עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Wikiboss (שיחה | תרומות)
Wikiboss (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 109: שורה 109:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת כי תצא}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת כי תבוא}}}}... <br />
[[פרשת כי תצא|להמשך הערך]]|
[[פרשת כי תבוא|להמשך הערך]]|
צבע=כחול
צבע=כחול
}}
}}

גרסה מ־18:35, 21 באוגוסט 2021

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,140 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
לשכת בית המוקד
מקום במקדש, על יד העזרה, שדלקה בו בתמידות מדורת אש גדולה, כדי שיתחממו בה הכהנים, שהיו מתהלכים יחפים על רצפת העזרה שהיתה עשויה שיש, כשהם...
להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
ורידין

הגדרה

- עורקי הדם שבצואר הורידים הם שני עורקים דופקים בצואר על שני צדי קנה הריאה (פירוש המשניות לרמב"ם חולין ב א), שמקלחים את הדם (רש"י...
להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
הרהור עברה

הגדרה - איסור מחשבה של זנות שני איסורים יש בהרהור עבירה: א. 'ולא תתורו'; ב. 'ונשמרתם מכל דבר רע'.

אסור להרהר בעבירה, שנאמר: וְלֹא תָתוּרוּ...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

מנהג הסליחות

מנהג אמירת הסליחות לא מופיע בגמרא, אך כבר בתקופת הגאונים מובא כי רב האי גאון אמר שמנהג שתי הישיבות הגדולות בבבל לומר סליחות בעשרת ימי תשובה ראש השנה ד יד. בתקופת הראשונים היו רבים שנהגו לומר סליחות רק בעשרת ימי תשובה עצמם, כפי שכתב הרמב"ם הלכות תשובה ג ד "נהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום".

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת כִּי-תָבוֹא היא הפרשה השביעית בספר דברים. מקור שמה של הפרשה מקורו בפסוק הראשון בה : "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָ...
להמשך הערך

__NOCACHE__
דבר בעתו

לדוד ה' אורי וישעי הוא הפתיחה של פרק כז מספר תהילים שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת". אמירת הפרק בימים אלו נובעת מדברי המדרש שמצא רמז לחגי תשרי בתוכו, וכן מהקשר בין תוכנו ע...
להמשך הערך

__NOCACHE__