הרב צבי פסח פרנק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(ביטול גרסה 160823 של 147.234.64.69 (שיחה) - מה פירוש "חתנו פעמיים"?) תגית: ביטול |
||
| (24 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravfrank.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צבי פסח פראנק]] | |||
'''הרב צבי פסח פראנק''' היה הרב הראשי ל[[ירושלים]] ומחשובי הפוסקים בדור הקודם. | '''הרב צבי פסח פראנק''' היה הרב הראשי ל[[ירושלים]] ומחשובי הפוסקים בדור הקודם. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
עבר ללמוד ב[[יפו]] בשנת תרס"ב. | עבר ללמוד ב[[יפו]] בשנת תרס"ב. | ||
ב[[אייר]] תרס"ד, הגיע ליפו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], והחל לכהן כרבן של יפו והמושבות בארץ ישראל. ביפו נפגשו הרב קוק והרב פראנק, ונרקמו ביניהם קשרי | ב[[אייר]] תרס"ד, הגיע ליפו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], והחל לכהן כרבן של יפו והמושבות בארץ ישראל. ביפו נפגשו הרב קוק והרב פראנק, ונרקמו ביניהם קשרי ידידות חזקים, והשניים אף פעלו יחד בהקמת [[הרבנות הראשית לישראל]]. | ||
חזר לירושלים, ובהשפעת הרב שפירא, החל להתמחות בהוראת [[הלכה]] אצל חברי בית הדין. | חזר לירושלים, ובהשפעת הרב שפירא, החל להתמחות בהוראת [[הלכה]] אצל חברי בית הדין. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
בשנת תרס"ז מינה הרב סלנט את הרב פראנק לכהן כ[[דיין]] בבית דינו. | בשנת תרס"ז מינה הרב סלנט את הרב פראנק לכהן כ[[דיין]] בבית דינו. | ||
יזם הקמת "ועד רבנים" משותף לאשכנזים ולספרדים בירושלים. | יזם הקמת "ועד רבנים" משותף לאשכנזים ולספרדים בירושלים. מוועד זה צמחה כעבור כמה שנים הרבנות הראשית לישראל. | ||
בהצעתו, נבחר הרב קוק כרבה האשכנזי של ירושלים. | בהצעתו, נבחר הרב קוק כרבה האשכנזי של ירושלים. | ||
לאחר שיסדו יחד את הרבנות הראשית לישראל, נבחר הרב קוק לכהן כרב הראשי האשכנזי לישראל, והרב פראנק נבחר לכהן כחבר [[ | לאחר שיסדו יחד את הרבנות הראשית לישראל, נבחר הרב קוק לכהן כרב הראשי האשכנזי לישראל, והרב פראנק נבחר לכהן כחבר [[מועצת הרבנות הראשית]] וכראש בית הדין הגדול, כהונה בה שימש כארבעים שנה. | ||
===תקופת רבנותו בירושלים=== | ===תקופת רבנותו בירושלים=== | ||
בא' ב[[טבת]] תרצ"ו, (כארבעה חודשים לאחר פטירת הרב קוק), נבחר הרב פראנק לכהן כרבה האשכנזי של ירושלים. על כתב מינויו לרבנות היו חתומים כל רבני העיר. מתוקף תפקיד זה, היה אחראי על תפעול ענייני ה[[עירוב]], ה[[כשרות]], ה[[מקוואות]] ומינויי רבנים ושוחטים בעיר. כמו כן, היה הפוסק המכירע בכל שאלה שנתעוררה בעיר. | בא' ב[[טבת]] תרצ"ו, (כארבעה חודשים לאחר פטירת הרב קוק), נבחר הרב פראנק לכהן כרבה האשכנזי של ירושלים. על כתב מינויו לרבנות היו חתומים כל רבני העיר. מתוקף תפקיד זה, היה אחראי על תפעול ענייני ה[[עירוב]], ה[[כשרות]], ה[[מקוואות]] ומינויי רבנים ושוחטים בעיר. כמו כן, היה הפוסק המכירע בכל שאלה שנתעוררה בעיר. | ||
| שורה 40: | שורה 42: | ||
חתנו הוא [[הרב שמואל רוזובסקי]], ראש [[ישיבת פוניבז']]. | חתנו הוא [[הרב שמואל רוזובסקי]], ראש [[ישיבת פוניבז']]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''[[שו"ת]] הר צבי'''- על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | * '''[[שו"ת]] הר צבי'''- על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20947&pgnum=1 או"ח]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22460&pgnum=1 יו"ד]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51539&pgnum=1 חו"מ]). | ||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41147&pgnum=1 הר צבי]'''- הערות על [[ארבעה טורים]]. | |||
* '''מקראי קודש''' - בירורים, פסקים וחידושים בהלכות המועדים. | * '''מקראי קודש''' - בירורים, פסקים וחידושים בהלכות המועדים. | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38744&pgnum=1 '''ימי הפורים''']- ענייני [[פורים דמוקפין]] | |||
* קונטרס '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37160&st=&pgnum=8&hilite= דבר לישראל ולעמים]''' (8 עמ') | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51407&pgnum=1 הדרת קודש]'''- ענייני [[נישואין]], [[ברית מילה]] ו[[פדיון הבן]] | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52430&pgnum=1 הר צבי]'''- הערות על [[מנחת חינוך]] | |||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52429&pgnum=1 הר צבי]'''- על [[קצות החושן]] ו[[נתיבות המשפט]] | |||
* '''הר צבי'''- הערות על ספרי האחרונים: קצות החושן ונתיבות המשפט (נדפס תחילה בנפרד), שאגת אריה וטורי אבן (ל[[רבי אריה לייב ממיץ]]), מנחת חינוך (נדפס תחילה בנפרד) ו[[אור שמח]]. | |||
*'''מקדש מלך''' | *'''מקדש מלך''' | ||
*'''הר צבי'''- חידושים על ה[[ש"ס]]. | *'''הר צבי'''- חידושים על ה[[ש"ס]]. | ||
* '''שביבי אור'''- "דרכה של תורה" | |||
* '''שביבי חיים'''- "אהבת תורה ויראת שמים". | |||
{{סדרה|הקודם=[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]|הבא=[[הרב בצלאל ז'ולטי]]|רשימה=רבנים ראשיים אשכנזיים ל[[ירושלים]]}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*"'''משואה לדור''' ספר זכרון לגאון הרב צבי פסח פראנק" | *"'''משואה לדור''' ספר זכרון לגאון הרב צבי פסח פראנק" | ||
*עמיחי כנרתי, '''עטרת צבי''' על קשריו עם הרב קוק, בהוצאת ארגון 'אור האורות', ירושלים תשס"ט. | *עמיחי כנרתי, '''עטרת צבי''' על קשריו עם הרב קוק, בהוצאת ארגון 'אור האורות', ירושלים תשס"ט. | ||
*ד"ר יצחק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 484. | |||
הדרת קודש ב"כ הערות והארות ע"י הרב אליהו גרינצייג | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=14883&q=| ציונות בקדושה] מאת ר' יואל יעקובי, אתר ישיבה. | |||
[[קטגוריה: | {{מיון רגיל:פראנק צבי פסח}} | ||
[[קטגוריה:רבנים | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:רבנים | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לירושלים]] | ||
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת עץ חיים]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורת חיים]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:22, 2 במאי 2024
|
|
הרב צבי פסח פראנק היה הרב הראשי לירושלים ומחשובי הפוסקים בדור הקודם.
תולדות חייו[עריכה]
ילדותו[עריכה]
נולד בקובנה שבליטא בחודש טבת תרל"ג לאביו ר' יהודה לייב, מתלמידי ישיבת וולוז'ין ומראשוני העסקנים באגודת חובבי ציון "חדרה" שנוסדה בעירו. אביו עלה בזקנותו לארץ ישראל.
בצעירותו למד בישיבת טלז אצל הרב אליעזר גורדון ובישיבת סלבודקה אצל הרב יצחק רבינוביץ'.
עלייתו ארצה[עריכה]
עלה ארצה בשנת תרנ"ג והחל ללמוד בישיבת עץ חיים ואחר כך בישיבת תורת חיים, שתיהן בירושלים.
בשנת תרנ"ה, נישא לנכדתו (שגדלה בביתו כבתו) של הרב חיים יעקב שפירא, ראש בית דינו של רבי שמואל סלנט.
עבר ללמוד ביפו בשנת תרס"ב.
באייר תרס"ד, הגיע ליפו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והחל לכהן כרבן של יפו והמושבות בארץ ישראל. ביפו נפגשו הרב קוק והרב פראנק, ונרקמו ביניהם קשרי ידידות חזקים, והשניים אף פעלו יחד בהקמת הרבנות הראשית לישראל.
חזר לירושלים, ובהשפעת הרב שפירא, החל להתמחות בהוראת הלכה אצל חברי בית הדין.
בשנת תרס"ז מינה הרב סלנט את הרב פראנק לכהן כדיין בבית דינו.
יזם הקמת "ועד רבנים" משותף לאשכנזים ולספרדים בירושלים. מוועד זה צמחה כעבור כמה שנים הרבנות הראשית לישראל.
בהצעתו, נבחר הרב קוק כרבה האשכנזי של ירושלים.
לאחר שיסדו יחד את הרבנות הראשית לישראל, נבחר הרב קוק לכהן כרב הראשי האשכנזי לישראל, והרב פראנק נבחר לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית וכראש בית הדין הגדול, כהונה בה שימש כארבעים שנה.
תקופת רבנותו בירושלים[עריכה]
בא' בטבת תרצ"ו, (כארבעה חודשים לאחר פטירת הרב קוק), נבחר הרב פראנק לכהן כרבה האשכנזי של ירושלים. על כתב מינויו לרבנות היו חתומים כל רבני העיר. מתוקף תפקיד זה, היה אחראי על תפעול ענייני העירוב, הכשרות, המקוואות ומינויי רבנים ושוחטים בעיר. כמו כן, היה הפוסק המכירע בכל שאלה שנתעוררה בעיר.
היה הפוסק המומחה ביותר בענייני מצוות התלויות בארץ, וכתב על כך רבות (רוב כתביו בנושא זה פורסמו בספר 'כרם ציון'). בשנת השמיטה, תמך בהיתר המכירה שהונהג בשנת תרמ"ט, וסבר שאף לאלו המעדיפים פירות מחו"ל, מוטב שיאכלו פירות מאיזור עמק הירדן (כגון קיבוץ דגניה, אפיקים ועוד).
נודע כמומחה גדול ביותר בהתרת עגונות, וכשהיה כותב פסק התרת עגונה, לא היה מביא את הטעמים והסימוכין לדבריו, כדי שבעתיד לא יוכלו לקום אברכים או רבנים, ולפרוך את ההיתר בגלל איזו קושיה או פירכה, ובכך לגרום לזרע ישראל להחשב כממזרים, אלא רצה שיהיה ברור שאם הרב של ירושלים התיר את העגונה הזו, הרי היא מותרת, ואיש לא יערער על כך.
בשנת תש"ח, כשהוקמה מדינת ישראל, שמח על הקמתה וראה בכך התקדמות בשלבי הגאולה השלמה.
לחם בתוקף נגד גיוס בנות לצבא.
עסק רבות בגמילות חסדים.
חתנו הוא הרב שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'.
ספריו[עריכה]
- שו"ת הר צבי- על ארבעת חלקי השולחן ערוך (או"ח; יו"ד; חו"מ).
- הר צבי- הערות על ארבעה טורים.
- מקראי קודש - בירורים, פסקים וחידושים בהלכות המועדים.
- ימי הפורים- ענייני פורים דמוקפין
- קונטרס דבר לישראל ולעמים (8 עמ')
- הדרת קודש- ענייני נישואין, ברית מילה ופדיון הבן
- הר צבי- הערות על מנחת חינוך
- הר צבי- על קצות החושן ונתיבות המשפט
- הר צבי- הערות על ספרי האחרונים: קצות החושן ונתיבות המשפט (נדפס תחילה בנפרד), שאגת אריה וטורי אבן (לרבי אריה לייב ממיץ), מנחת חינוך (נדפס תחילה בנפרד) ואור שמח.
- מקדש מלך
- הר צבי- חידושים על הש"ס.
- שביבי אור- "דרכה של תורה"
- שביבי חיים- "אהבת תורה ויראת שמים".
| הקודם: הרב אברהם יצחק הכהן קוק |
רבנים ראשיים אשכנזיים לירושלים | הבא: הרב בצלאל ז'ולטי |
לקריאה נוספת[עריכה]
- "משואה לדור ספר זכרון לגאון הרב צבי פסח פראנק"
- עמיחי כנרתי, עטרת צבי על קשריו עם הרב קוק, בהוצאת ארגון 'אור האורות', ירושלים תשס"ט.
- ד"ר יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 484.
הדרת קודש ב"כ הערות והארות ע"י הרב אליהו גרינצייג
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ציונות בקדושה מאת ר' יואל יעקובי, אתר ישיבה.