כף החיים (סופר) - כף החיים (השני): הבדלים בין גרסאות בדף

שער הספר (Book cover) אורח חיים חלק א' מופיע בשער שמו של בן המחבר משה סופר מרחוב הנביאים 84 ירושלים ארץ ישראל

חיבור כף החיים הינו ספר הלכה על שולחן ערוך אורח חיים, מהות הספר ביאורים והשלמות על השולחן ערוך למרן רבי יוסף קארו מצפת. רבי יעקב חיים סופר, עלה לארץ ישראל לירושלים ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.

נכתב על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט], במרכז הספר נדפסו דברי מרן רבי יוסף קארו מיהדות טולדו שהתגורר בצפת ועלה לארץ ישראל מטולדו שבמדינת ספרד, ועמו הגהות רבי משה איסרליש מקראקא שבמדינת פולין, ומצדי הספר ציוני הגהות של רבי משה רבקה'ש מוילנא שבמדינת ליטא שבמחוז מדינת רוסיה.

הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.

המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי משה סופר מירושלים שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת מהרב עובדיה יוסף הראשון לציון והרב הראשי לפתח תקווה באותו זמן, שהסכים לכך, ושילם לו שכרו.

הספר הודפס במהדורות רבות 70 שנים על ידי בן המחבר רבי משה סופר מירושלים ובנו רבי יצחק שלום סופר נכד המחבר מירושלים, ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות, היקר ר' אהרן מזרחי מירושלים.

בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב), נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים בשעה טובה מזל עם ברכה בראש חודש טבת שנת ה'תשע"ו. הספר קיים במאגרים התורניים: היברו בוקס, ואוצר החכמה Otzar Hochma ,Hebrew Box.

ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים

א. ספר קיצור שולחן ערוך של ר' רפאל ברוך טולידאנו מבני ברק בנוי ומיוסד רובו ככולו על הספר כף החיים. במכתבו למרן ר' עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ו סימן מח) כתב הרב רפאל ברוך טולידנו שהיה ראב"ד מקנאס שבמרוקו מלפנים ותושב בני ברק, אל מרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון מירושלים, וזו לשונו: לכבוד ידידנו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמהר"ר עובדיה יוסף שליט"א. יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה.

וזאת להודיע למעלת כבוד תורתו כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שולחן ערוך של הגאון רבי שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא על פי הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שלחן ערוך על פי מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים, ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר החיים והשלום, אכי"ר. החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרב הראשי וראב"ד במקנאס ואגפיה מרוקו].

ב. כמו כן בספר מצטט רבות מכתבי האר"י והרש"ש, ועל הספר יצא הספר שולחן אריאל על שלחן ערוך (מאת ר' בנימין קרעי מירושלים מבני עדת יהדות תוניסיה) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף החיים.

הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פלג'י" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י גאב"ד יהדות טורקיה.

ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל

במדינת מרוקו בעיר צפרו עוד בחיי המחבר הוקמה ישיבה על שם ספרו, ישיבת כף החיים, ובה למדו בספר כף החיים והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.

בארץ ישראל בירושלים הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ישיבת כף החיים הוקמה על ידי: ר' אברהם שולץ מירושלים‏^[1], ר' שלמה רוזנר מירושלים‏^[2], ור' יעקב חיים סופר (הנין) מירושלים‏^[3] ביום ז' באדר שנת ה'תשל"ט, בעצת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת תושיה במושב תפרח בהנגב שבדרום‏^[4], ובברכתם של: הרב עובדיה יוסף מירושלים, הרב יהודה יהושע צדקה מירושלים, והרב בן ציון אבא שאול מירושלים, ובברכתם של רבי יעקב ישראל קנייבסקי מבני ברק והרב אלעזר מנחם מן שך מראשי ישיבת פוניבז' בני ברק. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, שחיברו רבי יעקב חיים סופר.

תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד, בשכונת הבוכרים בירושלים, לאחר מכן עברה לבית הכנסת נועם שיח הנקרא בית הכנסת משהיוף ברחוב דוד 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב שכונת הבוכרים הרב נעים בן אליהו (בן המקובל ר' שלמה המכונה הרב סלמאן אליהו בעל הכרם שלמה, על עץ חיים ושער הכוונות), לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב הרב מאיר בר-אילן בירושלים. בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים הנקרא יוצאי ירך יעקב בהנהלת ר' שמעון סעידיאן.

לאחר מכן בראש חודש אלול חודש הרחמים והסליחות עברה הישיבה לרחוב אוהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים‏^[5] ר' משה מורה ורעייתו רינה שתרמו זאת על פי חלום שהיה לו. המשגיח הוא הרב שלמה פנחס דסקל, מתלמידי משגיח ישיבת חוות דעת הרב שלמה וולבה.

תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ומרן מלכא הרב עובדיה יוסף הראשון לציון בראש ספר כף החיים.

בשנת 2016 ה'תשע"ו יצאה לאור הגדה של פסח כף החיים (640 עמ') עם עובדות והנהגות על ידי הרב סילמן נחום מרחובות.

לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר תולדות כף החיים (History of the Cape of Life) חלק א' לבן נינו רבי אברהם א. סופר מירושלים (Avraham Eliezer Sofer, from Jerusalem) נדפס בארץ ישראל בירושלים, ויצא לאור עולם מדפוס וואגשל ביום ט' אלול חודש הרחמים והסליחות בשנת ה'תש"ע. המהדורות נרכשו ויצאו לאור עולם על ידי האחים ‏^[6]אברהם זאדה ודוד זאדה בעלי חנות גוד ציינג מרח' לבוש מרדכי 6 שכונת גאולה ירושלים, בכדי לזכות את הרבים.

ישיבת תורת יעקב וסניפים נוספים

13 שנה לאחר הקמת ישיבת כף החיים, בשנת התשנ"ב (1992) יום ל' באב ראש חודש באלול חודש הרחמים והסליחות, הוקמה ונפתחה ברחוב אוהלי יוסף 14 בירושלים ישיבה נוספת ישיבת תורת יעקב על שם רבי יעקב חיים סופר בעל הקול יעקב וכף החיים, היא היוותה מסגרת לנערים מצטיינים ומסגרת לנוער נושר, הרמי"ם והצוות דלהלן מסרו נפשם על התלמידים: מראשי הישיבה ר' יעקב חיים סופר, המשגיח ר' עוזיאל כהן, מראשי הישיבה גיסו ר' אריאלי אביגדור שמואל‏^[7] (ועתה ראש ישיבת ברכת ישראל על שם הרב ישראל מאיר הכהן מראדין בעל החפץ חיים בשכונת רמות אלון אשר בירושלים). ומגיד השיעור וראש הקיבוץ הרב סופר אברהם, שערך עם תלמידיו מאמרים תורניים על מסכתות כתובות וסנהדרין על הש"ס‏^[8] והדפיסם ב2 קבצים תורניים נפרדים בשם תורת יעקב (קיימים ונמצאים במאגר אוצר החכמה Online treasure treasure of wisdom בניהול ר' ארז סלע ובשמת סלע). והמשיבים: ר' משה רחמים סופר ור' אברהם קרייזלר. ומגידי השיעור: ר' ראובן ניסים סופר, ר' אברהם שאלתיאל (תלמידו המובהק של הרב בן ציון אבא שאול), ור' אברהם דוב רוזנטל.

לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיה עטרת בנות (Ateret girls) הקיים ברחוב הרב שלמה זלמן דרוק בשכונת רמת שלמה בירושלים, רב המדרשייה הוא הרב בנימין אלפר-הלפר.

קישורים חיצוניים

תבנית:אתר רשמי