עמוד ראשי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,138 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
תיבעי
תישאל. ביטוי תלמודי שמשמעו:
  • בראש משפט: ראוי לשאול או להסתפק בדבר באופן הבא...
  • בסיום משפט: הבעיה לא נפתרה והיא עדיין עומדת בספק או...
    להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
וסת

הגדרה

- דרך הנשים לראות דם נדה (ראה ערכו) בזמנים קבועים וסת מובנו חוק ודרך ומנהג (ראה נדרים סו א, ובבא בתרא קמו א, ורשב"ם שם. וראה ערוך...
להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
ו (האות)

הגדרה

- האות הששית מכ"ב אותיות של האלף בית צורת אות ו מהאלף-בית שבכתב אשורי שבו כותבים ספר תורה תפילין ומזוזות וכן גט (ראה ערכים...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

ימי חורפי

מקור הביטוי "ימי חורפי" בפסוק מאיוב "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי" איוב כט ד. הרמב"ן מפרש כי ימי החורף הם ימי הנעורים משום שחיי האדם נמשלים לעונות השנה כך ש"החורף בראשית השנים"- בו האדם יכול לפעול ולזרוע את פועלו בעוד ימי הזקנה הם "כנגד הקיץ שהם ימי האסיף" בו האדם יכול ליהנות מפועלו ומפרי מעשיו.

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת תרומה היא הפרשה השביעית בספר שמות. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּ...
להמשך הערך

__NOCACHE__
דבר בעתו

"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החוד...
להמשך הערך

__NOCACHE__