושלים]] ר' '''משה מורה''' ורעייתו '''רינה'''. | |||
המשגיח הוא הרב '''[[שלמה פנחס דסקל]]''', מתלמידי משגיח ישיבת '''חוות דעת''' [[הרב שלמה וולבה]]. | |||
תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי [[הרב עזרא עטייה]] ראש '''[[ישיבת פורת יוסף]]''' ב[[ירושלים]] והרב [[עובדיה יוסף]] ה[[ראשון לציון]] בראש ספר [[כף החיים]]. | |||
בשנת [[2016]] [[ה'תשע"ו]] יצאה לאור [[הגדה של פסח]] [[כף החיים]] (640 עמ') עם עובדות והנהגות על ידי הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]]. | |||
לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר '''תולדות כף החיים''' (History of the Cape of Life) חלק א' לבן הנין רבי '''[[אברהם אליעזר סופר]]''' מ[[ירושלים]] (Avraham Eliezer Sofer, from Jerusalem) נדפס ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], ויצא לאור עולם מ'''דפוס וואגשל''' ביום ערב [[ט']] [[אלול]] חודש ה[[רחמים]] והסליחות בשנת [[ה'תש"ע]]{{הערה| המהדורות נרכשו ויצאו לאור עולם על ידי האחים '''אברהם זאדה''' ו'''דוד זאדה''' בעלי חנות '''גוד ציינג''' מרח' [[לבוש מרדכי]] [[6]] שכונת גאולה [[ירושלים]], בכדי לזכות את הרבים}}. | |||
==ישיבת תורת יעקב וסניפים נוספים== | |||
[[13]] שנה לאחר הקמת ישיבת כף החיים, בשנת ה[[תשנ"ב]] ([[1992]]) יום [[ל']] ב[[אב]] [[ראש חודש]] ב[[אלול]] | |||
חודש ה[[רחמים]] והסליחות, הוקמה ונפתחה ברחוב '''אוהלי יוסף''' 14 ב[[ירושלים]] ישיבה נוספת ישיבת '''תורת יעקב''' על שם רבי יעקב חיים סופר בעל ה[[קול יעקב]] ו[[כף החיים]], היא היוותה מסגרת לנערים מצטיינים ומסגרת לנוער נושר, הרמי"ם והצוות דלהלן מסרו נפשם על התלמידים: מראשי הישיבה ר' '''יעקב חיים סופר''', המשגיח ר' '''עוזיאל כהן''', מראשי הישיבה גיסו ר' '''אריאלי אביגדור שמואל'''{{הערה| מתלמידי ר' [[נחום פרצוביץ]] מראשי ישיבת מיר}} (ועתה ראש ישיבת [[ברכת ישראל]] על שם [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל ה'''[[חפץ חיים]]''' בשכונת '''[[רמות]] אלון''' אשר ב[[ירושלים]]), ומגיד השיעור ו'''ראש הקיבוץ''' '''ר' אברהם אליעזר סופר''' ולימד תקופה בישיבת כף החיים , שזכה לחבר ספרים מרובים וחשובים, לוח '''לב החכמה מליצי יושר''' (יומי דהילולא ולוח זמנים ל'''46''' מדינות בעולם מבוסס על תוכנת '''חזון שמים''' של '''ר' איתן ציקוני''' מ'''אופקים''' נדפס בירושלים ערב [[ראש השנה]] [[ה'תשס"ד]]) ספר '''מליצי יושר בשם אומרו''' (יומי דהילולא, מנחם אב ה'תשס"ג), וספר '''תפארת אברהם''' (על הגדה של פסח, י"ט אדר ב' ה'תשס"ח, שנת השמיטה) ועוד ועוד וערך עם תלמידיו מאמרים תורניים על מסכתות [[כתובות]] ו[[סנהדרין]] על הש"ס{{הערה|הקבצים הוגהו על ידי הרב ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים]] בן הרב ר' יהושע זצ"ל שהגיה יחד עם ר' אברהם אליעזר סופר את הקבצים, סודר לעריכה והובא להדפסה בדפוס [[חסד ואמונה]] ברחוב אהליאב 25 [[ירושלים]], על ידי בני הרב [[יעקוב חיים סופר]] מ[[ירושלים]], שהם האחים המבורכים יבדלו לחיים טובים וארוכים אמן, הבכור הר"ר [[אברהם אליעזר סופר]] והדסה אסתר (לבית סויסא), הר"ר [[דוד אהרן סופר]] ולאה (לבית טולידאנו), שהשתתפו בסדר העימוד והגרפיקה}} והדפיסם ב2 קבצים תורניים נפרדים בשם '''תורת יעקב''' (קיימים ונמצאים במאגר [[אוצר החכמה]] [[Online treasure treasure of wisdom]] של [[ארז ובשמת סלע]]). והמשיבים: ר' [[משה רחמים סופר]] ור' [[אברהם קרייזלר]]. ומגידי השיעור: ר' [[ראובן ניסים סופר]], ר' [[אברהם שאלתיאל]], ור' [[אברהם דוב רוזנטל]]. | |||
לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיה '''עטרת בנות''' (Ateret girls) הקיים ב[[רחוב]] [[הרב שלמה זלמן דרוק]] בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], רב המדרשייה הוא הרב [[בנימין אלפר-הלפר]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
{{אתר רשמי}} | |||
[[קטגוריה:ירושלים: ישיבות|כף החיים]] | [[קטגוריה:ירושלים: ישיבות|כף החיים]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות לחוזרים בתשובה|כף החיים]] | [[קטגוריה:ישיבות לחוזרים בתשובה|כף החיים]] | ||
גרסה מ־07:02, 9 בדצמבר 2018
|
|
חיבור כף החיים הינו ספר הלכה על שולחן ערוך אורח חיים, מהות הספר ביאורים והשלמות על השולחן ערוך למרן רבי יוסף קארו מצפת. רבי יעקב חיים סופר, עלה לארץ ישראל לירושלים ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.
נכתב על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט], במרכז הספר נדפסו דברי מרן רבי יוסף קארו שהתגורר בצפת ועלה לארץ ישראל מטולדו שבמדינת ספרד, ועמו הגהות רבי משה איסרליש מקראקא שבמדינת פולין, ומצדי הספר ציוני הגהות של רבי משה רבקה'ש מוילנא שבמדינת ליטא שבמחוז מדינת רוסיה.
הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.
המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי משה סופר מירושלים שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת ממרן מלכא הרב עובדיה יוסף הראשון לציון והרב הראשי לפתח תקווה באותו זמן, שהסכים לכך.
הספר הודפס במהדורות רבות 70 שנים על ידי בן המחבר משה סופר מירושלים ובנו יצחק שלום סופר נכד המחבר מירושלים, ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות, האיש היקר
בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב), נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים בשעה טובה מזל עם ברכה בראש חודש טבת שנת ה'תשע"ו. הספר קיים במאגרים התורניים.
ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים
א. ספר קיצור שולחן ערוך של ר' רפאל ברוך טולידאנו מבני ברק בנוי ומיוסד רובו ככולו על הספר כף החיים. במכתבו למרן הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ו סימן מח) כתב הרב רפאל ברוך טולידנו שהיה ראב"ד מקנאס שבמרוקו מלפנים ותושב בני ברק, אל הרב עובדיה יוסף הראשון לציון מירושלים, וזו לשונו: לכבוד ידידנו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמהר"ר עובדיה יוסף שליט"א. יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה..... וזאת להודיע למעלת כבוד תורתו כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שולחן ערוך של הגאון רבי שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא על פי הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שלחן ערוך על פי מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים.. ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר החיים והשלום, אכי"ר. החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרה"ר וראב"ד במקנאס ואגפיה מרוקו].
ב. כמו כן בספר מצטט רבות מכתבי האר"י ותלמידיו, ועל הספר יצא הספר שולחן אריאל על שלחן ערוך (מאת ר' בנימין קרעי מירושלים מבני עדת טוניסיה - תוניסיה) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף החיים.
הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פלג'י" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י גאב"ד טורקיה.
ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל
במדינת מרוקו בעיר צפרו עוד בחיי המחבר הוקמה ישיבה על שם ספרו, ישיבת כף החיים, ובה למדו בספר כף החיים והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.
בארץ ישראל בירושלים הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ולבוגרי צבא ישיבת כף החיים נתייסדה והוקמה על ידי: ר' אברהם שולץ מירושלים[1], ר' שלמה רוזנר מירושלים[2], ור' יעקב חיים סופר (נינו) מירושלים[3], ביום ז' באדר שנת ה'תשל"ט, בעצת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת תושיה במושב תפרח בהנגב שבדרום[4], ובברכתם של: מרן הרב עובדיה יוסף מירושלים, הרב יהודה צדקה מירושלים, והרב בן ציון אבא שאול מירושלים, ובברכתם של רבי יעקב ישראל קנייבסקי מבני ברק והרב אלעזר מנחם מן שך מבני ברק. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, שחיברו רבי יעקב חיים סופר.
תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד, בשכונת הבוכרים בירושלים, לאחר מכן עברה לבית הכנסת נועם שיח הנקרא בית הכנסת משהיוף ברחוב דוד 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב שכונת הבוכרים הרב נעים בן אליהו (בן המקובל ר' שלמה המכונה הרב סלמאן אליהו בעל הכרם שלמה), לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב הרב מאיר בר-אילן בירושלים. בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים הנקרא יוצאי ירך יעקב.
לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב אוהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' משה מורה ורעייתו רינה. המשגיח הוא הרב שלמה פנחס דסקל, מתלמידי משגיח ישיבת חוות דעת הרב שלמה וולבה.
תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים והרב עובדיה יוסף הראשון לציון בראש ספר כף החיים.
בשנת 2016 ה'תשע"ו יצאה לאור הגדה של פסח כף החיים (640 עמ') עם עובדות והנהגות על ידי הרב סילמן נחום מרחובות.
לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר תולדות כף החיים (History of the Cape of Life) חלק א' לבן הנין רבי אברהם אליעזר סופר מירושלים (Avraham Eliezer Sofer, from Jerusalem) נדפס בארץ ישראל בירושלים, ויצא לאור עולם מדפוס וואגשל ביום ערב ט' אלול חודש הרחמים והסליחות בשנת ה'תש"ע[5].
ישיבת תורת יעקב וסניפים נוספים
13 שנה לאחר הקמת ישיבת כף החיים, בשנת התשנ"ב (1992) יום ל' באב ראש חודש באלול חודש הרחמים והסליחות, הוקמה ונפתחה ברחוב אוהלי יוסף 14 בירושלים ישיבה נוספת ישיבת תורת יעקב על שם רבי יעקב חיים סופר בעל הקול יעקב וכף החיים, היא היוותה מסגרת לנערים מצטיינים ומסגרת לנוער נושר, הרמי"ם והצוות דלהלן מסרו נפשם על התלמידים: מראשי הישיבה ר' יעקב חיים סופר, המשגיח ר' עוזיאל כהן, מראשי הישיבה גיסו ר' אריאלי אביגדור שמואל[6] (ועתה ראש ישיבת ברכת ישראל על שם הרב ישראל מאיר הכהן מראדין בעל החפץ חיים בשכונת רמות אלון אשר בירושלים), ומגיד השיעור וראש הקיבוץ ר' אברהם אליעזר סופר ולימד תקופה בישיבת כף החיים , שזכה לחבר ספרים מרובים וחשובים, לוח לב החכמה מליצי יושר (יומי דהילולא ולוח זמנים ל46 מדינות בעולם מבוסס על תוכנת חזון שמים של ר' איתן ציקוני מאופקים נדפס בירושלים ערב ראש השנה ה'תשס"ד) ספר מליצי יושר בשם אומרו (יומי דהילולא, מנחם אב ה'תשס"ג), וספר תפארת אברהם (על הגדה של פסח, י"ט אדר ב' ה'תשס"ח, שנת השמיטה) ועוד ועוד וערך עם תלמידיו מאמרים תורניים על מסכתות כתובות וסנהדרין על הש"ס[7] והדפיסם ב2 קבצים תורניים נפרדים בשם תורת יעקב (קיימים ונמצאים במאגר אוצר החכמה Online treasure treasure of wisdom של ארז ובשמת סלע). והמשיבים: ר' משה רחמים סופר ור' אברהם קרייזלר. ומגידי השיעור: ר' ראובן ניסים סופר, ר' אברהם שאלתיאל, ור' אברהם דוב רוזנטל.
לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיה עטרת בנות (Ateret girls) הקיים ברחוב הרב שלמה זלמן דרוק בשכונת רמת שלמה בירושלים, רב המדרשייה הוא הרב בנימין אלפר-הלפר.
קישורים חיצוניים
- ↑ מתלמידי ר' שמחה זיסל ברוידא מראשי ישיבת חברון
- ↑ ראה באתר ישיבת כף החיים במדור המלצות הבדצי"ם (Badatz the Eda Haredit and others) את ר' רוזנר שלמה בהנהלת הישיבה יחד עם ר' סופר יעקב חיים
- ↑ הקרוי על שם זקינו מבבל
- ↑ שניהם מייסדי הישיבה וראשיה, ותלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' נחום לסמן מבני ברק (נפטר י"ב באלול חודש הרחמים והסליחות ה'תשכ"ט) ויבלחט"א ר' יעקב יצחק פרידמן מתפרח
- ↑ המהדורות נרכשו ויצאו לאור עולם על ידי האחים אברהם זאדה ודוד זאדה בעלי חנות גוד ציינג מרח' לבוש מרדכי 6 שכונת גאולה ירושלים, בכדי לזכות את הרבים
- ↑ מתלמידי ר' נחום פרצוביץ מראשי ישיבת מיר
- ↑ הקבצים הוגהו על ידי הרב ר' שלמה רוזנר מירושלים בן הרב ר' יהושע זצ"ל שהגיה יחד עם ר' אברהם אליעזר סופר את הקבצים, סודר לעריכה והובא להדפסה בדפוס חסד ואמונה ברחוב אהליאב 25 ירושלים, על ידי בני הרב יעקוב חיים סופר מירושלים, שהם האחים המבורכים יבדלו לחיים טובים וארוכים אמן, הבכור הר"ר אברהם אליעזר סופר והדסה אסתר (לבית סויסא), הר"ר דוד אהרן סופר ולאה (לבית טולידאנו), שהשתתפו בסדר העימוד והגרפיקה