עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:חיבוט ערבה}}}}... <br /> | ||
[[ | [[חיבוט ערבה|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־10:33, 8 באוקטובר 2020
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
כללא הוי; פרטא הוי
הגדרה - אדם המזכיר כמה פרטים בתוך משפט אחד, פעמים שמפרשים את כל הפרטים כחלקים של משפט אחד, ונידונים כולם יחד ("כלל... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
כתותי מכתת שיעוריה
הגדרה - חפץ העומד לאיבוד מחמת איסורו, שיעורו חשוב ככתות וחתוך, לדינים שונים חפץ העומד לאיבוד מחמת איסורו (ראה להלן: האיסור הגורם...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
אצל יהודי תוניס נהגו לקרא לראש חודש טבת: "ראש חודש לבָּנות", זכר לנס שנעשה ע"י יהודית. ולכן נהגו לאפות עוגות דבש ולתת לבנות. (עי' אוצר טעמי המנהגים, הרב שמואל פנחס גלברד שליט"א, עמ' שמ) |
| פרשת השבוע |
|
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בחומש דברים ובתורה בכלל, בניגוד לפרשות אחרות היא לא נקראת בשבת אלא בשמחת תורה. בפרשה זו נאמרת הברכה אשר ברך משה כל אחד משבטי ישראל לפני מותו. לפ... |
| דבר בעתו |
|
חיבוט ערבה הוא המנהג לחבוט ערבה זכר למקדש ביום הושענא רבה, היום האחרון של חג סוכות בזמן שבית המקדש היה קיים, היו זוקפים ענפי ערבה גבוהים בצידי המזבח כך שיהיה ראשם כפוף על המזבח ותוקעים ומר... |