הרב יהודה לייב הלוי אשלג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
== השקפותיו == | == השקפותיו == | ||
נטה לדרך הסוציאליזם, וראה בהשקפותיהם של מייסדי השיטה השקפות קרובות מאד לאלו של הקבלה אם כי הוא הדגיש שיש לחנך לסוציאליזם דתי{{דרוש מקור}}. הרב אשלג אף אמר ששיטת הכלכלה הקפיטלסטית עתידה להצליח ושיטת הסוציאליזם של ברית המועצות עתידה להיכשל{{דרוש מקור}}. הוא אף נתן לכך הסבר קבלי | נטה לדרך הסוציאליזם, וראה בהשקפותיהם של מייסדי השיטה השקפות קרובות מאד לאלו של הקבלה אם כי הוא הדגיש שיש לחנך לסוציאליזם דתי{{דרוש מקור}}. הרב אשלג אף אמר ששיטת הכלכלה הקפיטלסטית עתידה להצליח ושיטת הסוציאליזם של ברית המועצות עתידה להיכשל{{דרוש מקור}}. הוא אף נתן לכך הסבר קבלי-כול עוד לאדם אין מטרה דתית של עזרה לזולת(של מצוות ואהבת לרעך כמוך שהיא העיקר לפי הרב) בסופו של דבר הוא עתיד להיכשל בסוצילאיזם הכלכלי-חברתי גם אם הוא היה הסוציאליסט הכי אדוק. כמו כן הוא מוגדר כ"מקבל על מנת לקבל" המידה הכי גרועה לפי הקבלה. (הרב נתן גם הסבר רציונלי-כלכלי אך רצה ללמד עניין בקבלה דרך הסוציאליזם בכתביו ולכן לא הבליט הסבר זה). | ||
ואף נפגש עם דוד בן גוריון. את המפגש תיאר דוד בן גוריון כך: "אני רציתי לדבר עם הרב על יהדות והוא רצה לדבר איתי על סוציאליזם. הרב אשלג הוא אדם מרתק"{{דרוש מקור}}. | ואף נפגש עם דוד בן גוריון. את המפגש תיאר דוד בן גוריון כך: "אני רציתי לדבר עם הרב על יהדות והוא רצה לדבר איתי על סוציאליזם. הרב אשלג הוא אדם מרתק"{{דרוש מקור}}. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
כשהוקמה [[מדינת ישראל]] אמר: "באמת הרגשתי יום טוב היום"{{דרוש מקור}}. על סכין השבת שלו היה כתוב "תחי מדינת ישראל"{{דרוש מקור}}. נהג לומר שמדינת ישראל היא מתנה משמיים שצריך לדעת איך לקבל{{דרושה הבהרה}}{{דרוש מקור}}. | כשהוקמה [[מדינת ישראל]] אמר: "באמת הרגשתי יום טוב היום"{{דרוש מקור}}. על סכין השבת שלו היה כתוב "תחי מדינת ישראל"{{דרוש מקור}}. נהג לומר שמדינת ישראל היא מתנה משמיים שצריך לדעת איך לקבל{{דרושה הבהרה}}{{דרוש מקור}}. | ||
וכן אמר שמובטח שמייסוד מדינת ישראל היישוב היהודי לעולם לא ייחרב יותר עוד בוא הגאולה השלמה{{דרוש מקור}}. | וכן אמר שמובטח שמייסוד מדינת ישראל היישוב היהודי לעולם לא ייחרב יותר עוד בוא הגאולה השלמה{{דרוש מקור}}. אם יש מתלמידיו הטוענים שהרב אשלג שם דגש על תיקון הפרט והכלל לפני מצוות יישוב ארץ ישראל(וכמובן גם היא מצווה חשובה במעלה) מה שאולי מנגד בין תורתו לבין תורת הרב קוק. | ||
ב[[הצהרת בלפור]] אמר לתלמידיו שזה רמז משמיים שיש לעלות מייד לארץ ישראל ללא שום דיחוי כדי לקרב את בוא הגאולה{{דרוש מקור}}. | ב[[הצהרת בלפור]] אמר לתלמידיו שזה רמז משמיים שיש לעלות מייד לארץ ישראל ללא שום דיחוי כדי לקרב את בוא הגאולה{{דרוש מקור}}. | ||
גרסה מ־23:20, 15 באוקטובר 2012
|
|
הרב יהודה לייב הלוי אשלג היה מגדולי המקובלים ומפרשי הקבלה בדור הקודם. בעל פירוש "הסולם" על ספר הזוהר. מייסד "חסידות אשלג" והאדמו"ר הראשון שלה.
תולדות חייו
נולד בוורשה בשנת תרמ"ה. עוד מנעוריו התפרסם כלמדן, ובסביבות גיל 19 הוסמך להוראה. כיהן כמורה הוראה בורשה במשך כ-16 שנה. למד חסידות מפי רבי מאיר שלום רבינוביץ', האדמו"ר מקלושין-פוריסוב, בעל נהר שלום, שאף מסר לידיו את הדרכת התלמידים הצעירים.
למד הרבה קבלה, עד שנהיה לאחד הידענים הגדולים בתחום זה. לפי עדותו, רבו בקבלה היה סוחר צדיק נסתר ש"היה מפורסם בכל העיר כסוחר נאמן אבל בחכמת הקבלה לא הכיר בו שום בן אדם עד היום הזה"(דרוש מקור). הוא מכנה אותו "מורי הקדוש" מבלי לגלות את זהותו(דרוש מקור). רבו נפטר בי' בניסן תרע"ט(דרוש מקור).
בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. הוא הסתיר את היותו רב בפולין והתגורר בחדר קטן בעיר העתיקה, מול הכותל המערבי. כאשר נתגלתה למדנותו ועברו הרבני, נשלח להיות רב שכונת גבעת שאול. התמסר להפצת הקבלה, נתן שיעורים והרצאות, ואף הקים ישיבה בשם "עיטורי רבנים" ללימודי הקבלה. כמו כן, יסד חצר חסידית שנקראה על שמו "חסידות אשלג", וכיהן כאדמו"ר.
קיבל הסכמות לספריו וסמיכה לרבנות ודיינות מאת כל גדולי הדור של אותה תקופה וביניהם הראי"ה קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יעקב משה חרל"פ. הרב קוק אף אמר על הרב אשלג שהוא "אוצר קדוש"(דרוש מקור).
לרב אשלג היה ידע עצום ובלתי נתפס לא רק ביהדות כי אם בהנדסה, מתמטיקה, משפטים, רפואה, גיאוגרפיה, בלשנות, כלכלה, משטר ועוד עשרות מקצועות וחכמות(דרוש מקור). וכול מי שנהג לדבר אִתו בנושאים אלו נדהם לגלות את הבקיאות של הרב בהם(דרוש מקור).
זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ג.
נפטר בתל אביב ביום הכיפורים תשט"ו, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
השקפותיו
נטה לדרך הסוציאליזם, וראה בהשקפותיהם של מייסדי השיטה השקפות קרובות מאד לאלו של הקבלה אם כי הוא הדגיש שיש לחנך לסוציאליזם דתי(דרוש מקור). הרב אשלג אף אמר ששיטת הכלכלה הקפיטלסטית עתידה להצליח ושיטת הסוציאליזם של ברית המועצות עתידה להיכשל(דרוש מקור). הוא אף נתן לכך הסבר קבלי-כול עוד לאדם אין מטרה דתית של עזרה לזולת(של מצוות ואהבת לרעך כמוך שהיא העיקר לפי הרב) בסופו של דבר הוא עתיד להיכשל בסוצילאיזם הכלכלי-חברתי גם אם הוא היה הסוציאליסט הכי אדוק. כמו כן הוא מוגדר כ"מקבל על מנת לקבל" המידה הכי גרועה לפי הקבלה. (הרב נתן גם הסבר רציונלי-כלכלי אך רצה ללמד עניין בקבלה דרך הסוציאליזם בכתביו ולכן לא הבליט הסבר זה).
ואף נפגש עם דוד בן גוריון. את המפגש תיאר דוד בן גוריון כך: "אני רציתי לדבר עם הרב על יהדות והוא רצה לדבר איתי על סוציאליזם. הרב אשלג הוא אדם מרתק"(דרוש מקור).
הרב אשלג נתפס כאדם בעל השקפה חיובית על הציונות בדומה לראי"ה קוק, אם כי לא הבליט את הנושא יותר מידי ולא עסק בו באותו היקף. כשהוקמה מדינת ישראל אמר: "באמת הרגשתי יום טוב היום"(דרוש מקור). על סכין השבת שלו היה כתוב "תחי מדינת ישראל"(דרוש מקור). נהג לומר שמדינת ישראל היא מתנה משמיים שצריך לדעת איך לקבל[דרושה הבהרה](דרוש מקור).
וכן אמר שמובטח שמייסוד מדינת ישראל היישוב היהודי לעולם לא ייחרב יותר עוד בוא הגאולה השלמה(דרוש מקור). אם יש מתלמידיו הטוענים שהרב אשלג שם דגש על תיקון הפרט והכלל לפני מצוות יישוב ארץ ישראל(וכמובן גם היא מצווה חשובה במעלה) מה שאולי מנגד בין תורתו לבין תורת הרב קוק. בהצהרת בלפור אמר לתלמידיו שזה רמז משמיים שיש לעלות מייד לארץ ישראל ללא שום דיחוי כדי לקרב את בוא הגאולה(דרוש מקור).
ספריו
- פירוש הסולם- תרגום על כל ספר הזוהר ו"הזוהר החדש". חיבור זה זיכה אותו ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית". כתיבת החיבור ארכה 14 שנה, והוא יצא בעשרים ואחד כרכים.
- תלמוד עשר הספירות
- פנים מאירות ופנים מסבירות- על הספר עץ חיים לאריז"ל.
- פירוש אור פנימי והסתכלות פנימית על "תלמוד עשר הספירות".
- קונטרס מתן תורה.
- קונטרס הערבות.
- קונטרס השלום.
- אגרות בעל הסולם
- ערך דו שבועון בשם האומה ממנו נדפסו שני קונטרסים.
תלמידיו
- בנו, הרב ברוך שלום הלוי אשלג, ממשיכו של אביו בהפצת הקבלה ובאדמו"רות.
- בנו, רבי שלמה בנימין הלוי אשלג- המשיך את אביו באדמו"רות.
- הרב משה יאיר ויינשטוק.
- הרב יהודה צבי ברנדווין.
- הרב יוסף ויינשטוק, בעל "וילקט יוסף".
- אלוף(בדימוס} אביחי מנדלבליט- הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר וכיום מרצה במכון לביטחון לאומי.
לקריאה נוספת
- ד"ר יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' כה-כז