עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת וירא}}}}... <br /> | ||
[[פרשת | [[פרשת וירא|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־18:06, 17 באוקטובר 2021
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
גמר דין
גמר דין הוא סיום הדיון הנקבע על פי הכרזת הדיינים: "איש פלוני אתה חייב, איש פלוני אתה זכאי". ויש אומרים כי "גמר דין" הוא, משיורו בית הדין... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
התירו סופו משום תחלתו
הגדרה לפעמים התירו אסור-דרבנן (ראה ערכו) בסופו של דבר, משום תחילתו, שהוא לצורך מצוה, כדי שלא ימנע מעשותו. כלל זה נאמר כטעם על כמה... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
כמהין ופטריות
הגדרה - מיני צמחים, שאינם יונקים מן הארץ כשאר פירות וירקות כמהין ופטריות הם צמחים רחבים ועגולים (כן משמע מרש"י שבת ל ב ד"ה כמהין)...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
העומד בשעת יציאת הנשמה על אף שמעיקר הדין העומד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע[1], לא נהגו העולם כן.[2] אחד הטעמים שהובאו למנהג הוא שהמתים מוחלים על כבודם כדי שיעמדו אחרים ביציאת נשמתם ולא יחששו לבגדיהם. יש מי שכתב, שמכל מקום יש לעמוד בחרדת הקודש, ולומר פסוקי קבלת עול מלכות שמיים. [3]; |
| פרשת השבוע |
|
פרשת וירא היא הפרשה הרביעית של ספר בראשית. היא נקראת על שם המילה הראשונה של הפרשה: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה', בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם"<span style='color:#7... |
| דבר בעתו |
|
משיב הרוח ומוריד הגשם הם שבחי ה' הנאמרים בחורף בברכה השנייה שבתפילת שמונה עשרה. זמן האמירההחל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים בברכת "מחיה המתים", את גבורת ה' בהורדת הגשמים, באמירת: "משיב ה... |