כף החיים (סופר) - כף החיים (השני)
|
|
חיבור כף החיים הינו ספר הלכה על שולחן ערוך אורח חיים, מהות הספר ביאורים והשלמות על השולחן ערוך למרן רבי יוסף קארו מצפת. רבי יעקב חיים סופר, עלה לארץ ישראל לירושלים ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.
נכתב על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט], במרכז הספר נדפסו דברי מרן רבי יוסף קארו שהתגורר בצפת ועלה לארץ ישראל מטולדו העיר הבירה בפרובינציית טולדו אנדלוסיה והמחוז האוטונומי של קסטיליה-לה מנצ'ה שבמדינת ספרד, ועמו הגהות רבי משה איסרל'ש מקראקא העיר הבירה של מדינת פולין, ומצדי הספר ציוני הגהות של רבי משה רבקה'ש מווילנא העיר הבירה של מדינת ליטא שבמחוז מדינת רוסיה.
הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.
המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי משה סופר מירושלים שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת ממרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון ובאותו זמן הרב הראשי לפתח תקווה הנקראת אם המושבות, שהסכים לכך.
הספר הודפס במהדורות רבות 70 שנים על ידי בן המחבר משה סופר מירושלים ובנו יצחק שלום סופר נכד המחבר מירושלים, ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות, האיש היקר ר' אהרן מזרחי מירושלים.
בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב), נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים בשעה טובה מזל עם ברכה בראש חודש טבת שנת ה'תשע"ו. הספר קיים במאגרים התורניים.
ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים
א. ספר קיצור שולחן ערוך של ר' רפאל ברוך טולידאנו מבני ברק בנוי ומיוסד רובו ככולו על הספר כף החיים. במכתבו למרן הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ו סימן מח) כתב הרב רפאל ברוך טולידנו שהיה ראב"ד מקנאס שבמרוקו מלפנים ותושב בני ברק, אל הרב עובדיה יוסף הראשון לציון מירושלים, וזו לשונו: לכבוד ידידנו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמהר"ר עובדיה יוסף שליט"א. יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה..... וזאת להודיע למעלת כבוד תורתו כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שולחן ערוך של הגאון רבי שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא על פי הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שלחן ערוך על פי מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים.. ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר החיים והשלום, אכי"ר. החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרה"ר וראב"ד במקנאס ואגפיה מרוקו].
ב. כמו כן בספר מצטט רבות מכתבי האר"י ותלמידיו, ועל הספר יצא הספר שולחן אריאל על שלחן ערוך (מאת ר' בנימין קרעי מירושלים מבני עדת טוניסיה - תוניסיה) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף החיים.
הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פלג'י" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י גאב"ד טורקיה.
ישיבת תורת יעקב וסניפים נוספים
13 שנה לאחר הקמת ישיבת כף החיים, בשנת התשנ"ב (1992) יום ל' באב ראש חודש באלול חודש הרחמים והסליחות, הוקמה ונפתחה ברחוב אוהלי יוסף 14 בירושלים ישיבה נוספת ישיבת תורת יעקב על שם רבי יעקב חיים סופר בעל הקול יעקב וכף החיים, היא היוותה מסגרת לנערים מצטיינים ומסגרת לנוער נושר, הרמי"ם והצוות דלהלן מסרו נפשם על התלמידים: מראשי הישיבה ר' יעקב חיים סופר, המשגיח ר' עוזיאל כהן, מראשי הישיבה גיסו ר' אריאלי אביגדור שמואל[1] (ועתה ראש ישיבת ברכת ישראל על שם הרב ישראל מאיר הכהן מראדין בעל החפץ חיים בשכונת רמות אלון אשר בירושלים), ומגיד השיעור וראש הקיבוץ ר' אברהם אליעזר סופר ולימד תקופה בישיבת כף החיים , שזכה לחבר ספרים מרובים וחשובים, לוח לב החכמה מליצי יושר (יומי דהילולא ולוח זמנים ל46 מדינות בעולם מבוסס על תוכנת חזון שמים של ר' איתן ציקוני מאופקים נדפס בירושלים ערב ראש השנה ה'תשס"ד) ספר מליצי יושר בשם אומרו (יומי דהילולא, מנחם אב ה'תשס"ג), וספר תפארת אברהם (על הגדה של פסח, י"ט אדר ב' ה'תשס"ח, שנת השמיטה) ועוד ועוד וערך עם תלמידיו מאמרים תורניים על מסכתות כתובות וסנהדרין על הש"ס[2] והדפיסם ב2 קבצים תורניים נפרדים בשם תורת יעקב (קיימים ונמצאים במאגר אוצר החכמה Online treasure treasure of wisdom של ארז ובשמת סלע). והמשיבים: ר' משה רחמים סופר ור' אברהם קרייזלר. ומגידי השיעור: ר' ראובן ניסים סופר, ר' אברהם שאלתיאל, ור' אברהם דוב רוזנטל.
לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיה עטרת בנות (Ateret girls) הקיים ברחוב הרב שלמה זלמן דרוק בשכונת רמת שלמה בירושלים, רב המדרשייה הוא הרב בנימין אלפר-הלפר.
קישורים חיצוניים
- ↑ מתלמידי ר' נחום פרצוביץ מראשי ישיבת מיר
- ↑ הקבצים הוגהו על ידי הרב ר' שלמה רוזנר מירושלים בן הרב ר' יהושע זצ"ל שהגיה יחד עם ר' אברהם אליעזר סופר את הקבצים, סודר לעריכה והובא להדפסה בדפוס חסד ואמונה ברחוב אהליאב 25 ירושלים, על ידי בני הרב יעקוב חיים סופר מירושלים, שהם האחים המבורכים יבדלו לחיים טובים וארוכים אמן, הבכור הר"ר אברהם אליעזר סופר והדסה אסתר (לבית סויסא), הר"ר דוד אהרן סופר ולאה (לבית טולידאנו), שהשתתפו בסדר העימוד והגרפיקה