עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
מכון מאיר
שמאל|ממוזער|3000px|הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים הממוקם בשכונת קריית משה. משתייך... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
בהמה
הגדרה - בעל חי ביתי הגדל בישוב והולך על ארבע חיה היא בכלל בהמה, שנאמר: זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ (דברים יד ד), ומונה ביניהן...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
כהן
הגדרה - אהרן הכהן וכל איש מזרעו, לענין מצוות ודינים ואיסורים האמורים בהם השם כהן נזכר במקרא במובן: משרת לאלהות (ראה אונקלוס בראשית יד...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
ברכת המזון בעוד הברכה הראשונה של ברכת המזון נאמרת בגוף שלישי ("הזן את העולם") הברכה השנייה נאמרת בגוף שני ("נודה לך"). יש בחסידות שפירשו את העניין על פי הגמרא ברכות מח ב האומרת שמשה רבינו קבע את נוסח הברכה הראשונה ואילו יהושע קבע את השנייה. לדבריהם, השגחת הקב"ה באופן ישיר היא דווקא בארץ ישראל ולכן רק יהושע יכל לתקן ברכה בגוף נוכח על השגחתו הישירה של הקב"ה. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת עקב היא הפרשה השלישית בחומש דברים. בפרשה ממשיך משה את נאומו, ומשלב בתוכו את יסודות הגמול והעונש יחד עם סיפור חטאי עם ישראל במדבר. בסוף הפרשה כתובה גם הפרשה השניה מקריאת שמע.... |
| דבר בעתו |
|
ט"ו באב הוא יום שמחה המוזכר במגילת תענית ובגמרא. ישנן סיבות שונות לשמחה ביום זה, ובעקבות שמחת היום נהגו בזמן בית המקדש שהיו בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בכרמים ומזמנות עצמן לחיי חתונה.
==מקו... |