עמוד ראשי

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,140 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה

חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת


מיקרופדיה תלמודית	אמונה ומחשבת ישראל	ארון הספרים היהודי	ארץ ישראל


בין אדם לחברו	גאולה ועולם הבא	גדולי וחכמי ישראל	דיני ממונות


הלב	טומאה וטהרה	כשרות	מבט על המציאות


מקדש וקרבנות	משפחה	משפט	סביבה


סדר היום	עם ישראל	עקרונות הלכתיים	פרשות השבוע


רפואה והלכה	שבת ומועד	תורה	תרי"ג מצוות

ערכים חדשים

ערך אקראי

זב עושה משכב, ואין משכב עושה משכב
זב השוכב על דבר הראוי לשכיבה, עושה אותו משכב הזב, היינו אב הטומאה, אבל משכב הזב הנוגע במשכב שהוא טהור, אינו עושה אותו משכב הזב, אלא ראשון...
להמשך הערך

הידעת?

סגולה לזיווג

הבני יששכר (ד,ב) כותב כי ישנה מעלה ביום ט"ו באב לזיווג משום שהוא חל ארבעים יום לפני יום בריאת העולם, שהוא כ"ה אלול. מכיוון שכבר נאמר סוטה ב א: ארבעים יום לפני יצירת הוולד מכריזים ברקיע: "בת פלוני לפלוני", כך בארבעים יום שלפני בריאת העולם, כל שנה מחדש, הוא יום שורשי שמסוגל להתחלה של חיים חדשים, באיחוד החתן והכלה להקמת המשפחה.

לארכיון פינת "הידעת?"

פרשת השבוע

פרשת ואתחנן היא הפרשה השניה בספר דברים. בפרשה, ממשיך נאומו הארוך של משה וכלולה בו חזרה על עשרת הדיברות יחד עם פרשיות שמע ישראל ואזהרה לישראל על שמירת המצוות.

תוכן הפרשה

...
להמשך הערך

דבר בעיתו

מזוזה היא מגילת קלף קטנה, שעליה כתובות שתי הפרשיות: "שמע", "והיה אם שמע", שקובעים אותה על מזוזת הפתח.

מקור המצווה

מצוות עשה לקבוע מזוזה בפתחי הבתים והשערים, שנאמר (דברים יא כ): "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך".

מצוותה

שימו לב! הנכתב בויקישיבה הינו להרחבת ידע בלבד ואינו בא לפסוק הלכה.
אין לפסוק למעשה על פי הנאמר באתר ויקישיבה מבלי להיוועץ במורה הוראה מוסמך!

המזוזה עשויה יריעת קלף, כתובה בדיו מיוחד ובכתב יד של סופר סת"ם, ובה כלולות שתי פרשיות מרכזיות בתורה: הפרשה האחת "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" עד "ובשעריך" (דברים ו); והשנייה - "והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי" עד "כימי השמים על הארץ" (דברים יא). את הקלף מגלגלים ומכניסים לתוך "בית מזוזה", אותו קובעים על מזוזת הבית.

מקום קביעתה של המזוזה הוא בתחילת השליש העליון של הדופן הימנית, מכיוון הכניסה לבית או לחצר. בטרם קובעים את המזוזה במקומה יש לברך: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וציונו לקבוע מזוזה". מיד לאחר הברכה קובעים את המזוזה. אם קובעים מזוזות במספר דלתות, מברכים את הברכה רק לפני קביעת המזוזה הראשונה ואחריה קובעים, מבלי להפסיק בדיבור וכדומה, את שאר המזוזות. על פי מנהג עדות המזרח, קובעים את המזוזה כשהיא במצב אנכי, ולפי מנג יהודי אשכנז קובעים את המזוזה כשהיא באלכסון (מפני שהיו מהראשונים שהורו לקבוע את המזוזה במצב אופקי והיו שכתבו לקבעה במצב אנכי).

נהוג לכתוב על קלף המזוזה מבחוץ, במקום בו כתובה מבפנים המילה "והיה" את המילה "שדי" (וראה בהמשך משמעות מנהג זה), וברוב הקהילות נהגו על פי הקבלה לכתוב מבחוץ כנגד המילים "ה' אלקינו ה'" את המילים "כוזו במוכסז כוזו" שהן האותיות שאחרי האותיות ה' אלקינו ה' (שם הוי"ה). אולם, מבפנים אין לכתוב שום מילה מלבד הפרשיות (שולחן ערוך יורה דעה רפח טו)

יש לבדוק את המזוזות שבבית אחת לשבע שנים. מנהג אנשי מעשה לבדוק את המזוזות מידי שנה בחודש אלול שסימנו הוא "אני לדודי ודודי לי". כמו כן, נוהגים רבים מעם ישראל לבדוק את מזוזות ביתם בעת מחלה או צרה ר"ל. בדיקת מזוזות בעת צרה הינה מפתח גדול לישועה.

אם הובהר שהמזוזות פסולות ואין אפשרות הלכתית לתקנן (כגון שיש פסול בשם ה' שאסור למחקו) חייבים להביאן לגניזה.

נהגו רבים מישראל לנשק את המזוזה בכניסתם וביציאתם מהבית, להראות את חיבת המצווה.

איזה בית חייב במזוזה?

על פי האמור בתורה, "על מזוזות ביתך", חיוב המזוזה חל על בתי מגורים בלבד, ודרשו חז"ל שהגודל המינילי שמתחייב במזוזה הוא ארבע אמות על ארבע אמות.

חדר קטן

מרפסת

מחסן, חנות, בית כנסת וכד'

משמעות

בפרשה הראשונה מתוארת ההכרה בקבלת עול מלכות שמים, ההכרה במציאותו ובקיומו של בורא העולם, אשר הוא גם מנהיגו. אנו מצווים לאוהבו בכל לבבנו, נפשנו ומאודנו. בפרשה השנייה מצויה החובה לקבלת עול מצוות, שנאמר בה "והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצוה אתכם היום". גם עניין הגמול - השכר והעונש - מצוי בפרשה זו. את שתי הפרשיות גם יחד נצטווינו לכתוב על מזוזות ביתנו ושערנו.

משמעות המילה "שדי" שכותבים מחוף למזוזה, מרמזת בראשי תיבות" למשפט "שומר דלתות ישראל", כלומר, מילה זו באה לרמוז כי המזוזה שומרת על פתחי הבתים (מלבד היותה אחד משמותיו של ה').

התלמוד הירושלמי במסכת פאה מספר, כי רבי יהודה הנשיא קיבל שי יקר מאוד מאדם חשוב. רבי יהודה הנשיא השיב לו כגמולו ושלח לו כמתנה - מזוזה. התרעם אותו אדם: הא כיצד? אני שלחתי לו מתנה כה יקרה, וזה השיבני במתנה פעוטה, שמחירה אינו עומד בשום יחס לערך מתנתי? השיב לו רבי יהודה הנשיא: אתה שלחת לי מתנה, שתמיד אצטרך אני לשמור עליה; ואילו אני שלחתי לך מתנה, שכל חייך תשמור היא עליך....

בתלמוד הבבלי מסופר כי אונקלוס הגר התפעל מהעובדה שמלכים בשר ודם ישנים בשלווה בארמונותיהם, רק אם עבדיהם וחייליהם שומרים עליהם מחוץ לארמון, ולעומתם, אלקי ישראל מאפשר לעבדיו, עושי רצונו, לישון בשלווה בתוך בתיהם, ואילו הוא עצמו, "שדי", מגן עליהם מבחוץ.

קישורים חיצוניים

להמשך הערך