עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת תרומה}}}}... <br /> | ||
[[פרשת | [[פרשת תרומה|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־21:10, 13 בפברואר 2021
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
עקירה והנחה
עקירת חפץ בשבת מרשות אחת והנחתו ברשות אחרת, כתנאי לאיסור מלאכת הוצאה. אין אדם חייב על הוצאת חפץ מרשות לרשות בשבת אלא אם כן עקר אותו מרשות... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
הדחה
הגדרה - הדחת בשר קודם מליחתו או צלייתו ולאחריה צריך להדיח את הבשר קודם המליחה (חולין קיג א; רמב"ם מאכלות אסורות ו י; טוש"ע יו"ד סט א)...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
אסורי הנאה
הגדרה - דברים האסורים בהנאה, מן התורה או מדברי-סופרים דברים שהתורה אסרתם באכילה מהם שאסורים אף בהנאה. ומלבד אלה, ישנם דברים שנאסרו...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
ימי חורפי מקור הביטוי "ימי חורפי" בפסוק מאיוב "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי" איוב כט ד. הרמב"ן מפרש כי ימי החורף הם ימי הנעורים משום שחיי האדם נמשלים לעונות השנה כך ש"החורף בראשית השנים"- בו האדם יכול לפעול ולזרוע את פועלו בעוד ימי הזקנה הם "כנגד הקיץ שהם ימי האסיף" בו האדם יכול ליהנות מפועלו ומפרי מעשיו. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת תרומה היא הפרשה השביעית בספר שמות. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּ... |
| דבר בעתו |
|
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החוד... |