תכלת: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:56, 26 בפברואר 2011

צבע הדומה לכחול שמצווה לשים פתיל צבוע ממנו על הציצית. התכלת מופקת מחילזון.

צבע התכלת

על צבע התכלת מצינו בגמרא (מנחות מג:): " תניא, היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר: (שמות כ"ד) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: (יחזקאל א') כמראה אבן ספיר דמות כסא".

שימושי התכלת

התכלת שימשה בימי קדם כצבע מלכותי, עקב יוקרו ויופיו. מצינו בכיסויי המשכן כיסוי תכלת, וכן תכלת בפרוכת, בבגדי הכהנים היו כמה בגדים שהיו בהם חוטי תכלת (באפוד, באבנט, המעיל - כולו תכלת, בציץ - רצועת תכלת, בחושן). כמו כן יש תיאורים של שימוש מלכותי בתכלת, כמו מרדכי שיצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור.

אחד ההסברים למצוות התכלת בציצית הוא כדי להזכיר לעם ישראל את היותם בני מלכים - בני הקב"ה.

אבדן התכלת וזיהויה

אבדן התכלת

עקב יוקרה של התכלת, וכן גזירות המלכות שלא התירה לאנשים פשוטים להשתמש בתכלת, וטלטולי הגלות, נשתכחה התכלת מעם ישראל במשך מאות שנים. אין בידינו זמן מדויק בו אבדה התכלת, אלא ידוע לנו שהיא אבדה בסביבות תקופת הגאונים^[1].

ראדזין

האדמו"ר מראדזין, הרב גרשון חנוך ליינר, עורר לפני כמאה שנה לחיפוש אחר התכלת וקיום המצווה שוב. מחקרו העלה כי הדיונון ("דג הדיו") הוא חלזון התכלת, והוא מתאים לגמרא האומרת: "ת"ר: חלזון זהו - גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת, לפיכך דמיו יקרים". (מנחות מד.). הוא כתב שלושה ספרים בנושא: "שפוני טמוני חול", "פתיל תכלת" ו"עין התכלת".

עד היום חסידי ראדזין הולכים עם התכלת שזיהה הרבי מראדזין. כמו כן, גם חסידיו ברסלב הולכים עם פתיל תכלת ראדזין, כיוון שרבם, רבי נחמן מברסלב אמר שבשנת תרמ"ח תתגלה התכלת, ואכן בשנה זו החל האדמו"ר מראדזין לייצר פתילי תכלת מהדיונון.

בעיות בזיהוי זה

בלתי אפשרי לצבוע בצבע זה באופן שיספג בחוט. התכלת של חסידי ראדזין חיצונית לחוט ומתקלפת ממנו, ויש לקנות חוט חדש כל תקופה. בעיה נוספת בזיהוי היא שהיסטורית לא מצינו שימוש בצבע הדיונון, וכן העובדה שצבעו אינו כחול לחלוטין, אלא יש להוסיף לו חומרים ע"מ ליצור את הצבע.

החולקים על זיהוי "תכלת ראדזין"

בעקבות בעיות אלו ועוד, היו הרבה מגדולי דורו של האדמו"ר מראדזין שהתנגדו לגילוי זה. ביניהם: הרב יהושע מקוטנא^[2], הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין^[3], הרב יעקב שאול אלישר^[4], הרב ישעיהו זילברשטיין^[5] ועוד.

הרב הרצוג

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בעבודת מחקר שעשה^[6], זיהה את התכלת כחלזון "ארגמון קהה קוצים" ממנו מפיקים את צבע הארגמן. הוא התייאש מזיהויו כשצבע הדם של החילזון היה אדום ארגמני בלבד, ולא כחול.

ע"פ המחקר המאוחר מתברר כי הרב הרצוג צדק, אך לא ידע כי ע"י העמדת הצבע בשמש כמה דקות הופך הצבע לתכלת.

זיהוי זה מקובל מאוד, והוא מתאים היסטורית. נמצאו שברי חלזון זה בחופי לבנון, כעדות למסחר ענף בצבע המופק מהחלזון לאחר שבירת קונכייתו.

גם אריגי תכלת מלכותיים שנמצאו מן התקופה העתיקה מתאימים לצבע זה.

רבנים רבים סומכים על זיהוי זה, ובינהם הרב דוב ליאור.

קלא אילן

אפשר להפיק צבע מקביל לתכלת מן הצומח. צבע זה נקרא אצל חז"ל "קלא אילן", וחז"ל הפליגו בעונשו של המטעה ותולה קלא אילן בבגדו וכתבו שעתיד הקב"ה ליפרע ממנו כדרך שנפרע מן הבכורות במצרים.

פולמוס התכלת

מאז שגילה האדמו"ר מראדזין את התכלת, ישנה מחלוקת בין גדולי הרבנים האם יש לחזור ולתלותה בציציות או לא. בתחילת אחד מספריו של האדמו"ר על התכלת, הוא מביא מכתבים ששלח לגדולי ישראל באותה תקופה על גילויו. ביניהם, הרב יהושע מקוטנא והרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק. הרב מבריסק טוען במכתבו, שעצם זה שמין זה היה קיים כל הדורות ובכל זאת עם ישראל לא הטיל אותו בציציותיהם, סימן מובהק הוא כי אין זו התכלת, כי לא יתכן שהמין היה קיים ועם ישראל לא הטיל, אלא ודאי שהמין נעלם ועתיד לחזור לעתיד לבוא. כדבריו כתב גם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב הראשי לשיראל וראש ישיבת מרכז הרב, ^[7] וכן הרב יוסף שלום אלישיב ^[8]. כמו כן, היו שחששו להטיל תכלת מפני חשש "קלא אילן" (עיין לעיל). לעומתם, ישנם רבנים רבים המורים להטיל תכלת בציצית. ביניהם נמנים: הרב דוב ליאור- רבה של קרית ארבע-חברון^[9], הרב ישראל אריאל- ראש מכון המקדש, הרב ארלה הראל- ראש ישיבת שילה לשעבר, רבני חסידות ברסלב, רבני חסידות איז'ביצא-ראדזין, ועוד.

לקריאה נוספת

רבי גרשון חנוך העניך ליינר, האדמו"ר מראדזין, שפוני טמוני חול, פתיל תכלת, עין התכלת.
הרב מנחם בורשטיין, ספר התכלת.
הרב דוד יוסף, הלכה ברורה, חלק אורח חיים עמוד קצ-קצב.

הערות שוליים

↑ ראה בהרחבה בספר "הלכה ברורה" מאת הרב דוד יוסף, חלק א' סימן ט בירור הלכה סעיף ד, שדן מתי בדיוק אבדה התכלת.
↑ שו"ת "ישועות מלכו", אורח חיים סי' א-ג.
↑ ערוך השולחן או"ח סי' ט' וסי' י"ב.
↑ מובא בספר "אור לישרים פתיל תכלת" שנדפס בשנת תרנ"א בירושלים.
↑ ספר "מעשי למלך" על הרמב"ם, הלכות כלי המקדש פרק ח הלכה י"ג.
↑ פורסמו בין השאר בקובץ "ההד" בשנים תרצ"ב-תרצ"ה, ובספר "פסקים וכתבים" או"ח ח"א סי' ה' -יא.
↑ במכתבו לרב משה הררי בסוף ספר 'מקראי קודש- הלכות ליל הסדר.
↑ בספר "קובץ תשובות ממרן הגרי"ש אלישיב". כמו כן כתב, שלא להטיל תכלת מפני שכמו שהאדמו"ר מראדזין היה משוכנע כי הצבע שמצא הוא האמיתי ולבסוף התברר שטעה, מי יודע אם גם הזיהוי הזה יתברר כמוטעה, ואז לא הרווחנו כלום בהטלתו.
↑ בספרו שו"ת דבר חברון, חלק אורח חיים.

[1] ראה בהרחבה בספר "הלכה ברורה" מאת הרב דוד יוסף, חלק א' סימן ט בירור הלכה סעיף ד, שדן מתי בדיוק אבדה התכלת.

[2] שו"ת "ישועות מלכו", אורח חיים סי' א-ג.

[3] ערוך השולחן או"ח סי' ט' וסי' י"ב.

[4] מובא בספר "אור לישרים פתיל תכלת" שנדפס בשנת תרנ"א בירושלים.

[5] ספר "מעשי למלך" על הרמב"ם, הלכות כלי המקדש פרק ח הלכה י"ג.

[6] פורסמו בין השאר בקובץ "ההד" בשנים תרצ"ב-תרצ"ה, ובספר "פסקים וכתבים" או"ח ח"א סי' ה' -יא.

[7] במכתבו לרב משה הררי בסוף ספר 'מקראי קודש- הלכות ליל הסדר.

[8] בספר "קובץ תשובות ממרן הגרי"ש אלישיב". כמו כן כתב, שלא להטיל תכלת מפני שכמו שהאדמו"ר מראדזין היה משוכנע כי הצבע שמצא הוא האמיתי ולבסוף התברר שטעה, מי יודע אם גם הזיהוי הזה יתברר כמוטעה, ואז לא הרווחנו כלום בהטלתו.

[9] בספרו שו"ת דבר חברון, חלק אורח חיים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 אחד ההסברים למצוות התכלת ב[[ציצית]] הוא כדי להזכיר לעם ישראל את היותם בני מלכים - בני הקב"ה.
-== זיהוי התכלת ==
+==אבדן התכלת וזיהויה==
-=== אובדן התכלת ===
+===אבדן התכלת===
+עקב יוקרה של התכלת, וכן גזירות המלכות שלא התירה לאנשים פשוטים להשתמש בתכלת, וטלטולי הגלות, נשתכחה התכלת מעם ישראל במשך מאות שנים. אין בידינו זמן מדויק בו אבדה התכלת, אלא ידוע לנו שהיא אבדה בסביבות תקופת הגאונים<ref>ראה בהרחבה בספר "הלכה ברורה" מאת הרב דוד יוסף, חלק א' סימן ט בירור הלכה סעיף ד, שדן מתי בדיוק אבדה התכלת.</ref>.
-עקב יוקרה של בתכלת, וכן גזירות המלכות שלא התירה לאנשים פשוטים להשתמש בתכלת, וטלטולי הגלות, נשתכחה התכלת מעם ישראל במשך מאות שנים.
+===ראדזין===
+ה[[אדמו"ר]] מראדזין, [[הרב גרשון חנוך ליינר]], עורר לפני כמאה שנה לחיפוש אחר התכלת וקיום המצווה שוב. מחקרו העלה כי הדיונון ("דג הדיו") הוא חלזון התכלת, והוא מתאים לגמרא האומרת: "ת"ר: חלזון זהו - גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת, לפיכך דמיו יקרים". (מנחות מד.). הוא כתב שלושה ספרים בנושא: "שפוני טמוני חול", "פתיל תכלת" ו"עין התכלת".
-=== ראדזין ===
-האדמו"ר מראדזין, [[הרב גרשון חנוך ליינר]], עורר לפני כמאה שנה לחיפוש אחר התכלת וקיום המצווה שוב. מחקרו העלה כי הדיונון הוא חלזון התכלת, והוא מתאים לגמרא האומרת: "ת"ר: חלזון זהו - גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת, לפיכך דמיו יקרים". (מנחות מד.). הוא כתב שלושה ספרים בנושא: "שפוני טמוני חול", "פתיל תכלת" ו"עין התכלת".
 עד היום חסידי ראדזין הולכים עם התכלת שזיהה הרבי מראדזין. כמו כן, גם חסידיו ברסלב הולכים עם פתיל תכלת ראדזין, כיוון שרבם, [[רבי נחמן מברסלב]] אמר שבשנת תרמ"ח תתגלה התכלת, ואכן בשנה זו החל האדמו"ר מראדזין לייצר פתילי תכלת מהדיונון.
-'''בעיות בזיהוי זה''': בלתי אפשרי לצבוע בצבע זה באופן שיספג בחוט. התכלת של חסידי ראדזין חיצונית לחוט ומתקלפת ממנו, ויש לקנות חוט חדש כל תקופה. בעיה נוספת בזיהוי היא שהיסטורית לא מצינו שימוש בצבע הדיונון, וכן העובדה שצבעו אינו כחול לחלוטין, אלא יש להוסיף לו חומרים ע"מ ליצור את הצבע.
+====בעיות בזיהוי זה====
+בלתי אפשרי לצבוע בצבע זה באופן שיספג בחוט. התכלת של חסידי ראדזין חיצונית לחוט ומתקלפת ממנו, ויש לקנות חוט חדש כל תקופה. בעיה נוספת בזיהוי היא שהיסטורית לא מצינו שימוש בצבע הדיונון, וכן העובדה שצבעו אינו כחול לחלוטין, אלא יש להוסיף לו חומרים ע"מ ליצור את הצבע.
-=== הרב הרצוג ===
+====החולקים על זיהוי "תכלת ראדזין"====
+בעקבות בעיות אלו ועוד, היו הרבה מגדולי דורו  של האדמו"ר מראדזין שהתנגדו לגילוי זה. ביניהם: [[הרב יהושע מקוטנא]]<ref>[[שו"ת]] "ישועות מלכו", [[אורח חיים]] סי' א-ג.</ref>, [[הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]]<ref>[[ערוך השולחן]] או"ח סי' ט' וסי' י"ב.</ref>, [[הרב יעקב שאול אלישר]]<ref>מובא בספר "אור לישרים פתיל תכלת" שנדפס בשנת תרנ"א ב[[ירושלים]].</ref>, [[הרב ישעיהו זילברשטיין]]<ref>ספר "מעשי למלך" על הרמב"ם, הלכות כלי המקדש פרק ח הלכה י"ג.</ref> ועוד.
-הרב הרצוג בעבודת מחקר שעשה זיהה את התכלת כחלזון "ארגמון קהה קוצים" ממנו מפיקים את צבע הארגמן. הוא התייאש מזיהויו כשצבע הדם של החילזון היה אדום ארגמני בלבד, ולא כחול.
+===הרב הרצוג===
+[[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בעבודת מחקר שעשה<ref>פורסמו בין השאר בקובץ "ההד" בשנים תרצ"ב-תרצ"ה, ובספר "פסקים וכתבים" או"ח ח"א סי' ה' -יא.</ref>, זיהה את התכלת כחלזון "ארגמון קהה קוצים" ממנו מפיקים את צבע הארגמן. הוא התייאש מזיהויו כשצבע הדם של החילזון היה אדום ארגמני בלבד, ולא כחול.
 ע"פ המחקר המאוחר מתברר כי הרב הרצוג צדק, אך לא ידע כי ע"י העמדת הצבע בשמש כמה דקות הופך הצבע לתכלת.
@@ שורה 37: / שורה 35: @@
 גם אריגי תכלת מלכותיים שנמצאו מן התקופה העתיקה מתאימים לצבע זה.
-רבנים רבים סומכים על זיהוי זה, ובראשם הרב [[דב ליאור]].
+רבנים רבים סומכים על זיהוי זה, ובינהם [[הרב דוב ליאור]].
-== קלא אילן ==
+==קלא אילן==
 אפשר להפיק צבע מקביל לתכלת מן הצומח. צבע זה נקרא אצל חז"ל "קלא אילן", וחז"ל הפליגו בעונשו של המטעה ותולה קלא אילן בבגדו וכתבו שעתיד הקב"ה ליפרע ממנו כדרך שנפרע מן הבכורות במצרים.
-==מחלוקת התכלת==
+==פולמוס התכלת==
-מאז שגילה האדמו"ר מראדזין את התכלת, ישנה מחלוקת בין גדולי הרבנים האם יש לחזור ולתלותה בציציות או לא. בתחילת אחד מספריו של האדמו"ר על התכלת, הוא מביא מכתבים ששלח לגדולי ישראל באותה תקופה על גילויו. ביניהם, [[הרב יהושע מקוטנא]] ו[[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק. הרב מקוטנא מתווכח עם ראיותיו של האדמו"ר על הזיהוי הספיציפי של מין זה, ואילו הרב מבריסק טוען, שעצם זה שמין זה היה קיים כל הדורות ובכל זאת עם ישראל לא הטיל אותו בציציותיהם, סימן מובהק הוא כי אין זו התכלת, כי לא יתכן שהמין היה קיים ועם ישראל לא הטיל, אלא ודאי שהמין נעלם ועתיד לחזור לעתיד לבוא. כדבריו כתב גם [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], [[הרב הראשי לשיראל]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]],  <ref>במכתבו לרב משה הררי בסוף ספר 'מקראי קודש- הלכות [[ליל הסדר]].</ref> וכן [[הרב יוסף שלום אלישיב]] <ref>בספר "קובץ תשובות ממרן הגרי"ש אלישיב"</ref>. לעומתם, ישנם רבנים רבים המורים להטיל תכלת בציצית. ביניהם נמנים: [[הרב דב ליאור]]- רבה של קרית ארבע-חברון<ref>בספרו [[שו"ת]] דבר חברון, חלק [[אורח חיים]].</ref>, [[הרב ישראל אריאל]]- ראש מכון המקדש, [[הרב ארלה הראל]]- ראש ישיבת שילה, רבני חסידות ברסלב, רבני חסידות איז'ביצא-ראדזין, ועוד.
+מאז שגילה האדמו"ר מראדזין את התכלת, ישנה מחלוקת בין גדולי הרבנים האם יש לחזור ולתלותה בציציות או לא. בתחילת אחד מספריו של האדמו"ר על התכלת, הוא מביא מכתבים ששלח לגדולי ישראל באותה תקופה על גילויו. ביניהם, הרב יהושע מקוטנא ו[[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק. הרב מבריסק טוען במכתבו, שעצם זה שמין זה היה קיים כל הדורות ובכל זאת עם ישראל לא הטיל אותו בציציותיהם, סימן מובהק הוא כי אין זו התכלת, כי לא יתכן שהמין היה קיים ועם ישראל לא הטיל, אלא ודאי שהמין נעלם ועתיד לחזור לעתיד לבוא. כדבריו כתב גם [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], [[הרב הראשי לשיראל]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]],  <ref>במכתבו לרב משה הררי בסוף ספר 'מקראי קודש- הלכות [[ליל הסדר]].</ref> וכן [[הרב יוסף שלום אלישיב]] <ref>בספר "קובץ תשובות ממרן הגרי"ש אלישיב". כמו כן כתב, שלא להטיל תכלת מפני שכמו שהאדמו"ר מראדזין היה משוכנע כי הצבע שמצא הוא האמיתי ולבסוף התברר שטעה, מי יודע אם גם הזיהוי הזה יתברר כמוטעה, ואז לא הרווחנו כלום בהטלתו.</ref>. כמו כן, היו שחששו להטיל תכלת מפני חשש "קלא אילן" (עיין לעיל). לעומתם, ישנם רבנים רבים המורים להטיל תכלת בציצית. ביניהם נמנים: [[הרב דוב ליאור]]- רבה של קרית ארבע-[[חברון]]<ref>בספרו [[שו"ת]] דבר חברון, חלק [[אורח חיים]].</ref>, [[הרב ישראל אריאל]]- ראש מכון המקדש, [[הרב ארלה הראל]]- ראש ישיבת שילה לשעבר, רבני חסידות ברסלב, רבני חסידות איז'ביצא-ראדזין, ועוד.
 ==לקריאה נוספת==
 *[[הרב גרשון חנוך ליינר|רבי גרשון חנוך העניך ליינר]], האדמו"ר מראדזין, '''שפוני טמוני חול''', '''פתיל תכלת''', '''עין התכלת'''.
 * הרב מנחם בורשטיין, '''ספר התכלת'''.
+*הרב דוד יוסף, '''הלכה ברורה''', חלק אורח חיים עמוד קצ-קצב.
 ==הערות שוליים==
 <references/>
 [[קטגוריה: תרי"ג מצוות]]