עובר ירך אמו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
עובר הנמצא במעי אמו, נחשב כחלק מגופה של אמו וכל הקורה באמו כאילו אירע גם בו.
[[תמונה:Human Fetus2.jpg|ממוזער|עובר האדם|250px]]
'''עובר ירך אמו''' היא כלל תלמודי, שלפיה [[עובר]] נחשב כחלק מגוף אמו, ואין להחשיבו כגוף נפרד. משמעות המילה "ירך אמו" היא - רגל אמו, כלומר הוא נחשב כאבר מאבריה ולא כגוף בפני עצמו.


הכלל נתון במחלוקת בין [[רבי יוחנן]] הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין [[רבא]] הפוסק שעובר ירך אמו.


==יחוס==
ב[[מסכת יבמות]]{{הערה|יבמות עח א}} דנה הגמרא בנוגע לציווי התורה, כי עד שלושה דורות נאסר לזרעו של [[מצרים|מצרי]] [[נישואין|להנשא]] עם [[יהודי]] כשר{{הערה|מותר להם להנשא עם מצרי פסול נישואין כמוהם, או עם [[ממזר]].}}. השאלה היא, מי נחשב לדור שני ומי נחשב כדור שלישי.


'''בדיני טריפות:''' בהמה שנעשתה "טריפה", גם עוברה אסור.
הספק הוא, אודות צאצא לעם המצרי, שאביו נחשב לדור שני{{הערה|מכיוון שאביו של אותו אב היה מצרי שהתגייר.}} ואמו הינה דור ראשון{{הערה|כלומר, מצרית שהתגיירה.}}, האם הוא נחשב לדור שלישי - כפי יחוסו מצד אביו, או לדור שני - כמספר הדורות שהתרחק מהעם  המצרי, מצד אמו. ההכרעה על פי הכלל "עובר ירך אמו" היא, שהוא נחשב לחלק מגוף אמו, וכיון שכן יש לייחס אותו אחר אמו בנושא זה, ולהחשיבו כדור שני ולא כדור שלישי{{הערה|וראו ב[[אבני מילואים]] [[יורה דעה]] סימן ד' שהקשה, אם עובר ירך אמו, למה לא נייחס אותו כדור ראשון, וכאמו, עיין שם מה שתירץ.}}.


ה[[רמב"ם]] מפרש, שבין כך ובין כך ברור שיש להתחשב ביחוס האב, והשאלה היא רק אם הכלל של "עובר ירך אמו" אומר שיש להתחשב '''גם''' ביחוס האם.{{הערה|ראו ב{{רמב"ם| איסורי ביאה|יב|כ}}:  הלכה כמצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה.}}


לעומת זאת ה[[רמב"ן]] סבור שאם עובר ירך אמו, יש להתחשב רק במצב האם, ואם האם נחשבה כדור שני למצריים, יהיה דין הוולד כדור שלישי המותר בנערה מהעם היהודי, גם  אם האב הוא דור ראשון. לפי הסבר ה[[חזון איש]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&hilite=c67a4fa0-152b-4e26-9bad-9526b7751ae2&st=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8+%D7%99%D7%A8%D7%9A+%D7%90%D7%9E%D7%95&pgnum=33 בחידושיו על אבן העזר].}}, הלידה מרחקת את הוולד בדור נוסף, כך שבכל מקרה מכיוון שהוולד נחשב לפני הלידה לחלק מאמו, הלידה מרחקת אותו בדור נוסף, ואין מתחשבים ביחוס האב.


'''בדיני קדשים:''' עוברה של בהמת קדשים, מתקדש גם הוא אגב אמו, ואין המקדיש יכול להשאיר את הוולד חולין.
מסקנת הגמרא שם היא שעובר אינו נחשב ירך אמו, כפי שפסק [[רבי יוחנן]].


==קרבן חטאת==
אדם המפריש בהמה מעוברת ל[[קרבן חטאת]], אם עובר ירך אמו - הוא לא נחשב לישות עצמאית, ולכן הוא עצמו אינו נחשב לקרבן חטאת ואינו כשר להקרבה, וכאשר נולד. לעומת זאת, לפי רבי יוחנן הסובר שעובר ירך אמו, הבהמה כשרה לכאורה להקרבה. לפי דעה אחרת בשמו של רבי יוחנן,  למרות שעובר ירך אמו, אסור להקריבו, שכן ישנו פסוק מיוחד המורה על כך שאסור להקריב בהמה שנולדה לבהמה שהינה קרבן חטאת.{{הערה|יבמות עח א}}


==טבילה לשם גירות==
שאלה נוספת התלויה אם עובר הוא ירך אמו, היא בנוגע לאשה מעוברת שהתגיירה. לפי הדיעה שעובר הוא ירך אמו, נמצא שאין על העובר להתגייר בנפרד, ודי בכך שאמו התגיירה וטבלה. אבל אם עובר הוא לא ירך אמו, לכאורה עליו להתגייר בנפרד ואין די בטבילת אמו. למסקנת הגמרא, למרות שעובר לאו ירך אמו, די בכך שאמו טובלת ב[[מקווה]] לשם גירות בעודו בבטנה, שכן טבילה זו נחשבת לטבילה עבור העובר, וגוף אמו אינו נחשב לחציצה בינו לבין מי המקווה, שכן חציצה היא רק כאשר גוף זר חוצץ בין הגוף הטובל לבין מי המקווה, ואילו העובר - כך הוא חי - בבטן אמו, וכך הוא דרך טבילתו.


'''בדיני פרה אדומה:''' פרה אדומה מעוברת, למרות שהיא נושאת את עוברה, אינה נפסלת מחמת מלאכה, שכן העובר נחשב כחלק מגופה של אמו.
==מזיק וניזק==
{{ערך מורחב|מזיק וניזק}}
ב[[ארבעה אבות נזיקין|דיני מזיק]], ישנה שאלה הלכתית הקשורה בעובר ירך אמו, המדובר ב[[פרה]] מעוברת שנגחה [[בקר הבית|שור]], והעובר שייך לאדם אחר מאשר הפרה. אם עובר ירך אמו, יש לבעל השור זכות לגבות את מלא התשלום עבור ההיזק, מגופו של העובר - גם על חלקה של הפרה, מכיוון שהם נחשבים לגוף אחד{{הערה|תוספות בב"ק מז א}}


==טריפה==
לעומת זאת, בענייני טריפה, גם אם עובר הוא ירך אמו, אין הוולד נחשב לטריפה, כך שאם שחטו את אמו הטריפה, הוא מותר באכילה אגב אמו כדין [[בן פקועה]] ואינו נחשב לטריפה. שכן איסור טריפה הוא רק על הגוף עצמו שנטרף ונחשב כמת כיון שאינו יכול לחיות במשך שנה, ואילו גוף העובר יש לו חיות עצמית, ולכן דינו בנושא זה אינו קשור לאמו{{הערה|חולין עה א על פי הסבר התוספות בבא קמא שם..}}.
==רובע ונרבע==
התורה אוסרת להקרבה בהמה ש[[ביאה|נרבעה]] וקויימו בה יחסים על ידי אדם. אם הייתה הבהמה מעוברת, אסור גם הוולד בהקרבה, זאת גם לפי הדיעה האומרת שהוא לא נחשב כחלק מגוף אמו, לפי דעתו של [[רבא]], שכן הוא נהנה מהרביעה באופן נפרד{{הערה|שם.}}. באופן דומה, וולד של בהמה שנגחה בהמה אחרת אסור להקרבה גם לפי הדיעה שעובר אינו ירך אמו, שכן גם העובר היה בגוף שביצע נגיחה, בין אם הוא ירך אמו ובין אם לא{{הערה|תמורה ל ב}}.


בדעתו של [[רב נחמן]] נחלקו [[רב הונא בר חיננא]] הסובר שלפי רב נחמן תלויה הלכה זו בכלל עובר ירך אמו או לא, ובין [[רבא]] שסבור שגם אם עובר אינו ירך אמו - הוא אסור מהסיבה המוזכרת.{{הערה|{{בבלי|תמורה|ל|ב}}.}} מסקנת הגמרא היא כרבא, ומסקנא זו מובאת בכמה ממסכתות הש"ס.{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|מו|ב}}, {{בבלי|תמורה|כה|א}} ועל פי הסבר ה[[תוספות]] בבבא קמא שם.}}


'''בדיני שחיטה:''' בהמה שנשחטה והיה עובר בבטנה, העובר נחשב גם הוא כשחוט.
==פסק ההלכה==


הכלל נתון במחלוקת בין [[רבי יוחנן]] הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין [[רבא]] הפוסק שעובר ירך אמו, ולפי דעת ה[[תוספות]], כן נפסק להלכה{{הערה|תוספות בב"ק מז א}}, וכן פוסק ה[[גר"א]]{{הערה|אבן העזר סימן ד'}} לעומת זאת דעת [[רבינו תם]] ב[[מסכת סנהדרין]] היא כרבי יוחנן.


פרשני ה[[רמב"ם]] עמלים להבין את שיטת הרמב"ם, שכן הרמב"ם פוסק{{הערה|רמב"ם עבדים ז ה}}: שהכותב לשפחתו המעוברת הרי את שפחה וולדך בן חורין לא אמר ולא כלום שזה כמי שמשחרר חציה, ומכאן לכאורה נראה שההלכה נפסקת כרבא, כך גם פוסק הרמב"ם{{הערה|רמב"ם נזקי ממון ט א}} שבהמה מעוברת שהזיקה גובה חצי נזק ממנה ומולדה מפני שהוא מגופה. כך גם לעניין קרבן חטאת.{{הערה|ראו לעיל בפסקה הנדרשת.}}


'''בדיני גניבה:''' הגונב בהמה מעוברת, ומכרה חוץ מעוברה - פטור מתשלומי ארבעה וחמשה, שכן אין הגונב בהמה ומוכרה חייב בתשלומי ארבעה וחמשה אלא כשמכר את כולה ללא כל שיור, וזה שמכרה חוץ מעוברה, שייר במכירתו חלק מגוף הבהמה שכן "עובר ירך אמו".
ובמקום אחר פסק הרמב"ם{{הערה|רמב"ם פסולי המוקדשין ד ו.}} כרבי יוחנן, שהמפריש חטאת מעוברת וילדה הרי הוא כמפריש שתי חטאות, כדי שהאחת תשמש כ[[אחריות נכסים]] לשנייה, ובמקרה שתאבד האחת יקריבו את השנייה.


 
==קישורים חיצוניים==
 
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=747 עובר] באנציקלופדיה יהודית דעת
 
*{{ויקישיבה|עובר}} מבוסס על הספר [[אנציקלופדיה הלכתית רפואית]]
 
*{{ויקישיבה}} מבוסס על "אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
==ראו עוד==
*[[מעמד העובר בהלכה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]
[[קטגוריה:היריון ולידה בהלכה]]

גרסה מ־03:12, 8 באוגוסט 2012

קובץ:Human Fetus2.jpg
עובר האדם

עובר ירך אמו היא כלל תלמודי, שלפיה עובר נחשב כחלק מגוף אמו, ואין להחשיבו כגוף נפרד. משמעות המילה "ירך אמו" היא - רגל אמו, כלומר הוא נחשב כאבר מאבריה ולא כגוף בפני עצמו.

הכלל נתון במחלוקת בין רבי יוחנן הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין רבא הפוסק שעובר ירך אמו.

יחוס

במסכת יבמות[1] דנה הגמרא בנוגע לציווי התורה, כי עד שלושה דורות נאסר לזרעו של מצרי להנשא עם יהודי כשר‏[2]. השאלה היא, מי נחשב לדור שני ומי נחשב כדור שלישי.

הספק הוא, אודות צאצא לעם המצרי, שאביו נחשב לדור שני‏[3] ואמו הינה דור ראשון‏[4], האם הוא נחשב לדור שלישי - כפי יחוסו מצד אביו, או לדור שני - כמספר הדורות שהתרחק מהעם המצרי, מצד אמו. ההכרעה על פי הכלל "עובר ירך אמו" היא, שהוא נחשב לחלק מגוף אמו, וכיון שכן יש לייחס אותו אחר אמו בנושא זה, ולהחשיבו כדור שני ולא כדור שלישי‏[5].

הרמב"ם מפרש, שבין כך ובין כך ברור שיש להתחשב ביחוס האב, והשאלה היא רק אם הכלל של "עובר ירך אמו" אומר שיש להתחשב גם ביחוס האם.‏[6]

לעומת זאת הרמב"ן סבור שאם עובר ירך אמו, יש להתחשב רק במצב האם, ואם האם נחשבה כדור שני למצריים, יהיה דין הוולד כדור שלישי המותר בנערה מהעם היהודי, גם אם האב הוא דור ראשון. לפי הסבר החזון איש[7], הלידה מרחקת את הוולד בדור נוסף, כך שבכל מקרה מכיוון שהוולד נחשב לפני הלידה לחלק מאמו, הלידה מרחקת אותו בדור נוסף, ואין מתחשבים ביחוס האב.

מסקנת הגמרא שם היא שעובר אינו נחשב ירך אמו, כפי שפסק רבי יוחנן.

קרבן חטאת

אדם המפריש בהמה מעוברת לקרבן חטאת, אם עובר ירך אמו - הוא לא נחשב לישות עצמאית, ולכן הוא עצמו אינו נחשב לקרבן חטאת ואינו כשר להקרבה, וכאשר נולד. לעומת זאת, לפי רבי יוחנן הסובר שעובר ירך אמו, הבהמה כשרה לכאורה להקרבה. לפי דעה אחרת בשמו של רבי יוחנן, למרות שעובר ירך אמו, אסור להקריבו, שכן ישנו פסוק מיוחד המורה על כך שאסור להקריב בהמה שנולדה לבהמה שהינה קרבן חטאת.‏[8]

טבילה לשם גירות

שאלה נוספת התלויה אם עובר הוא ירך אמו, היא בנוגע לאשה מעוברת שהתגיירה. לפי הדיעה שעובר הוא ירך אמו, נמצא שאין על העובר להתגייר בנפרד, ודי בכך שאמו התגיירה וטבלה. אבל אם עובר הוא לא ירך אמו, לכאורה עליו להתגייר בנפרד ואין די בטבילת אמו. למסקנת הגמרא, למרות שעובר לאו ירך אמו, די בכך שאמו טובלת במקווה לשם גירות בעודו בבטנה, שכן טבילה זו נחשבת לטבילה עבור העובר, וגוף אמו אינו נחשב לחציצה בינו לבין מי המקווה, שכן חציצה היא רק כאשר גוף זר חוצץ בין הגוף הטובל לבין מי המקווה, ואילו העובר - כך הוא חי - בבטן אמו, וכך הוא דרך טבילתו.

מזיק וניזק

ערך מורחב - עובר ירך אמו

בדיני מזיק, ישנה שאלה הלכתית הקשורה בעובר ירך אמו, המדובר בפרה מעוברת שנגחה שור, והעובר שייך לאדם אחר מאשר הפרה. אם עובר ירך אמו, יש לבעל השור זכות לגבות את מלא התשלום עבור ההיזק, מגופו של העובר - גם על חלקה של הפרה, מכיוון שהם נחשבים לגוף אחד‏[9]

טריפה

לעומת זאת, בענייני טריפה, גם אם עובר הוא ירך אמו, אין הוולד נחשב לטריפה, כך שאם שחטו את אמו הטריפה, הוא מותר באכילה אגב אמו כדין בן פקועה ואינו נחשב לטריפה. שכן איסור טריפה הוא רק על הגוף עצמו שנטרף ונחשב כמת כיון שאינו יכול לחיות במשך שנה, ואילו גוף העובר יש לו חיות עצמית, ולכן דינו בנושא זה אינו קשור לאמו‏[10].

רובע ונרבע

התורה אוסרת להקרבה בהמה שנרבעה וקויימו בה יחסים על ידי אדם. אם הייתה הבהמה מעוברת, אסור גם הוולד בהקרבה, זאת גם לפי הדיעה האומרת שהוא לא נחשב כחלק מגוף אמו, לפי דעתו של רבא, שכן הוא נהנה מהרביעה באופן נפרד‏[11]. באופן דומה, וולד של בהמה שנגחה בהמה אחרת אסור להקרבה גם לפי הדיעה שעובר אינו ירך אמו, שכן גם העובר היה בגוף שביצע נגיחה, בין אם הוא ירך אמו ובין אם לא‏[12].

בדעתו של רב נחמן נחלקו רב הונא בר חיננא הסובר שלפי רב נחמן תלויה הלכה זו בכלל עובר ירך אמו או לא, ובין רבא שסבור שגם אם עובר אינו ירך אמו - הוא אסור מהסיבה המוזכרת.‏[13] מסקנת הגמרא היא כרבא, ומסקנא זו מובאת בכמה ממסכתות הש"ס.‏[14]

פסק ההלכה

הכלל נתון במחלוקת בין רבי יוחנן הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין רבא הפוסק שעובר ירך אמו, ולפי דעת התוספות, כן נפסק להלכה‏[15], וכן פוסק הגר"א[16] לעומת זאת דעת רבינו תם במסכת סנהדרין היא כרבי יוחנן.

פרשני הרמב"ם עמלים להבין את שיטת הרמב"ם, שכן הרמב"ם פוסק‏[17]: שהכותב לשפחתו המעוברת הרי את שפחה וולדך בן חורין לא אמר ולא כלום שזה כמי שמשחרר חציה, ומכאן לכאורה נראה שההלכה נפסקת כרבא, כך גם פוסק הרמב"ם‏[18] שבהמה מעוברת שהזיקה גובה חצי נזק ממנה ומולדה מפני שהוא מגופה. כך גם לעניין קרבן חטאת.‏[19]

ובמקום אחר פסק הרמב"ם‏[20] כרבי יוחנן, שהמפריש חטאת מעוברת וילדה הרי הוא כמפריש שתי חטאות, כדי שהאחת תשמש כאחריות נכסים לשנייה, ובמקרה שתאבד האחת יקריבו את השנייה.

קישורים חיצוניים

ראו עוד

הערות שוליים

  1. יבמות עח א
  2. מותר להם להנשא עם מצרי פסול נישואין כמוהם, או עם ממזר.
  3. מכיוון שאביו של אותו אב היה מצרי שהתגייר.
  4. כלומר, מצרית שהתגיירה.
  5. וראו באבני מילואים יורה דעה סימן ד' שהקשה, אם עובר ירך אמו, למה לא נייחס אותו כדור ראשון, וכאמו, עיין שם מה שתירץ.
  6. ראו בתבנית:רמב"ם: הלכה כמצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה.
  7. בחידושיו על אבן העזר.
  8. יבמות עח א
  9. תוספות בב"ק מז א
  10. חולין עה א על פי הסבר התוספות בבא קמא שם..
  11. שם.
  12. תמורה ל ב
  13. תבנית:בבלי.
  14. תבנית:בבלי, תבנית:בבלי ועל פי הסבר התוספות בבבא קמא שם.
  15. תוספות בב"ק מז א
  16. אבן העזר סימן ד'
  17. רמב"ם עבדים ז ה
  18. רמב"ם נזקי ממון ט א
  19. ראו לעיל בפסקה הנדרשת.
  20. רמב"ם פסולי המוקדשין ד ו.