עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Wikiboss (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Wikiboss (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 95: שורה 95:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן=<div style="height:160px; overflow:hidden; text-overflow:ellipsis; margin-bottom:10px; white-space: normal; word-wrap: break-word; word-break: break-word; width:100%; box-sizing:border-box;">
תוכן={{padright:|200|{{:{{פרשת השבוע אוטומטית}}}}}}... <br />
{{:{{פרשת השבוע אוטומטית}}}}
[[{{פרשת השבוע אוטומטית}}|להמשך הערך]]|
<div style="visibility:hidden; height:0;"><references /></div>
</div>
<div style="text-align:left; font-weight:bold;">
[[{{פרשת השבוע אוטומטית}}|להמשך הערך...]]
</div>|
צבע=חום
צבע=חום
}}
}}


{{עמוד ראשי/תיבה|
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-manualArticle|
id=mf-dvar-beito|
כותרת=דבר בעיתו|
כותרת=דבר בעיתו|
תוכן=
תוכן=
<div style="height:150px; overflow:hidden; margin-bottom:10px; font-size:95%;">
<div style="height: 140px; overflow: hidden; text-overflow: ellipsis;">
{{:{{דבר בעיתו אוטומטי}}}}
{{:{{דבר בעיתו אוטומטי}}}}
</div>
</div>
<div style="text-align:left; font-weight:bold; padding-top:5px; border-top:1px solid #eee;">
<div style="text-align: left; margin-top: 5px;">
[[{{דבר בעיתו אוטומטי}}|להמשך הערך...]]
[[{{דבר בעיתו אוטומטי}}|להמשך הערך]]
</div>|
</div>|
צבע=כחול
צבע=כחול

גרסה מ־21:54, 28 בדצמבר 2025

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,138 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
הרבצה
השקאה. הרבצת הנוף - השקאת ראש האילן וענפיו. הרבצת העיקר - השקאת שורשי האילן. קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

קורבן ברית המילה

המדרש בילקוט שמעוני משווה את ברית המילה לקורבן מועט וכותב "שכל מי שהוא מגיש את בנו למילה, כאילו כהן גדול מקריב מנחתו ונסכו על גבי המזבח" טעם זה מופיע גם בדברי רבי חסדאי קרקש שכותב כי הברית תייחד את הנולד באות ברית הקודש ושייחשב הדבר כאילו הקריבו מדמו ומבשרו. לפי השוואה זו הטור כתב שהמנהג הוא שאבי הבן יעמוד לצד המוהל להודיע שהוא שלוחו כעין בדיני קורבן בהם אדם עומד על גבי קורבנו.

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת שלח היא הפרשה הרביעית בחומש במדבר. חלקה הראשון של הפרשה מתאר את חטא המרגלים ותוצאותיו, כאשר בחלקה השני של הפרשה מובאים דינים שיהיו לאחר העליה לארץ כגון דיני קורבן נדר ונדבה, וכן הפרשת חלה...
להמשך הערך

__NOCACHE__
דבר בעיתו
ערך זה עוסק בחילוקי דעות בין גדולי ישראל. אם התכוונתם למריבה וסיכסוך, עיינו בערך שלום.
יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

סיבות להיווצרות המחלוקת

משרבו תלמידי הלל ושמאי שלא שימשו כל צרכם רבתה המחלוקת (סוטה מז: סנהדרין פח:). והאריכו בדברים בהקדמת פירוש הרמב"ם למשנה ובספר תולדות המשנה ועריכתה (מאת הרב ראובן מרגליות).

שורשי המחלוקות

ערך מורחב - שיטת פסיקה; שיטת לימוד

ישנן מחלוקות מקומיות בדין מסויים, וישנן מחלוקות עקרונות. מחלוקות עקרוניות יש הן בהשקפת עולם ובמחשבת ישראל, הן בדרך דרשות הפסוקים‏[1], הן בדרך הניתוח, הן במסורות שונות והן ביחס בין הגורמים המתווים את ההלכה (פשט הפסוקים, דרשות הפסוקים, מסורות וסברא).

כללי המחלוקות

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: נכתב באופן כוללני ולא מדוייק (למשל, החזו"א הסביר את דברי הכס"מ כשיטתו, דרשות בית ישי חולק על הכס"מ במעט, ועוד) וכן לא צויינו מקורות מדוייקים.

אמוראים אינם יכולים לחלוק על תנאים(דרוש מקור), שני טעמים נאמרו בעניין:

  1. האמוראים ידעו שהתנאים גדולים מהם, עד שמוכרח שבכל ויכוח האמת תהיה עם התנאים (חזון איש ועוד(דרוש מקור)).
  2. האמוראים קבלו על עצמם שלא לחלוק על התנאים (כסף משנה, רבי אלחנן וסרמן, דרשות בית ישי).

חכמים מאוחרים לתלמוד אינם יכולים לחלוק על התלמוד(דרוש מקור).

נחלקו הראשונים האם בכוחם לחלוק על הגאונים[2], ויש בזה כמה שיטות:

  • אי אפשר לחלוק על הגאונים אלא ב"קושיה מפורסמת" מהתלמוד, ואין דבר כזה שתהיה סתירה גמורה לדברי גאון מהש"ס (הראב"ד, וכנראה שגם בעל המאור).
  • אפשר לחלוק על הגאונים אם מביאים כנגדם ראיות חזקות הנראות לחכמי הדור (הרא"ש).
  • אפשר לחלוק גם בלא ראיה(דרוש מקור), אלא מסברא או מפרשנות אחרת לסוגיה‏[3].

דברים שלא תתכן בהם המחלוקת

  • הלכות שעוברות במסורת ממשה רבנו - לשיטת הרמב"ם‏[4] לא תתכן מחלוקת בהלכות המקובלות ממשה (בין אם מדובר על פרשנות לפסוקים ובין אם מדובר על הלכה למשה מסיני ללא בסיס בפסוקים). לעומת זאת, יש מהמפרשים‏[5] הסבורים שתתכן מחלוקת במסורה של הלכה למשה מסיני‏[6].
  • מציאות[דרושה הבהרה]
  • יסודות האמונה[דרושה הבהרה]
  • יש אומרים שבענייני אגדה לא שייך מחלוקת[דרושה הבהרה] (מכתב מאליהו ח"ג עמ' 353 בשם הזוהר והגר"א).

הערות שוליים

  1. ראה תבנית:הידעת?/ט"ז טבת ה'תשס"ט.
  2. סיכום השיטות מתוך דברי הרא"ש (סנהדרין פ"ד סי' ו). וראה תבנית:הידעת?/כ"ג ניסן ה'תשע"א.
  3. פעמים רבות נראה שעשו כך הראשונים(דרוש מקור), וצריך לומר שהם חולקים על שתי הדעות הנ"ל(דרוש מקור).
  4. ראה בהקדמת הרמב"ם למשנה.
  5. ראה מהר"צ חיות ב"ק יז: וכן בפורום אוצר החכמה.
  6. וראה בביאור הרב יצחק שילת לפירוש המשנה שם(דרוש מקור), שייתכן שהרמב"ם דיבר באופן כללי, אך יתכנו חריגות יחידות (לוודא שהדברים נכונים ומדוייקים). ואם כדבריו - אפשר שאין מחלוקת בדבר.
__NOCACHE__