פרשני:בבלי:חולין לד ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

חולין לד ב

חברותא[עריכה]

אמר לו רבי יהושע: אף אני מודה שהאוכל שלישי בחולין שנעשו על טהרת הקדש שלא נעשה לשני, לא אמרתי שהאוכל שלישי נעשה לשני אלא בחולין שנעשו על טהרת תרומה, שהזהירות בטהרתה, עדיין בחשש  טומאה היא אצל הקדש, שכן שנינו "בגדי אוכלי תרומה - מדרס לקדש" (משנה חגיגה יח ב). הרי שאף שטומאת מדרס מטמאת אף חולין, ובודאי שאוכלי תרומה נזהרים ממנה, בכל זאת כיון שהזהירות בקדשים החמורים יותר, גדולה יותר, לגבי קדשים אנו חוששים שבגדי אוכלי התרומה טמאים בטומאת מדרס על ידי שנדה ישבה עליהם. וכן שלישי שנשמר מטומאה אחרת בזהירות של תרומה, אנו חוששים שהוא שני לענין קדש, והאוכל אותו דינו להיות שני כדין אוכל שני לענין קדש  266 .

 266.  רש"י כתב, שהתרומה היא בחשש שני לטומאה. וכתב התוספות יו"ט, שאף היא בחשש ראשון לטומאה, אלא שדי לנו בחשש שהיא שניה כדי להחמיר ולעשות את האוכלה לשני לענין קדש, כי אין הבדל בדין בין אוכל ראשון לאוכל שני לפי רבי יהושע.
מעתה, יש בידינו להסביר בשלש דרכים את דברי רבי יהושע במשנה שאמר "בחולין שנעשו כל טהרת תרומה".
א. רבי יהושע חידש שאפשר להתפיס על חולין דיני טומאה של תרומה אף שהיא קלה מקדש, וכל שכן שהדברים נאמרו בחולין שנעשו על טהרת הקדש.
לפי דרך זו, אף האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקדש נעשה גופו שני לקדש, מפני ששמירת חולין שנעשו על טהרת הקדש לא מספיקה לקדש בעצמו שנזהרים בו יותר.
יש בגמרא לקמן דעה הסוברת כך, אך ברור שרבה בר בר חנה חולק על כך, שלדבריו רבי יהושע אמר במפורש שהוא לא אמר שהאוכל נעשה לשני אלא בתרומה ולא בחולין שנעשו על טהרת הקדש.
ב. רבי יהושע בא להסביר מדוע הוא סובר שהאוכל שלישי נעשה שני, ומסביר שהוא מדבר בתרומה וטהרת התרומה היא טומאה אצל הקדש.
לפי דרך זו, ניתן לומר שרבי יהושע מודה שאפשר להתפיס חולין בטהרת הקדש, אבל האוכלם לא נעשה שני.
אף דרך זו לא מתאימה עם המשא ומתן שהוא המשך המשנה לפי מסורת רבה בר בר חנה, שכן אם רבי יהושע כבר הסביר במשנה מדוע האוכל שלישי נעשה שני לקדש, לא היה רבי אליעזר שואלו על זה ורבי יהושע חוזר ומסביר.
ג. רבי יהושע בא להגביל את מציאות השלישי שהוא מדבר עליו. ואומר שאינו אלא בחולין שנעשו על טהרת תרומה ולא בחולין שנעשו על טהרת הקדש כי אין בהם שלישי.
רק לפי דרך זו ניתן להבין את המשא ומתן. רבי אליעזר לא ידע את טעמו של רבי יהושע מדבריו במשנה, כי עיקרם בא להגביל את מציאות השלישי בחולין, וכאשר שאל רבי אליעזר את רבי יהושע לטעמו, ענה לו, שהוא מדבר רק בחולין שנעשו על טהרת תרומה, וזה גם טעמו שטהרת התרומה היא טומאה אצל קדש.
נמצא, שמי שהעמיד את משנתנו שלא כרבי יהושע הוא רבה בר בר חנה, והוא האמורא שאליו התכוין עולא כשאמר "חבריא אמרין"  267 .

 267.  עולא שסובר בדעת רבי יהושע שחולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש, הבין את דברי רבי יהושע כאחת הדרכים הראשונות (רש"י).
אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן אמר רבי ינאי: האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקדש נעשה גופו שני לקדש לפי רבי יהושע שההלכה כמותו, מפני שאף חולין שנעשו על טהרת הקדש לא נזהרים בהם כל כך  268 , ולענין קדש בעצמו אנו חוששים שהם שניים, והאוכל שני נעשה לשני.

 268.  כך מפרש רש"י בדעה זו בדף לד א בסוף ד"ה מפני שטהרתה. והר"ן מפרש, שלדעה זו אליבא דרבי יהושע לא חלקו חכמים בטומאת הגויה, וכל האוכל דבר טמא שדינו להטמא, עשו אותו לשני וכיון שהשלישי הוא טמא לגבי קדש, האוכלו הוא שני לקדש. (חדושי הר"ן ד"ה אף אני).
איתיביה רבי זירא לרבי אסי מהמשנה: רבי יהושע אומר: האוכל שלישי הרי הוא שני לקדש, ואין שני לתרומה, בחולין שנעשו על טהרת תרומה.
ומקשה רבי זירא: על טהרת תרומה, אין. על טהרת הקדש, לא אמר רבי יהושע שהאוכל נעשה לשני, או מפני שהוא סובר שאין שלישי בחולין שנעשו על טהרת הקדש, או שיש בהם שלישי, אבל אין הם בחשש טומאה אצל הקדש מפני שנעשו על טהרת הקדש!
אמר ליה רבי אסי: לא אמר רבי יהושע בדוקא תרומה, אלא לא מיבעיא קאמר, וכוונת רבי יהושע לחדש שיש לחולין שנעשו על טהרת תרומה דין טומאה של תרומה, וכל שכן שיש לחולין שנעשו על טהרת הקדש דין קדש, ודינם שוה לענין האוכל אותם.
ומקשינן: והא רבי אסי אמר את דבריו בשם רבי יוחנן, ואילו רבה בר בר חנה אמר בשם רבי יוחנן את המשא ומתן שבו "אף אני לא אמרתי אלא בתרומה" קאמר רבי יהושע!
ומתרצינן: אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן, ולפי רבי אסי בשם רבי יוחנן לא אמר רבי יהושע דברים אלו מעולם  269 .

 269.  לענין הלכה נחלקו הרמב"ם והראב"ד, הרמב"ם פסק שחולין שנעשו על טהרת הקדש אין בהם שלישי, והראב"ד פסק שיש בהם שלישי. (פי"א מאבות הטומאות ה"ט). הרמב"ם מודה שיש דינים מיוחדים בחולין שנעשו על טהרת הקדש ואינם כחולין גמורים, אבל שלישי אין בהם. (פי"ב מאבות הטומאות הט"ז).
אמר עולא: האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת תרומה, אף שלדעת רבי יהושע אין הוא מטמא במגע אלא קדש אבל תרומה שנגע בה טהורה, מכל מקום נפסל גופו מלאכול בתרומה, שאיסור האכילה לא תלוי בכך שהאוכל מטמא את התרומה, ואף שלדעת רבי יהושע האוכל אוכל ראשון נעשה לשני, וכן היה לנו לומר שהאוכל אוכל שלישי נעשה רביעי ומותר בתרומה, אין אומרים כך, לפי שלא אמר רבי יהושע שהאוכל יורד במדרגת טומאתו מהמאכל אלא לענין טומאת מגע, אבל האוכל שלישי אף כשאנו אומרים שהוא שלישי אין הוא מטמא תרומה במגע אלא נאסר באכילת תרומה  270 , ובזה מודה רבי יהושע שהאוכל חמור כהמאכל.

 270.  לענין קדש דינו כשני, ואין לנו נפקא מינה בזה שהוא שלישי ולא רביעי אלא לענין אכילת תרומה.
ומקשינן: מאי קא משמע לן עולא, הלוא כך יוצא מדברי רבי יהושע?
שכן תנינא: האוכל שלישי הרי הוא שני לקדש ואין שני לתרומה בחולין שנעשו על טהרת תרומה. שני לתרומה הוא דלא הוי, הא שלישי לתרומה הוי!
ומתרצינן: אי מההיא, הוה אמינא: לא שני לתרומה הוי ולא שלישי לתרומה הוי, ואיידי (ואגב) דאמר רבי יהושע שהאוכל הוא שני בקדש, אמר נמי אין שני בתרומה, קא משמע לן עולא שנעשה שלישי לתרומה.
איתיביה רב המנונא לעולא ממשנה במסכת טהרות (ב ג): הראשון שבחולין, טמא, ומטמא תרומה באופן שהיא פוסלת תרומה אחרת. והשני שבחולין, פוסל תרומה, ואינו מטמא אותה שתהיה מטמאת תרומה אחרת. והשלישי, כשישנו בחולין, כגון שנעשה על טהרת תרומה, הוא נאכל בנזיד הדמע, שהוא תבשיל אשר שום ושמן של תרומה מעורבים בו, ואין איסור לאוכלו מפני שהתרומה לא מקבלת טומאה מהנזיד, שהוא שלישי.
ומקשה רב המנונא: ואי אמרת שהאוכל שלישי נפסל גופו מלאכול בתרומה, איך מתירים לו לאכול את הנזיד, וכי ספינן ליה מידי דפסיל ליה לגופיה מאכילת תרומה ותוך כדי כך הוא אוכל את התבלינים של תרומה!

דרשני המקוצר[עריכה]