הרב אליעזר מלמד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליעזר מלמד בעת שיעור בישיבת הר ברכה

הרב אליעזר מלמד הוא ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

תולדות חייו

נולד בשנת תשכ"א לאביו הרב זלמן ברוך מלמד, אז ר"מ בישיבת מרכז הרב (לימים ראש ישיבת בית אל ורב הישוב בית אל ב'), ולאמו שולמית, בתו של המחנך ר' יוסף ולק. למד בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבת מרכז הרב, ומהיותו צעיר התקרב לראש הישיבה הרב צבי יהודה הכהן קוק. לאחר נישואיו לענבל, החל ללמד גמרא והלכה בכולל בשכונת מאה שערים בראשותו של הרב יצחק גינזבורג למשך כחצי שנה, במהלכה התקרב לרב גינזבורג ולמד עמו בחברותא. כמו כן, לימד גמרא ומחשבה בישיבת בית אל של אביו הרב זלמן ברוך מלמד במשך כעשרים שנה, וכן בישיבת קדומים.

בשנת תשמ"ח החל לכהן כרב הישוב הר ברכה שעל הר גריזים שבשומרון, ובשנת תשנ"ב ייסד שם את ישיבת ההסדר, ומאז ועד היום הוא עומד בראשה.

הרב מלמד נמנה על מייסדי תנועת הנוער 'אריאל', ועד רבני יש"ע, ערוץ 7 ועיתון 'בשבע' (יחד עם אמו הרבנית שולמית), ועוד.

בשנת תש"ע, הואשם על ידי שר הבטחון אהוד ברק בכך שלא גינה ואף תמך בחיילים שעודדו סירוב פקודה. כיוון שסרב לחזור בו, בוטל ה"הסדר" עם ישיבתו, והיא הוגדרה כישיבה גבוהה ללא מסלול הסדר (בשנת תשע"ג חודש ה'הסדר' עם הישיבה על ידי שר הבטחון משה יעלון). לאחר התקרית, זכה לתגובות מחזקות מצד רוב רבני ישראל.

הרב מלמד כותב טור קבוע בעניינים תורניים אקטואליים בעיתון 'בשבע' בשם 'רביבים'.

דרכו והשקפתו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בשנת תש"פ ערך פגישה עם רבה רפורמית, וספג בעקבות כך ביקורת רבה, בראשית שנת תשפ"א התפרסם מכתב שכתב לו הראשון לציון הרב יצחק יוסף בו הוא מוחה על פריצת גדר שגדרו כל גדולי ישראל לדורותיהם, לאחר מכן פורסם מכתב דומה עליו חתומים 22 מבכירי רבני הציונות הדתית, בהם - הרב דב ליאור, הרב נחום נריה, הרב אליקים לבנון, הרב דוד חי הכהן, הרב שמואל אליהו, הרב מיכה הלוי, הרב יהושע שפירא, הרב דוד דודקביץ, הרב יצחק שילת ועוד. כמו כן הצטרפו לביקורת רבה של רמת גן ונשיא הישיבה הרב יעקב אריאל, הראשון לציון לשעבר ורבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר, וראש ישיבת מרכז הרב הרב יעקב שפירא.

הרב מלמד עצמו התייחס לדברים, והסביר כי פגישתו עם הרפורמים נבעה מכך שבאירועים קודמים "נשמעו ביטויים קשים מצד אישים מהציבור הדתי והחרדי שכביכול צריך להתייחס בהחרמה גמורה אל הרפורמים והקונסרבטיבים". הוא הוסיף כי "בעקבות הוויכוח המר עם התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית התפתחה דעה מוטעית שצריך להחרים את הקהילות האלה ואת נציגיהן. כשהתבוננתי מצאתי שמתנהל מסע הפחדה, שמי שאומר לא כך, צריך לפחד, אז אמרתי בליבי, בפעם הבאה שאוזמן למפגש כזה - אלך". הרב אליעזר הסביר כי כמובן איננו מסכים עם דעותיהם של הרפורמים אך עדיין סובר כי הם חלק מיהודי העולם וכי יש חשיבות בשמירה על קשר איתם "לא התכוונתי להגיד לכולם אתם לא בסדר, אלא רק לעשות את המעשה האישי שלי, ככה פשוט. כדי שמי שרוצה ללמוד מכך ילמד, ומי שלא רוצה לא ילמד. אך כיוון שהיו כאלה שתקפו ואמרו שעמדתי היא עמדה פסולה, כלומר לא הסתפקו בכך שלדעתם נכון לנהוג אחרת, אלא שמי שאינו חושב כמותם עמדתו פסולה, אני צריך להסביר את זה בצורה פומבית יותר".

"יש כמובן בינינו אי הסכמה נוקבת ביחס לעיקרי אמונת ישראל ותורתו, עד כדי כך שאנחנו לא מחשיבים אותם כזרם שמבטא את מסורת התורה. יש חסידים, מתנגדים, קבלה והלכה, אלו זרמים שמייצגים עמדה תורנית. הרפורמים לא מבטאים עמדה תורנית... כיוון שהם עשו דברים שהם שינוי בדברי ההלכה והתורה, אנחנו חייבים למחות נגדם. ולכל הפחות לא להשתתף בטקסים שבהם מפרים את ההלכה. לכן, אסור להשתתף בחתונה רפורמית כי הרי צריך למחות נגד זה. לכן אין אפשרות להשתתף בתפילה שהם מארגנים, אמנם איננו באים לצעוק ולהפריע כאות מחאה, אבל להשתתף - לא"".

מצד שני הסביר כי "התנועות האלו הן תנועות של יהודים. אני לא מסכים שזה מבטא את מסורת התורה כי הם לא מתחייבים למסורת התורה. אך בכל אופן, הן תנועות יהודיות שמקיימות מנהגים יהודיים, הצביון היהודי של חייהם חשוב להם והם בפועל משתדלים לחזק את הזהות היהודית ובכך הם מעכבים את תהליך ההתבוללות במובן של שכחת היהדות. לכן צריכים להתייחס לנציגים שלהם כנציגי תנועות מרכזיות וחשובות שחבריהם יהודים". אלו תנועת יהודיות עם מחשבות יהודיות שמטפלות ביהודים. יש הרבה תנועות כאלו כמו לדוגמה מכבי העולמי, הג'וינט וכדומה. כמו שצריך להעריך את כל הפעילויות החיוביות שהתנועות האלו עושות כך צריך להעריך את כל הפעילויות החיוביות בתחומי החסד והמוסר והסולידריות היהודית שעושות התנועות הרפורמיות, ולכן אין מקום להחרים. וגם את הנציגים של התנועות הללו אסור להחרים כי להחרים את הנציגים זה להחרים אותם".

עוד אמר, "דווקא מפני שאנחנו נאלצים לנהל איתם מאבק אידאולוגי שמכריח אותנו לא להשתתף בחתונות ולא לתת להם הכרה כזרם דתי לגיטימי, דווקא בגלל זה אנחנו צריכים עוד יותר להדגיש את השייכות ואת הערבות היהודית שלנו איתם. להראות שהתוכחה שלנו והוויכוח אינו על חשבון האהבה והאחווה שצריכה להיות בין יהודים".

להגנתו של הרב מלמד יצאו ארגון רבני צהר, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה הרב רונן לוביץ, הרב אילעאי עופרן, ותלמידו של הרב מלמד - צוריאל חלמיש. כמו כן, אביו של הרב אליעזר, הרב זלמן מלמד התייחס בעקיפין למעשה זה‏[1].

ספריו

קישורים חיצוניים

שיעוריו

ספריו

אחר

הערות שוליים

  1. עיין בשיעורו כאן