עמוד ראשי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,137 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
מערכה
האש הבוערת בעצים שעל המזבח. שלוש מערכות של עצים בוערים היו עושים בכל יום על גבי המבח החיצון: א. "מערכה גדולה", שעליה היו מקריבים את התמיד...
להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
דבר שבקדשה

הגדרה - תפלות וברכות שיש בהן קדושת השם, שנאמרות בעשרה

כל דבר שבקדושה (ראה להלן גדרו) אין אומרים בפחות מעשרה (מגילה כג ב; רמב"ם תפלה ח ו...
להמשך הערך
__NOCACHE__
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
הדס

הגדרה

- אחד מארבעת המינים, שמצוה ליטלם בחג הסוכות כתוב בתורה: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם וגו' וַעֲנַף עֵץ עָבֹת (ויקרא כג מ), ופרשו חכמים שזהו...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

ברכת המזון

בעוד הברכה הראשונה של ברכת המזון נאמרת בגוף שלישי ("הזן את העולם") הברכה השנייה נאמרת בגוף שני ("נודה לך"). יש בחסידות שפירשו את העניין על פי הגמרא ברכות מח ב האומרת שמשה רבינו קבע את נוסח הברכה הראשונה ואילו יהושע קבע את השנייה. לדבריהם, השגחת הקב"ה באופן ישיר היא דווקא בארץ ישראל ולכן רק יהושע יכל לתקן ברכה בגוף נוכח על השגחתו הישירה של הקב"ה.

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת משפטים היא הפרשה השישית בספר שמות. הפרשה עוסקת בעיקר בדיני ממונות ודינים נוספים, שמהוים מקור למסכתות רבות בסדר נזיקין. בסוף הפרשה מופיע מעמד כריתת ברית בין האלוקים לעם ישראל ו"ראיית" האלו...
להמשך הערך

__NOCACHE__
דבר בעתו

פורים הוא יום משתה ושמחה החל בארבעה עשר באדר (בערי הפרזות) או בחמשה עשר בו (בערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון). תוקן ע"י אנשי כנסת הגדולה שנים ספורות לפני בניית [[...
להמשך הערך

__NOCACHE__