עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:סימני ראש השנה}}}}... <br /> | ||
[[ | [[סימני ראש השנה|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־19:04, 2 בספטמבר 2021
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
מיכאל אבולעפיה
ד"ר מיכאל בנימין אבולעפיה (נולד בשנת 1968) הוא פסיכיאטר לילדים ולנוער, מחבר ספרים, ראש מכון "לבבה", מרצה לפסיכולוגיה יהודית ב"מכון מאיר... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
לא פלוג רבנן
הגדרה - לא חילקו חכמים בתקנותיהם ובגזירותיהם, אלא תיקנו וגזרו אף באופנים שאין טעם התקנה והגזירה קיים הכלל "לא פלוג רבנן" נזכר...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
אשמורה
הגדרה - שליש הלילה הלילה נחלק לחלקים שוים, הנקראים אשמורות - כמו שנאמר: בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר (שמות יד כד; שמואל א יא יא) - על שם חילוק...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
ברכת המזון בעוד הברכה הראשונה של ברכת המזון נאמרת בגוף שלישי ("הזן את העולם") הברכה השנייה נאמרת בגוף שני ("נודה לך"). יש בחסידות שפירשו את העניין על פי הגמרא ברכות מח ב האומרת שמשה רבינו קבע את נוסח הברכה הראשונה ואילו יהושע קבע את השנייה. לדבריהם, השגחת הקב"ה באופן ישיר היא דווקא בארץ ישראל ולכן רק יהושע יכל לתקן ברכה בגוף נוכח על השגחתו הישירה של הקב"ה. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת נצבים היא הפרשה השמינית בספר דברים. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, ... |
| דבר בעתו |
|
סימני ראש השנה הינם מאכלים מיוחדים שנוהגים לאכול בליל ראש השנה ולומר עליהם "יהי רצון" הקשור במאכל או בשמו כרמז לשנה טובה. מקור הסימנים הוא מהגמרא, שאומרת כי אכילתם בראש השנה היא סימן טוב לכל השנה.... |