עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
צבע=צהוב | צבע=צהוב | ||
}} | }} | ||
{{עמוד ראשי/תיבה| | {{עמוד ראשי/תיבה| | ||
גרסה מ־13:51, 27 בדצמבר 2021
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
מי שהנאתו וביעורו שווים
תנאי לתחולת קדושת שביעית: גידולי קרקע שההנאה מהם וכילויים באים בעת ובעונה אחת. מן הפסוק "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" למדו חז"ל, כי קדושת... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
דבור
הגדרה - ביטוי מלים על ידי חיתוך השפתים הדבור בעיקרו הוא על ידי ביטוי בשפתים דווקא, ולא בהרהור בלבד. הלכה זו נאמרה בעניינים שונים: *...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
הכשר
הגדרה - תיקון אוכלים, שיהיו ראויים לקבל טומאה, על ידי נתינת אחד מן המשקים עליהם. כל האוכלים הראויים לקבל טומאה (ראה ערך אוכל)... להמשך הערך |
| הידעת? |
|
מסרן הכתוב לחכמים הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא או כדרבנן. הרשב"ם כתב להוכיח שמדובר באיסור דאורייתא אך מנגד הרמב"ם פסק שהם מדרבנן משום שיש בהם גדרים הנראים כשייכים לאיסורי דרבנן כגון "דבר האבד" או "הפסד מרובה" שאינם קיימים בדיני דאורייתא. להלכה, הבית יוסף פסק שאיסור חול המועד הן אכן מדאורייתא אך מדובר בדין מיוחד של מסרן הכתוב לחכמים בו חכמים הם שקבעו את הגדרים המיוחדים של האיסור. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת מקץ היא פרשת השבוע העשירית בספר בראשית. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר" . לחלומות יש פתרון אמיתי ו... |
| דבר בעתו |
|
חנוכה הוא מועד, בן שמונה ימים, המתחילים בכ"ה בכסלו, שנקבע ע"י חכמים לימי הלל והודאה והדלקת נר בלילות. ניסי החג כוללים את נס ההצלה במלחמה כנגד היוונים ... |