עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
מקראי קודש
סדרת ספרי הלכה לחגים וימים טובים. הספר "מקראי קודש" הוא ספר הלכה לעדות השונות, בו מוצגות הדעות השונות, ופרטים רבים בדינים. המחבר הוא הרב... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
הזאה(לטהרה)
הגדרה - התזת מים מסויימים, מעורבים בדם או באפר, על הטמא, לטהרו מטומאתו הזאת הטהרה נבדלת מן ההזאה בקרבנות (ראה ערך הזאה (כפרה)), שהיא...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה
הגדרה - אין בית דין רשאים לגזור גזרה שאין רוב הצבור יכול לקיימה. בית דין שנראה להם לגזור גזרה או לתקן תקנה או להנהיג מנהג צריכים...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
ברכת המזון בעוד הברכה הראשונה של ברכת המזון נאמרת בגוף שלישי ("הזן את העולם") הברכה השנייה נאמרת בגוף שני ("נודה לך"). יש בחסידות שפירשו את העניין על פי הגמרא ברכות מח ב האומרת שמשה רבינו קבע את נוסח הברכה הראשונה ואילו יהושע קבע את השנייה. לדבריהם, השגחת הקב"ה באופן ישיר היא דווקא בארץ ישראל ולכן רק יהושע יכל לתקן ברכה בגוף נוכח על השגחתו הישירה של הקב"ה. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת שלח היא הפרשה הרביעית בחומש במדבר. חלקה הראשון של הפרשה מתאר את חטא המרגלים ותוצאותיו, כאשר בחלקה השני של הפרשה מובאים דינים שיהיו לאחר העליה לארץ כגון דיני קורבן נדר ונדבה, וכן הפרשת חלה... |
| דבר בעתו |
|
המנורה היא אחד מכלי המקדש, ובה הכהן הגדול מיטיב את הנרות פעמיים ביום. מיקום המנורה הוא בדרום ההיכל (או הקודש בזמן המשכן). [[תמונה:menora.jpg|... |