עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת כי | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת כי תבוא}}}}... <br /> | ||
[[פרשת כי | [[פרשת כי תבוא|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־18:35, 21 באוגוסט 2021
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
ברכת הרב את ריבנו
ברכת הרב את ריבנו היא ברכה שמברכים לאחר קריאת מגילת אסתר בפורים. מכיוון שמדובר בברכת שבח ופרסום הנס, המנהג המקובל הוא לברך את הברכה רק... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
בשולי גוים
=בשולי גוים= הגדרה - איסור אכילת דבר שבישלו נכרי דבר שבישלו גוי, אפילו בכלי כשר של ישראל - אסור באכילה (משנה עבודה זרה לה ב, ורש"י ד"ה...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
טעמים (טעמי המקרא)
הגדרה - פיסוק המקרא וניגון קריאתו, על פי טעמים את השם טעמים מצינו בתלמוד: וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא (נחמיה ח ח), אמרו חז"ל: זה פיסוק...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
מן הזבחים ומן הפסחים המשנה פסחים קטז ב אומרת שבברכת הגאולה בסוף המגיד יש לומר "ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים". אמנם, מכיוון שלפי הסדר יש לאכול קודם את קורבן החגיגה ורק לאחריו את קורבן הפסח, תוספות כתבו שיש לגרוס הפוך "מן הזבחים ומן הפסחים". יש שכתבו מגן אברהם תעג ל שכאשר פסח חל במוצאי שבת יש לגרוס "מן הפסחים ומן הזבחים" משום שאז אין אוכלים זבחים קודם החג והם נאכלים רק יום לאחריו. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת כִּי-תָבוֹא היא הפרשה השביעית בספר דברים. מקור שמה של הפרשה מקורו בפסוק הראשון בה : "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָ... |
| דבר בעתו |
|
לדוד ה' אורי וישעי הוא הפתיחה של פרק כז מספר תהילים שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת". אמירת הפרק בימים אלו נובעת מדברי המדרש שמצא רמז לחגי תשרי בתוכו, וכן מהקשר בין תוכנו ע... |