עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת בשלח}}}}... <br /> | ||
[[פרשת | [[פרשת בשלח|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־12:35, 24 בינואר 2021
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
חזקת שלוש פעמים
מקרה שקרה שלוש פעמים, אנו אומרים שזוהי דרכו, וכך יקרה גם בעתיד. לדוגמא, שור תם שנגח שלוש פעמים נעשה מועד. שלושה אחים שמתו מחמת מילה... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
יום הכניסה
הגדרה - ימי שני וחמישי, שבהם מתכנסים בני הכפרים לעיירות, והקלו חכמים על בני הכפרים להקדים קריאת המגילה לאחד מימים אלו מלבד זמני...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
אבדה
הגדרה - דבר הנאבד מבעליו שלא מדעתם והמוצאו חייב להשיבו, או דבר שבעליו הניחו במקום שעלול להיאבד להם. שתי אבדות הן: אבדה מדעת ושלא מדעת...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
ימי חורפי מקור הביטוי "ימי חורפי" בפסוק מאיוב "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי" איוב כט ד. הרמב"ן מפרש כי ימי החורף הם ימי הנעורים משום שחיי האדם נמשלים לעונות השנה כך ש"החורף בראשית השנים"- בו האדם יכול לפעול ולזרוע את פועלו בעוד ימי הזקנה הם "כנגד הקיץ שהם ימי האסיף" בו האדם יכול ליהנות מפועלו ומפרי מעשיו. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת בשלח היא הפרשה הרביעית בספר שמות. שמה בה שהמלה שבתחילת הפסוק הפותח את פרשה:"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם" (). עיקרה של הפרשה הוא [[קריעת ים סו... |
| דבר בעתו |
|
ט"ו בשבט הוא התאריך הקובע לאיזו שנה משתייכים פירות האילן לגבי המצוות התלויות בארץ: מעשרות, ערלה ונטע רבעי.
[[קובץ:almond.jpg|400px|thumb|left|פריחת עץ השקד המתרחשת בסביבות ט"ו בשב... |



























