מי כמוך (פיוט לחג יום ירושלים)
|
|
פיוט ליום ירושלים[עריכה]
פיוט מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ הוא פיוט נתינת הודאה להשם לכבוד ניסי יום ירושלים ליום כ"ח באייר שהתחבר על ידי הרב יוסף מְשָׂאשׂ[1][2] שהיה תלמיד חכם, פייטן, פוסק הלכה, דרשן, משורר והיסטוריון.[3] כיהן כרבה של תלמסאן שבאלג'יריה, דיין במקנס מרוקו ואב בית הדין הרבני לערעורים במרוקו, ולבסוף כרבה הספרדי הראשי של חיפה בעל אוצר המכתבים שאר בשרו של הרב שלום משאש רבה הראשי של ירושלים.
זמן אמירתו[עריכה]
המנהג להגיד את הפיוט ולאומרו בליל יום ירושלים ולמחרת בבוקר לאחר תפילת שחרית, ואם יש קריאת התורה באותו יום ירושלים שחל בימי שני וחמישי אומרים אותו לפני הוצאת ספר תורה ולפני פתיחה דהיכל כפי המנהג בשבת פרשת זכור לומר את הפיוט אדון חסדך שהתחבר על ידי רבי יהודה הלוי.
הפיוט[עריכה]
באקרוסטיכון חתום כל אותיות האלף בית ולאחר מכן שמו של מחבר הפיוט "אלפ"א בית"א (כפול ×3) יוספ משאש חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ אֲמֶן[4], הפיוט התחבר על ידי רבה של חיפה הרב יוסף משאש מכונה היו"מ[5], ו־41 בתי הפיוט מסתיימים בפסוק מפסוקי התנ"ך שסיומן הוא "לוֹ", ומקורות הפסוקים הם 44, המחבר טמן ברמז את נס יום ירושלים כנס חנוכה ונס פורים, שבנס חנוכה יש בו ל"ו נרות (36) גימטריה "לוֹ", ועל כן פתח את פיוטו ב"מי כמוך" לרמוז למקרא שכתוב; מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה. מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ. נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא. (שמות פרק טו פסוק יא) שהוא ראשי תיבות מכב"י, וכנס המכבים בחנוכה, ו־44 מקורות הפסוקים כנגד 44 נרות חנוכה יחד עם נר השמש, וביחד הנרות הללו קודש הן, וכן פתח במי כמוך ואין כמוך שהוא פיוט לפורים הנהוגה לאומרו בשבת זכור למנהג הספרדים להזכיר ניסי פורים.
מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ-אָדוֹן, חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל-אֱלוֹהַ, בָּרָא יִשְׂרָאֵל לְמוֹפֵתּ
|
|---|
|
מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ, מִי דוֹמֶה לָּךְ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ; אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל. אֲמִתְּךָ מִבְצָר עֹז וּמִגְדָּל. כִּי הָיִיתָּ מָעוֹז לַדָּל. 'וּמָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ' (ע"פ ישעיהו פרק כה, פסוק ד); אֱלוֹהַי[6] בָּרָא יִשְׂרָאֵל לְמוֹפֵתּ. אֲפְפוּהוּ/נוּ כָּל יִסּוּרֵי הַתּוֹפֵתּ. אוֹתוֹ כָּל אֶגְרוֹף רֶשָׁע תּוֹקֶפֶתּ. 'בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ' (ע"פ שיר השירים פרק ח פסוק ז); בְּכָל דּוֹר עוֹמְדִים לְהַשְׁמִידוֹ. בְּנֵי יִשְמְעֵאל[7] וְעֵשָׂו דוֹדוֹ. בָּרוּך עוֹשֶׂה נִפְלְאוֹתּ לְבַדוֹ. 'צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ' (ע"פ יונה פרק ד פסוק ו); גְּבוּרוֹת אֱלֹהִים אֲגִּידָה. גִּלָּה לְעֵינֵינוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה. גְּדוּשִׁים פְלָאִים בְּלִי מִידָּה. 'בְנֵבֶל עֲשׂוֹר זָמְּרוּ לוֹ' (ע"פ תהלים פרק לג פסוק ב); דּוֹב אוֹרֵב נִתְעַב. דָּאָה בְּגַאֲוָתוֹ לְהָגִּיעַ עַד נֵצֶר עָב. דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל הוּא לוֹ לְלַעַב[8]. 'מֵאֵפֶס וְתוֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ' (ע"פ ישעיה פרק מ פסוק יז); הָרוּסִים גּוֹי הָאוֹהֵב עֶלָבּוֹן. הֵם חָשְׁבוּ בַּמִּזְרַח הָתִּיכוֹן יְנוּבוּן וְיִהְיוּ רִיבּוֹן. הֵרִימוּ לִשְׂחֹק (בּוֹ) [בַּנוּ] כְּמוֹ סְבִיבוֹן. 'וִיְפָתּוּהוּ בְּפִיהֵם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְבוּ לוֹ' (ע"פ תהלים פרק עח פסוק לו); וְעוֹד הִגְדִּלוּ הַמְדוּרָה. וְחוּבְּרוּ לָטַמֵּא סוּרְיָה הָאָרוּרָה. וְוְחוּסֵין הַיָרְדֵּנִי נֶאֱזַר בִּגְבוּרָה. 'וְשַׂרֵי הַחַיָּלִים אֲשֶׁר לוֹ' (ע"פ מלכים א' פרק טו פסוק ך); זָרְעוּ הָרוּסִים אֵיבָה בְּלִבָּם יַחַד. זֶרַע יְשְׂרָאֵל כָּלִיל יִהְיֶה נִכְחַד. זֶרַע מְרֵעִים הֶחְלִטוּ פֶּה אֶחַד. 'כַּמִּשְׁפָּט הַזֶה יֵעָשֶׂה לוֹ' (ע"פ שמות פרק כא פסוק אל); חָרְתוּ עַל לוּחוֹת בְּיָד בָּנֶימוֹ. חָקְקוּ עַל קִירוֹת בָּתֵימוֹ. חַסְּלוּ יִשְׂרָאֵל וְאֵת שְׁמוֹ. 'עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ' (ע"פ במדבר פרק כא פסוק לה, וע"פ יהושע פרק ח פסוק בך); טְמֵאִים הָגוּ כָּל עַם בִּשְׂפָתוֹ. טוֹבֵחַ יְהוּדִי אָחַת דָּתוֹ. טוֹב הָצָפוּן יֹאכָל וְכָל חָטָּאתוֹ. 'אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ' (ע"פ ויקרא פרק ד פסוק לה, וע"פ ויקרא פרק ה' פסוק י); יַחָד רִשְׁעָם כָל גְּבוּל עָבַר. יַעַרְיכוּנוּ כְּזוֹחֲלֵי הַמִּדְבָּר. יָשִּׂיגוּנוּ עִם הַשֶׁקֵץ וְהָעַכְבָּר. 'וְכָל הַשֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ' (ע"פ ויקרא פרק בך פסוק ה); כָּל הַחַיָּלִים פִּיתּוּ לְהִתְגָּבֵּר. כָּבוֹד יִעַטְרוּם וְכֶסֶף עוֹבֵר. כֵּן רָחֵם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גָּבֶר. 'נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה לוֹ' (ע"פ במדבר פרק גל פסוק ט, וכן ע"פ במדבר פרק ח פסוק טז, ושם כתוב נתונים נתונים המה לי); לָקְחָה רוּסְיָה לִבָּם בְּתַחְמֹשֶׁת. לְחֵיל הָאֲוִיר וְיָם וְיַבֶּשֶׁת. לָ"בֵן נָצֵר" נִתְעַב אָמַר לָרֵשֵׁת. 'מִשְׁכְּנוֹת לֹא לוֹ' (ע"פ חבקוק פרק א פסוק ו); מְאֹד נֵשֶׁק עָצוּם וְרָב. מָסְרָה רוּסְיָה לְאַרְצוֹת עַרַב. מִלֵּל אוֹיֵב אַכֵּם בַּקְּרַב. 'פַּעַם אַחַת וְלֹא אֶשְׁנֵה לוֹ' (ע"פ שמואל א, פרק כו פסוק ח); נוֹסָף עוֹד כִי הָרוּסִים אוֹתָם לִמְּדוּ. נִכְלֵי מִלְחָמוֹת וְלָהֶם עוֹדְדוּ. נָתְנוּ צַו גּוֹי אֶחָד הִשְׁמִידוּ. 'וְהֵחֲרַמְתֶּם כָּל אֲשֶׁר לוֹ' (ע"פ שמואל א, פרק טו פסוק ג); סִכְסְכוּ גַּם מֶמְשֶׁלֶת צָרְפָת בָּנוּ. סֵרֵב דּוגּוֹל[9] לָתֵת אֲוִירוֹנִים קָנִינוּ. סָר צִלּוֹ וְנוֹסָף עַל שׂוֹנְאֵינוּ. 'עוֹבֵר [וּ]מִתְעַבֵּר עָל רִיב לֹא לוֹ' (ע"פ משלי פרק כו פסוק יז); עָצְמוּ מַצְמִיתַי אוֹיְבִי שֶׁקֶר. עָלֵינוּ פָצוּ פֶּה לְעַקֵּר. עָצְבוּ חֵרְפוּ גִּדְפוּ בְּלִי חֵקֶר. 'הָעָם בַּחָר לְנַחֲלָה לוֹ' (ע"פ תהלים פרק לג פסוק יב); פְּרָאִים הִקִּפוּנוּ מִכָּל עַבָרִים. פְּתִיל צְמִיד בִּשְׁפֵלָה וְהָרִים. פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת בֶּהָרִים עִם עָם הַסּוּרִים. 'תּוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ' (ע"פ תהלים פרק צה פסוק ד); צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְכָל פִּקוּדָם. צְבוּרִים כִּשְׁנֵי חֲשִּׂפֵי עִזִים נֶגְדָּם[10]. צוּר יִשְׂרָאֵל מֻעֻזָם וּכְבוֹדָם. 'כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ' (ע"פ ויקרא פרק כד פסוק ט); קוֹל יִשְׂרָאֵל יוֹם יוֹם שָׁלוֹם מְבַקֵּשׁ. קוֹל אוֹיֵב[11] רַק מִלְחָמָה וּמוֹקֵשׁ. קוֹל יְהוָה עִם עִקֵּשׁ תִּתְעֲקֵּשׁ. 'כָּאֲשֵׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ' (ע"פ ויקרא פרק כד פסוק יט); רָבּוּ הַיָּמִים עֶשְׂרִים בִמְצוּקָה. רוֹבְצִים עַל הָגְּבוּלוֹת בְּיָד חֲזָקָה. רַחֲמִים מְבָקְּשִׁים בְּצוֹם וּצְדָּקָה וּצְעָקָה. 'כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עוֹזֵר לוֹ' (ע"פ תהלים פרק עב פסוק יב); שָׁמַע שַׁוְעַת עָמּוֹ אֵל שׁוֹכֵן רוּמָה. שִׁרְיוֹן עִטֵּר בְּרוּחַ בִינָה וְחָכְמָה. שָׂם בַּהֵם רוּחַ גְּבוּרָה וְעָצְמָּה. 'כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם לוֹ' (ע"פ במדבר פרק כג פסוק כב); תִּמְרוֹת עֲשַׁן הַמִּלְחָמָה פִתְאֹם עָלוּ. תָּקְפוּ יִשְׂרָאֵל אֵת הָאוֹיֵב וְלֹא חָמְלוּ. תּוֹתָחָיו וַאֲוִירוֹנָיו בָּאֵשׁ כִּלּוּ. 'גַּם פְּלֵטָה לֹא הָיְתָה לוֹ' (ע"פ יואל פרק ב פסוק ג); יַרְדֵנִים הֻכּוּ מַכָּה מְאֹד קָשָׁה. יְרוּשָׁלָיִם הָעָתִיקָה מֵהֵם נִתְפְּשָׂה. יַחַד עִמָּה כָּל חֶלְקָה קְדוֹשָׁה. 'כִּי בָּחַר יְהוָה בְּצִיוֹן אִוָּה לְמוֹשָׁב לוֹ' (ע"פ תהלים פרק קלב פסוק יג); וְחוּסֵיין מַלְכָּם בָּא בְּלִבּוֹ קָרֶץ. וְעָרַיו נִפְרְצוּ פֶּרֶץ עַל פֶּרֶץ. וְהוּא נַע וְנָד בְּאָרֶץ. 'הוֹלֵך חֲשֵׁכִים וְאֵין נוֹגַהּ לוֹ' (ע"פ ישעיה פרק ה פסוק י); סִלוֹן מַמְאִיר הָיָה לָנוּ עַם הַסּוּרִים. סָמַך לִבּוֹ בְּחֹזֶק מִבְצְרֵי הֶהָרִים. סַלְעֵי מְגוֹר וָעֲמָקִים נִסְתָּרִים. 'חֹקָקִי בַּסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ' (ע"פ ישעיה פרק כב פסוק טז); פּוֹצְצוּ הַכָּל בִּגְבוּרָה נוֹרָאָה. פּוֹרְרוּ מִבְצָרָיו מִכָּל פֵּאָה. פֶּלֶא נִשְׂגָּב מִי עָשָׂה זֹאת הָהַכָּאָה. 'זֶה יְהוָה קִוְיִּנוּ לוֹ' (ע"פ ישעיה פרק כה פסוק ט); מִלְחֶמֶת סִינַי הָיְתָה לְמוֹפֵת. מִצְרַיִם כָּל כֹּחָה שְׁם אוֹסֶפֶת. מַלְכָּם נֵצֶר נִתְעָב עֵינוֹ רָם נִשְׁקֶפֶת. וְכָל 'שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ' (ע"פ מלכים א, פרק בך פסוק לא); שָׂם בְּעֹצֶם נִשְׁקוֹ מִבְטָחוֹ. שָׂשׂ כִּי רֶגַע יְמַהֵר נִצְחוֹנוֹ. שֻׁלְחָן יַעַרְכוּ בְּתֵל-אָבִיב לְמַעֲנוֹ. 'הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ' (ע"פ בראשית פרק יג פסוק א); אֱלֹהִים בִּיקֵּר עֶדֶר צֹאנוֹ בְּחֶמְלָה. אוֹיְבָיו הִכָּה וְעָשָׂה בָּהֵם כָּלָה. אֵת סִינַי וְעָרַיו לְעַם סְגֻלָּה. 'הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ' (ע"פ תהלים פרק לג פסוק יב); שָׁלַל עָצוּם, מְאֹד מְאֹד לָקְחוּ. שָׂרִים גְּדוֹלִים בַּשֶׁבִי נִלְקְחוּ. שָׁמַע "נְצֵר" חֶבְלֵי מָוֶת מֵעָיו הִקְדִּיחוּ. 'חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ' (ע"פ הושע פרק יג פסוק יג); חַסְדּוֹ גַּבַר אֵל חַי הָעוֹלָמִים. חִסֵּל הָמִלְחָמָה בְּשֶׁשֶׁת יָמִים. חֵי"תּ כָּ"ף אִיָּיר לֹא תִּשְׁכָּ"ח עוֹלָמִים. 'קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ' (ע"פ ישעיה פרק ד פסוק יג); זֶרַע קֹדֶשׁ בָּרְכוּ לְאֵל עֶלְיוֹן. זָרַח אוֹר לִיְשָׁרִים יוֹשְׁבֵי צִיוֹן. זִבְחוּ אִכְלוּ שַׂמְּחוּ דָּל וְאֶבְיוֹן. 'וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ' (ע"פ נחמיה פרק ח פסוק י); קָרְבָּנוֹת צִיבּוּר חַלָלֵי מִלְחָמָה. קִדְּשׁוּ זִכְרַם בְּהִידוּר וְקִימָה. קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָעַטֵם אוֹר כַּשַׂלְמָה. 'לִקְרָאתוֹ וְיִשְׁתַּחַ[ו]וּ לוֹ' (ע"פ מלכים ב, פרק ב פסוק טו); וְתָחַת כִּסְאוֹ יָמְצִיא לָהֶם מְנוּחָה. וּמֵאֲבְלֵיהֶם יָסִיר יְגוֹן וַאֲנָחָה. וְאַלְמְנוֹתֵיהֶם יַשִּׂישׂ בְּשִׂמְחָה. 'וְיָתוֹם [וְאֵין] (וְלֹא) עוֹזֵר לוֹ' (ע"פ איוב פרק כט פסוק יב); אֵת פְצוּעֵי הַמִלְחָמָה יַחְלִים. אֵיתָנִים יִהְיוּ כְּמֵאָז הָיוּ חָיָּלִים. אֵת הָגּוֹמֵל כָּל אֶחָד יְבָרֵך בְּמִקְהָלִים. 'וּגְמוּלוֹ יְשַׁלֵם לוֹ' (ע"פ משלי פרק יט פסוק יז); מִתְנַדְּבִים וְעוֹזְרִים חַיִים כֻּלְכֶם. מִלֵּב טָהוֹר נְתוּנָה נִדְבָתְכֶם. מֶלֶך עוֹלָם יְבָרֵך כָל מִתְנַדְּבְכֶם. 'הַחַיִים וְהַשָׁלוֹם וְאֶתְּנָם לוֹ' (ע"פ מלאכי פרק ב פסוק ה); צָהָ"ל מִכָּל נֶזֶק אֵל הַצִּילָה וְשָׁמְרָה. צִלְּך עָלָיו תָּמִיד צִנָּה סוֹחֵרָה. צַר לוֹ תָּמִיד יְאַבֵּד מְהֵרָה. 'מְחַשֵׁב לְהָרַע לוֹ' (ע"פ משלי פרק כד פסוק ח); אֲנִי תְּפִלָּה לְאֵל אֵין בִּלְעֲדוֹ. אֵת עַמּוֹ יִשְׁמֹר וְיַגְבִּיר עָלָיו חַסְדּוֹ. אֲבוֹתָיו יִזְכֹּר וְיָסֵך תָּמִיד בַּעֲדוֹ. 'וּבְעַד בֵיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ' (ע"פ איוב פרק א פסוק י); מַלְכִּי שִׂים עָלָיו שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה. מִכָּל מַחֲלוֹתָיו מַרְפֵּא וַאֲרֻכָּה. מִידַּת שְׁנוֹתָיו תִהְיֶה מְאֹד אַרוּכַּה. 'חַיִּים שָׁאַל [מִמְּךָ] נָתַתָּ לוֹ' (ע"פ תהלים פרק כא פסוק ה); נֶאֱמָן תָּמִיד יִהְיֶה לְדָתוֹ וְתוֹרָתוֹ. נֵרוֹ יָאִיר תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. נֶאֹם יִנְאַם כָּל עַם בִּשְׂפָתוֹ. 'אַשְׁרֵי הָעַם שֶׁכַּכָה לוֹ' (ע"פ תהלים פרק קדם פסוק טו); |
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ על פי ההגייה המקורית, האות מ"ם נהגית בשווא נח ואותיות הש"ין הן שמאליות (Msas).בפי רבים השתרשה ההגייה השגויה מָשָׁאשׁ (Mashash). הרב משאש ציין כי במשך שנים התקשה להתחקות אחר מקור ופירוש שם המשפחה. לפי הצעות שציטט, מקור השם הוא כשם עיר בספרד, סמוכה למדריד, שנקראה בשם זה, על שמו של צמח רפואי שגדל בסביבתה, וממנה הגיעה המשפחה למרוקו (מים חיים, פאס תרצ"ד וירושלים תשכ"ז, קונטרס "עטרת זקנים בני בתים ותפארת בנים אבותם" בפתח הספר).
- ↑ נולד ז' בסיוון ה'תרנ"ב בחג השבועות, 7 ביוני 1892 – נפטר ב' בשבט ה'תשל"ד מוצאי ראש חודש וערב שבת קודש, 25 בינואר 1974
- ↑ הקדיש ספר על 'דברי ימי מקנס', וספר על קורות יהדות תלמסאן.
- ↑ על פי ספר דברים בתנ"ך "וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כׇל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃"
- ↑ ככה חותם במכתביו, ראשי תיבות הצעיר יוספ משאש ראשי תיבות שמו
- ↑ נוסח שונה; אֱלֹהִים
- ↑ נוסח שונה; יִשְמְעֵאלִים
- ↑ כלומר עֶלְבּוֹן, פְּגִיעָה בְּכָבוֹד, חֶרְפָּה ומקורות לכך; לַעַב - עֶלְבּוֹן, פְּגִיעָה בְּכָבוֹד, חֶרְפָּה, הצלתיה מרעב ועתה איך אשלחנה פן אהיה ללַעַב (רשב"י, אמהות, מחז' ויטרי תפב). פדנו מחצי רעב, ואל תשיתנו ללַעַב, אסופי רעב (סליח' לעציר' גשמים, אשפוך שיח). — ואמר המליץ: ויאמר התרנגול האזינו, לא נשוב ריקם אל עמנו, פן נהיה בעיניהם ללַעַב, כאשר באנו במקום רעב (משלי שועלים לב). אוי לי משני העכברים, אשר מקום מצבי עוקרים, אוי מצמא אוי מרעב, וכי אהיה מחר ללַעַב, ותשח נפשי בבור ובטני, כפשע בין המות וביני (שם סח)
- ↑ נשיא צרפת בזמנו
- ↑ על פי ספר מלכים א, פרק כ פסוק כז
- ↑ אל ג'זירה אויבי ישראל, ולא עלתה בידם כי גאל השם את עמו ישראל