עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
חכם
חכם במסורת היהודית, הוא אדם שלמד ויודע הרבה תורה, ואף מלמד אחרים. בדרך כלל, כאשר לא מצוין שם התנא, אלא מוזכרת המילה "חכמים" ("וחכמים אומרים")... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
דבר שיש לו מתירין (פגול)
הגדרה - חלקי הקרבן שעבודה קודמת מתירה אותם למזבח או לכהנים ראה ערך פגול, שבחלות תורת פגול על הקרבן, יש הבדל בין דבר שיש לו מתירין לדבר...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
ל
הגדרה - האות השתים עשרה מכ"ב האותיות של האל"ף-בי"ת צורת האות למ"ד מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי (ראה ערכו), בכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזה...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
לדוד ה' אורי וישעי- באלול או תשרי? נהגו ישראל להוסיף את מזמור לדוד ה' אורי וישעי משום שבמדרש מקשרים בינו לבין חגי תשרי "אורי- בראש השנה "וישעי"- ביום הכיפורים". אמנם, הפרי צדיק הקשה כי לפי דברי המדרש היו אמורים לומר את המזמור רק בחודש תשרי בו חלים החגים ולא מראש חודש אלול. לכן, הוסיף כי גם חודש אלול רמוז במזמור במילה "לולא האמנתי לראות בטוב ה'" כי מראש חודש אלול עלה משה לקבל לוחות שניים ויש להאמין כי ניתן לתקן מעשינו בחודש זה. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת תרומה היא הפרשה השביעית בספר שמות. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּ... |
| דבר בעתו |
|
פרשת זכור היא פרשה בתורה העוסקת בעמלק. נקראת בציבור, נוסף על פרשת השבוע, בשבת זכור (השבת שלפני פורים). פרשת זכור היא השנייה מ[[ארבע פרשיות|ארבעת הפרשיו... |



























