משיב הרוח ומוריד הגשם

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

משיב הרוח ומוריד הגשם הם שבחי ה' הנאמרים בחורף בברכה השנייה שבתפילת שמונה עשרה.

זמן האמירה[edit]

החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים בברכת "מחיה המתים", את גבורת ה' בהורדת הגשמים, באמירת: "משיב הרוח ומוריד הגשם".

"משיב הרוח ומוריד הגשם" נקרא בלשון חז"ל: "גבורות גשמים", כפי שמובא בגמרא (ברכות לג): "מזכירים גבורות גשמים בתחיית המתים. אמר רב יוסף: מתוך ששקולה כתחיית המתים (כי הגשמים נותנים חיים לעולם כתחיית המתים) לפיכך קבעוה בתחיית המתים".

הזכרה זו נאמרת במשך כל עונת החורף, ומסיימים לאומרה בתפילת שחרית ביום א' של חג הפסח, ט"ו בניסן.

"מוריד הטל" נאמר החל מתפילת מוסף בט"ו בניסן, ומסיימים לאומרו בתפילת שחרית בשמיני עצרת, כ"ב בתשרי.

ישנן קהילות בחוץ לארץ שאינן אומרות בקיץ "מוריד הטל".

שינויי נוסחאות[edit]

ישנה מחלוקת גרסאות בנוסח הניקוד של משיב הרוח ומוריד הגשם. הנוסח המקובל הוא לומר "הגֶּשם" בסגול כמו צורתה המקורית של המילה, וכן נוהגים רוב המתפללים בנוסח אשכנז וספרד ‏[1]. מאידך, יש מי שסובר שמכיוון שמדובר בסוף המשפט יש להטות את המילה כהגָּשֶׁם משום שמדובר בסוף המשפט כדוגמת "ויצאה חינם אין כָּסֶף" (שמות כא יא) וכן שזהו עניין בפני עצמו שמתווסף לברכה וכך פסק הרב משה פיינשטיין[2]. בניגוד לסברות אלו, מי שנוקט בגישה הראשונה סובר כי אין מדובר בהפסק גמור של סוף פסוק אלא רק של זקף קטן וכי מדובר באמצע הברכה ולא בסוף העניין.

טעה ולא הזכיר גבורות גשמים או הזכיר בקיץ[edit]

טעה והזכיר גשם בקיץ, כיוון שבאותו זמן אין בכך שבח, חייב לחזור ולתקן. אם עדיין לא סיים את הברכה, יחזור לתחילתה ויאמר “מוריד הטל” כפי שאומרים בקיץ. ואם כבר סיים את הברכה – הפסיד אותה, וכיוון ששלוש הברכות הראשונות נחשבות כברכה אחת, צריך להתחיל את התפילה מחדש כדי לאומרה כראוי (שו”ע קיד, ד).

טעה ולא הזכיר גשם בחורף, אם הזכיר טל, כפי שאנו אומרים בקיץ “מוריד הטל”, כיוון שאמר שבח מסוים שקשור למים, אינו צריך לחזור. אבל אם לא הזכיר גם את הטל, כיוון שהחסיר שבח כל כך חשוב – צריך לחזור (שו”ע קיד, ה).

ספק אם הזכיר גבורות גשמים[edit]

בירושלמי מובא בשם רבי יוחנן דין מי שהסתפק אם הזכיר גבורות גשמים או לא "התפלל ואינו יודע אם הזכיר אם לאו- קודם שלושים יום חזקה מה שהוא למוד מזכיר, מכאן ואילך מה שצריך מזכיר". כלומר, עד שלושים יום האדם עוד עשוי להתבלבל ולומר את הנוסח של העונה החולפת (מוריד הטל) אך לאחר שלושים יום חזקה שהאדם כבר התרגל ואם הסתפק אם אמר- אינו חוזר.

אמנם, הראשונים נחלקו בהבנת הגורם להרגל האדם ללשון החדש. המהר"ם מרוטנבורג אמר שעיקר ההרגל נובע מכך שהאדם אמר תשעים פעמים את הנוסח החדש במהלך שלושים הימים. כהמשך לשיטתו, הוא אף נהג לומר בשמיני עצרת, בו מתחילים לומר גבורות גשמים, תשעים פעמים ברצף משיב הרוח ומוריד הגשם בשביל שלא יצטרך לחזור במידה ויסתפק בימים שלאחריו. מנגד, רבנו פרץ כתב שעיקר ההרגל הוא באמירת הברכה במשך שלושים יום ברציפות, ואין תועלת באמירת תשעים פעמים ביום אחד כמנהגו של המהר"ם. המהר"ם הוכיח את שיטתו מדיני שור המועד שם נאמר לשיטת רבי מאיר כי כשם שאם השור נגח שלוש פעמים בימים שונים הוא נהיה מועד, כך קל וחומר שאם נגח שלוש פעמים באותו היום יהיה מועד. אמנם, רבנו פרץ חלק וכתב שאין הנדון נודה לראיה הואיל ולגבי התפילה הדבר תלוי בהרגל לשונו, ובכך לא אומרים שכל שכן שמתרגל בקירוב.

להלכה, המשנה ברורה משנה ברורה קיד לז כתב כי למעשה יש להקל כשתי השיטות משום שספק ברכות להקל. הוא אף הביא בשם הט"ז כי גם אם שכח להתפלל איזו תפילה אינו צריך להשלים אמירה זו בשביל להרגיל את לשונו, אך הביא שיש שפקפקו בדין זה.

משיב הרוח ומוריד הטל[edit]

יש שנהגו בחודשי הקיץ להוסיף לאמירת מוריד הטל גם את השבח משיב הרוח- "משיב הרוח ומוריד הטל". מקור המנהג מופיע בדברי הגר"א אך הוא מופיע גם בדברי אחרונים נוספים כגון בדברי הב"ח אורח חיים קיד והמגן אברהם מגן אברהם קיד ג שהסבירו כי מדובר במנהג של בני ספרד ואילו במדינות אשכנז נוהגים שלא לומר כלום בימות הקיץ.

הוכחה לנוסח זה ניתן למצוא בתפילת טל שם משבחים את הקב"ה- "שאתה הוא ה' אלקינו משיב הרוח ומוריד הטל" וניתן לראות בכך הכנה לשבח שבכל ימות השנה לפי נוסח זה.

לקריאה נוספת[edit]

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. ילקוט יוסף תפילה ב, קונטרס הנוסחאות הערה נ וכן מובא בנוסח הגר"א
  2. אגרות משה חלק ד'