עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
| הידעת? |
|
האם מותר לקרוא בשם רשע? יש הסוברים כי אין איסור לקרוא בשם של אדם רשע אלא רק בשם שיש לו משמעות רעה. אחת ההוכחות לכך מצויה בפרשת קרח בה יצהר קרא לבנו קרח, על אף ששם זה הוא שמו של רשע- אחד מאלופי עשיו. |
| פרשת השבוע |
|
{{#sub:פרשת שלח היא הפרשה הרביעית בחומש במדבר. חלקה הראשון של הפרשה מתאר את חטא המרגלים ותוצאותיו, כאשר בחלקה השני של הפרשה מובאים דינים שיהיו לאחר העליה לארץ כגון דיני קורבן נדר ונדבה, וכן הפרשת חלה. סוף הפרשה מדברת על דיני עבודה זרה, פרשיית המקושש ופרשיית ציצית. מפטירים ב"וישלח יהושע" יהושע ב א, שם מובא על שליחת המרגלים בימי יהושע, בתור הקבלה למרגלים שנשלחו בפרשה על ידי משה. נושאי הפרשה
מי ציווה על המרגלים?מפשט הפסוקים נשמע כי שליחת המרגלים נעשתה בציוויו של הקב"ה שאמר למשה "שלח לך אנשים". מנגד, בספר דברים משה מתאר את שליחת המרגלים כמגיעה מדרישת העם "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ" דברים א, כב. רש"י רש"י במדבר יג, ג מפרש את הדברים כדברי המדרש ומתרץ כי לאחר שהעם פנה למשה הוא שאל לדעתו של הקב"ה שענה לו "שלח לך אנשים", כלומר "לדעתך, אני איני מצווה לך, אם תרצה שלח". לפירושו, הקב"ה טען לפני משה כי הוא אמר לעם שהארץ טובה, וכי יש חטא בעצם בקשתם של ישראל- ולכן הקב"ה נתן להם מקום לטעות בדבר המרגלים למען לא יירש העם את הארץ. אמנם, הרמב"ן מקשה על פירוש זה, שאם אכן היה חטא בשליחת המרגלים לארץ- הרי שגם משה חטא בו בכך שהסכים לדבריהם? במה חטאו המרגלים?כאשר מסתכלים על הפרשה, מובן כי המרגלים חטאו בחטא חמור- אך לא ברור מהו. המרגלים הרי נצטוו לתור את הארץ ולומר עד כמה היא קלה לכיבוש "וראיתם את הארץ מה היא, ואת העם הישב עליה, החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב? ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה?" ובפועל אכן מילאו את תפקידם ותיארו את שראו בארץ, אם כן מה היה שורש חטאם? הרמב"ן No result מפרש כי על אף שהמרגלים תיארו את הארץ כפי שראו אותה, בפועל הם הוסיפו את דעתם באומרם "אֶפֶס ִׁ כי ַעז הָעָם ַהיֹ ֵּשב בָָארֶ ץ". לפירושו, כוונת המרגלים במילה "אפס" היא שאין כל סיכוי שעם ישראל יכבוש את הארץ, והייתה בכך גם חוסר אמונה ביכולתו של הקב"ה לסייע לעם לכבוש את הארץ כפי שהובטח להם. בדומה לפירוש זה, הגמרא סוטה לה א מפרשת כי דברי המרגלים "כי חזק הוא ממנו" מוסבים על הקב"ה עצמו ורומזים לחוסר אמונה ביכולתו של הקב"ה לעזור לישראל לכבוש את הארץ. הרמב"ן מסביר עוד כי בהמשך, לאחר שטענו כי אין עוד סיכוי לכבוש את הארץ, הוסיפו המרגלים לחטוא ואף הוציאו לשון הרע על הארץ בכך שאמרו עליה דברים שקריים על מנת שאף אחד מבני ישראל לא יחשוב לעלות ולכבוש את הארץ. על חטא הוצאת הדיבה נענשו לבסוף המרגלים כפי שנאמר "וַיָּמֻתּו הָּ אֲנָּשִּ ים מוֹצִּ אֵ י דִּ בַ ת הָּ ָארֶ ץ רָּ עָּ ה בַ מַ גֵפָּ ה לִּ פְּ נֵי ה'". מדוע חטאו המרגלים?רבים מהפרשנים התקשו כיצד המרגלים שהיו מראשי העם חטאו כולם בחטא כה חמור, והביאו לכך מספר תשובות. הזוהר הסביר כי המרגלים, שהיו גם נשיאי העם, רצו להניא את העם מלהיכנס לארץ משום שחששו לתפקידם. לשיטתו, הנשיאים חששו שכאשר הם ייכנסו לארץ הרי שהם יועברו מתפקידם ומשה ימנה תחתם מנהיגים אחרים ולכן העדיפו לספר לעם כי אין אפשרות להיכנס לארץ ובכך להישאר בתפקידם. המדרש ויקרא רבה כה א מביא כי חטא המרגלים נבע מהפחד שלהם לצאת מידי ההשגחה הצמודה של הקב"ה. המדרש משווה את מצבם של ישראל במדבר לפני חטא המרגלים לאפרוח החוסה תחת כנפי אימו ומקבל ממנה את מזונו והוא מוגן שם מכל פגם, שאימו אומרת לו שהוא גדל ומנסה להוציאו מתחת כנפיה ולתת לו להתחיל להתנהל בצורה עצמאית. באותו האופן, כשהיו ישראל במדבר ארבעים שנה המן יורד והבאר עולה והשליו מצוי להם וענני כבוד מקיפות אותן ועמוד ענן מסיע לפניהם. אמנם, כיון שנכנסו לארץ ישראל, אמר להן משה כל אחד ואחד מכם צריך מעתה לקחת את מכושו ולהתחיל לטעת עצים בארץ- והמרגלים חששו ממצב זה והעדיפו להישאר במצב המוכר בו הם נשארים תחת כנפי השכינה בעולמם הרוחני ולא נדרשים לעבוד גם בעולם הגשמי. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
פרשיות השבוע - חמשת חומשי התורה
ספר בראשית: בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי ספר ויקרא: ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי ספר במדבר: במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי ספר דברים: דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה |
| דבר בעיתו |
{{#sub: אהרן הכהן אחיו ועוזרו של משה רבינו במדבר - "ואהרן אחיך יהיה נביאך", אבי שושלת הכהונה והכהן הגדול הראשון. היה בנם של עמרם בן קהת ויוכבד בת לוי, אחיה הצעיר של מרים הנביאה ושל משה רבינו הצעיר ממנו בשלוש שנים. בולט במידותיו הטובות - שמח באחיו הצעיר שמקבל את התפקיד החשוב: "וראך ושמח בליבו", בחטא העגל איננו נלחם בעם אלא מנסה לעכב אותם, בזמן המגיפה יוצא עם מחתה להצילם, והוא מקבל תפקיד קבוע אחת בשנה להיכנס לקדש הקדשים עם מחתה ולכפר על עם ישראל. ביום השמיני למילואים כשהקב"ה אמור להתחיל להשכין שכינתו במשכן והוא ובניו צריכים להתחיל לעבוד בו , אך בפועל בניו נדב ואביהו מקריבים אש זרה ומתים - הוא מקבל את הדין בשתיקה "וידום אהרן". אף עם ישראל משיבים לו אהבה לאחר מותו: "ויבכו אותו כל בני ישראל". "הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" אבות בזמן שהותו של משה בחצר המלוכה המצרית וגלותו בין המדיינים, אהרן גדל עם משפחתו בקרב עם ישראל ושימש מאוחר יותר כפה למשה בפני העם (שמות ד, טז), נביא ודובר בפני פרעה כדי שישחררם ממצרים (שמות ז, א-ב). מקומם המהותי של אהרן וזרעו בתפקיד הכהונה התגלה בפני משה בהר סיני, בזמן שאהרן הנהיג את חטא העגל בהצעתו לאסוף את הזהב הדרוש (שמות לב, ב). בניו נדב ואביהוא מתו ביום הקמת המשכן מפני שהקריבו אש זרה על המזבח, ולאחר מותו החליפו בתפקיד הכהן הגדול בנו אלעזר, שנפטר כמו אביו ב-א' באב ב"הר ההר" שנים לאחר מכן(דרוש מקור)[1]. יציאת מצריםבזמן יציאת מצרים היה אהרן בן 83 ואילו משה 80. כבר בתהליך הבחירה של משה בתחילת ספר שמות מוזכר אהרון. משה רבינו בסירובו להיות הגואל הציע במקומו את אהרון. אהרון נבחר להיות נביאו [מתרגם, מדבר] של משה בגאולת ישראל ממצרים - הלך איתו אל פרעה ואף השתתף בהבאת המכות. הכוהנים
בניו של אהרון הכהן הם הכוהנים. תפקידם נקבע בפרשת תצוה:"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ-לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן[2] במדרש שמות רבה מתואר תהליך בחירת הכוהנים: "מכל הארצות בחר הקב"ה בארץ ישראל, ומארץ ישראל בחר בבית המקדש ומבית המקדש לא בחר אלא בבית קדשי הקדשים. כך בחר הקב"ה בישראל, ומישראל לא בחר אלא שבט לוי, ומשבט לוי בחר אהרן, שנאמר [3] : ובחור אותו מכל שבטי ישראל." [4] תפקידם לבצע את "עבודת ה'" במשכן אוהל מועד ובבית המקדש: להקריב קרבנות ולהקטיר קטורת. בכל דור ודור היה הראשון לכל דבר שבקדושת העבודה ונקרא:הכהן המשוח [5] כאמור: "זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו מֵאִשֵּׁי ה' בְּיוֹם הִקְרִיב אֹתָם לְכַהֵן לַה'. אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" - על-שם שנמשח בשמן המשחה במשכן. או הכהן הראש לפי ספר עזרא [6] כאמור: "בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ". על-פי רוב התייחד לו התואר הכהן הגדול [7] חטא העגלחלקו של אהרן בחטא העגל מרכזי ונחלקו המפרשים כמה לעדנו. הוא מתואר בתורה חמש פעמים: 1. תיאור הכתוב בזמן החטא. 2. תיאור של החטא בפי אהרן, כמענה לשאלת משה. 3. תגובת משה על ההסבר של אהרן. 4. הצדקה א-לוהית לעונש העם על ידי תיאור זהות החוטאים. 5. תיאור החטא במרחק של ארבעים שנה בנאום ההיסטורי בפי משה. לאחר שמיעת עשרת הדברות מפי ה', משה עולה להר סיני לתקופה של ארבעים ימים על מנת לקבל את התורה ואת לוחות הברית. הוא ממנה את אהרן וחור להנהיג את עם ישראל. ביום האחרון, העם מתייאש משובו של משה ודורש מאהרן: "עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו", אהרן אומר להם להביא את התכשיטים שבאזני נשותיהם והם עושים זאת, אהרן מכניס את התכשיטים לאש ויותר פסל בצורת עגל, העם מכריזים עליו: "אלה אליהם ישראל אשר הוציאוך מארץ מצרים", ויבן לפניו מזבח, ואהרן מכריז: "חג לה' מחר", כשמשה יורד מההר הוא שואל את אהרן: "מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה?!" שמות לב,כא אהרן מתנצל שהעם אשם "אתה ידעת את העם הזה כי ברע הוא". רש"י: "אמר אהרן בלבו הנשים והילדים חסים על תכשיטיהן, שמא יתעכב הדבר, ובתוך כך יבא משה, והם לא המתינו ופרקו מעל עצמן" . המפרשים מסבירים איך הכל היה לשם שמים [וראה בגמרא מסכת סנהדרין דף ז עמוד א], אף על פי כן משה שאלו למה הביא על העם "חטאה גדולה" (שמות לב, כא). (פס' כה) "וירא משה... כי פרעה אהרון לשמצה בקמיהם". אוהב שלוםאהרן הכהן ע"ה היה "אוהב שלום, ורודף שלום. אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" [מסכת אבות]. הערות שוליים
קישוריםהרב שאר ישוב כהן על אהרן הכהן|0|200}}... |