רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי מלובביץ'

רבי מנחם מנדל שניאורסון (י"א בניסן ה'תרס"ב - ג' בתמוז ה'תשנ"ד; 18 באפריל 1902 - 12 ביוני 1994), מכונה "הרבי מליובאוויטש". האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת 1951 ועד לפטירתו (לפי חלק מהדעות) בשנת 1994.

קורות חייו

רבי מנחם מנדל שניאורסון נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב בעיר מיקולאייב, אוקראינה. אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון, היה הרב הראשי של העיר יקטרינוסלב בשנים 1907 - 1939. אמו חנה היא בתו של רבה של ניקולאייב רבי מאיר שלמה ינובסקי. דור חמישי לרבי מנחם מנדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, ודור רביעי לבנו הבכור רבי ברוך שלום שניאורסון שסירב לקבל עליו את כס האדמו"רות לאחר פטירת אביו.

אביו היה מורהו העיקרי. הוא למד ש"ס ופוסקים, ועסק גם בקבלה מנקודת המבט החסידית. כמו כן התעניין באסטרונומיה. בגיל 16 החל בלימודי מתמטיקה חלקיים באוניברסיטת יקטרינוסלב. בשנת 1928 נשא לאישה את חיה מושקא שניאורסון, בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, ובכך הפך להיות חתנו של האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. אחרי נישואיו עבר לברלין. שם למד מתמטיקה ופילוסופיה באחת האוניברסיטאות זמן מה. באותה תקופה הכיר את רבי יוסף דוב סולובייצי'ק, שלמד אף הוא בברלין.

בשנת 1933 עבר הרבי לפריז, ושם למד זמן מה הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות ובאוניברסיטת הסורבון ‏‏[2]. בשנת 1941 נמלט מצרפת ובכ"ח בסיון ה'תש"א הצטרף לחמיו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין והחל לנהל את הוצאת הספרים של חב"ד קה"ת ואת הארגון החב"די מחנה ישראל. באותם ימים עבד כמהנדס אוניות במספנות הצי האמריקני.

בהנהגת החסידות

בשנת 1950, לאחר מות חמיו שעמד בראש חסידות חב"ד, לא היה ברור מי יעמוד בראש החסידות - רבי מנחם מנדל או גיסו המבוגר יותר שמריהו גור-ארי. החל משנת 1951, לאחר שנה של אי בהירות הוכתר הרבי לאדמו"ר, בי' בשבט ה'תשי"א, יום השנה לפטירת חמיו. בעת הכתרתו אמר הרבי מאמר חסידי (סוג של דרשה) שנקרא "באתי לגני" (המאמר החל בפסוק "באתי לגני אחותי כלה" משיר השירים ה', א'). מדי שנה, באותו יום, נהג הרבי להשמיע מאמר חסידי נוסף על פסוק זה.

נחמה דינה שניאורסון בת רבי אברהם שניאורסון ונכדת ר' ישראל נח שניאורסון מחב"ד-ניעזין, אלמנתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, תמכה בחתנה רבי שמריהו גור-ארי מבתה הבכורה חנה שניאורסון ולא הסכימה לקבל את מינוי חתנה הרבי מבתה הצעירה חיה מושקא שניאורסון. בעקבות כך שרוב החסידים בחרו את הרבי בהנהגת האדמו"רות לא הסכימה אשת הריי"ץ להביא לו את שטריימל בעלה, לכן החליט הרבי שילך ללא שטריימל אלא רק במגבעת שגרמה בעקבות זאת לדמיון רב עם הליטאים. שמריהו גור-ארי קיבל על עצמו רק לאחר שנים מרות מלאה, החל משנת ה'תשי"ד שהשתתף ב"התוועדויות" של גיסו הרבי. בנו בארי גור-ארי ניהל מאבק משפטי נגד הרבי החדש על הזכות לספרייתו של הרבי הקודם, אך אביו תמך בגיסו והתנער מבנו. לאחר שהשופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-1987 לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה (ה' בטבת, "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה.

הרבי התייחס לחמיו כנשיא הדור ולא ראה את עצמו כמנהיג אלא כמייצג של חמיו. מסיבה זו נהג הרבי עצמו ללכת באופן קבוע כמה פעמים בשבוע לציון קבר חמיו - הרבי הקודם. כאשר היה נוסע לאהל, היה לוקח עמו שק גדול של מכתבים שהצטברו אצלו, שיהודים מכל העולם כתבו לו, וקורא את כל הבקשות על הציון. הרבי היה משיב במכתבי התשובות לפונים שכתבו אליו ולפעמים נהג לסיים "אזכיר על הציון", שהכוונה שיתפלל עליהם בציון קבר חמיו.

מאז עליית הרבי על כס הנשיאות, התרחבה והתפתחה החסידות מאוד, והפעילות הפכה להיות חובקת עולם. הרבי הביא לעבודה ועשייה של קירוב לבבות, באמצעות שליחת אלפי שלוחיו הפזורים ברחבי תבל. גם את לימוד התורה ניתן לראות כתחום עליו שם הרבי דגש. דבר התורה שהיה נותן נקרא בפיהם "שיחה". מאות אלפי אנשים מכל רחבי הגלובוס נפגשו עם הרבי, כתבו לו וביקשו את ברכתו ועצתו. מהכתרתו באופן רשמי עד שנת ה'תשמ"א קיבל שלוש פעמים בשבוע אנשים לשיחה אישית, שנקראה "יחידות", בשנת ה'תשמ"א הופסקה היחידות כמעט לגמרי בגלל העומס הרב וכמות האנשים שהלכה וגדלה. משנת ה'תשמ"ו עד ה'תשנ"ב החל להיות מעמד "חלוקת הדולרים לצדקה" המפורסמת, בה חילק מדי יום ראשון דולרים בודדים לצדקה, זה היה מעין תחליף זריז ומקוצר ליחידות, שהתנהל בתור ארוך ומסודר.

מחלתו וקריסת גופו

הרבי מלובביץ' בימי מחלתו

בערוב ימי הרבי, בכ"ז באדר א' ה'תשנ"ב - 2 במרץ 1992 נפל הרבי באהל קברו של חמיו ולקה בשבץ מוחי, הרבי יצא מדי פעם לחסידיו במרפסת שבנו במיוחד בגלל מחלתו ב-770 היוצאת מחדרו לכיוון בית המדרש הגדול. לאחר שחלה החלו חלק מחסידי חב"ד (הפלג המכונה "משיחיסטים", המרבים לעסוק בנושא זה כולל שימוש בשלטי חוצות), להתייחס אליו כאל "מלך המשיח" ושרו על הרבי את שירת "יחי אדוננו מורנו ורבנו משיח מלך המשיח לעולם ועד".

לאורך כל תקופת המחלה, היו רבים ששאלו את חסידי חב"ד המאמינים במשיחיותו של הרבי, מה תהיה תגובתם אם וכאשר הרבי ייפטר. התגובה שניתנה ברוב המקרים הייתה שדבר כזה לא יקרה. חסידי חב"ד רובם ככולם, לא האמינו שיתכן שהרבי ייפטר והיו משוכנעים שהרבי יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמלך המשיח. לדוגמא הרב יואל כהן מהרבנים הבולטים בחסידות, ברצותו להדגיש שהדבר בלתי אפשרי, אמר באותם ימים שמי שחושב ש'משהו' יכול לקרוא חלילה לרבי, יכול להשליך את טליתו אל הים‏‏הכסא הריק ynet.

לאחר כשנתיים מקבלת מחלתו שקע הרבי בתרדמת למשך שלושה חודשים ושהה בבית הרפואה בית ישראל. וב-12 ביוני 1994 - ג' בתמוז ה'תשנ"ד הרבי נפטר. הוא נטמן ליד חמיו בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" בקווינס שבניו יורק.

דור שלם של חסידים חונך על ברכי האמונה שהרבי יוביל את העם לקראת הגאולה השלמה. מותו גרם לזעזוע אדיר בקרב חסידי חב"ד ובעולם כולו, בתקופה האמורה לפני פטירתו חסידיו סירבו להתייחס בפומבי לאפשרות שמאורע כזה יתרחש.

לאחר פטירתו

מקום קבורתו הפך למוקד עלייה לרגל ופוקדים אותו יהודים רבים מכל החוגים, במטרה לבקש רחמי שמים ולקבלת ברכה ולהצלחה, במשך השנה כולה, ומדי יום ראשון העלייה גוברת יותר מיום רגיל מכיוון שיום זה הוא יום חופש בארצות הברית. מערכת פקסים ואימיילים מקבלת בקשות לברכות מכל רחבי העולם, המונחות ונקראות על קברו. מדי שנה בתאריך פטירתו, נוהגים לעלות לקברו כל חסידי חב"ד שיש להם אפשרות להגיע לניו יורק (מלבד המשיחסטים).

רובם של חסידי חב"ד מגיעים לאהל. אם זאת, הקבוצה המשיחיסטית (כ25%), אף על-פי שעולה ברובה לאהל, מצהירה כי אינה עולה לקברו (משום שאינה מקבלת אותו ככזה) אלא לקבר חמיו, הרב יוסף יצחק שניאורסון.

אישיותו ופעלו

גורמים חילונים מייחסים{{{1}}} לו חלק משמעותי בגל ההתחרדות הפוקד בעשורים האחרונים את מדינת ישראל, משום שמשנות השישים הוא קידם את נושא ה"חזרה בתשובה".

מוסד השליחות שהקים

שגיאה: יש לציין תמונה בשורה הראשונה.

 ערך מורחב – השלוחים

הרבי יזם את מפעל ה"שלוחים", הם שלוחי חב"ד היוצאים לרחבי העולם על מנת להפיץ יהדות לכל יהודי בכל פינה בעולם. הרבי חולל התעוררות רוחנית אדירה בעולם היהודי כולו, באמצעות השלוחים אלו, ששיגר.

החינוך בקונגרס האמריקאי

בהכרת השפעתו של הרבי על החינוך הכללי בארצות הברית הכריז הקונגרס של ארצות הברית על יום י"א בניסן - יום הולדתו של הרבי - כ"יום החינוך" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. יום זה מצוין מדי שנה מאז 1978.

בנוסף העניק לו הקונגרס לאחר מותו את מדליית הזהב של הקונגרס, אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית‏‏[1].

תקנת הרמב"ם היומי

שגיאה: יש לציין תמונה בשורה הראשונה.

 ערך מורחב – תקנת הרמב"ם היומי

הרבי יזם את מפעל הרמב"ם היומי בו חולק לימוד הרמב"ם לימות השנה, כדי לאפשר ליהודי גישה לכל התורה בצורה ברורה ובהירה, ישנם שלשה מסלולי לימוד שונים, פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את כל הי"ד החזקה להרמב"ם, שלושה פרקים ליום שבו מסיימים פעם בשנה את כל הי"ד החזקה וספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

עשרת המבצעים

הרבי חינך לאהבת ישראל שאינה יודעת גבולות, ולימד לאהוב כל יהודי, ללא קשר לדעותיו ולמעשיו.

הרבי עורר ויסד את עשרת המבצעים - מבצעי המצוות, מהם מבצע תפילין - מדי שבוע חסידי חב"ד ותלמידי ישיבות חב"ד יוצאים להניח תפילין בדוכנים ברחובות ובחנויות. מבצע נרות שבת קודש - בנות חסידות חב"ד ותלמידות בתי ספר חב"ד יוצאות מדי שבוע לחלק נרות שבת קודש בחנויות ובבתי רפואה, מבצע מזוזה, מבצע כשרות ועוד.

תומכים ומתנגדים

תומכיו

בליל כ"ח בסיוון ה'תש"א האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון קרא לשלושה מחשובי העדה: רבי שמואל הלוי לויטין, רבי ישראל ג'ייקובסון ורבי אליהו סימפסון ובקשם לנסוע למחרת לנמל להקביל פני חתנו, הוא הרבי מליובאוויטש, בהוסיפו "אם רצונכם לדעת מיהו חתני? הוא בקי בבבלי וירושלמי, רי"ף רא"ש ורמב"ם, הוא עורך תיקון חצות כל לילה ובקי בכל ה"לקוטי תורה" עם העיין'ס". כמו כן רבי דובער אליעזרוב אב"ד קטמון כתב‏‏[2] "בזכרוני ששמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, "שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי האריז"ל בעל פה" והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ועוד כתב[3] "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשו"ת הגר"ח קרייזווירט הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו". כתב רבי יהודה זרחיה הלוי סגל רבה של קריית שלום "התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית, שקנה שביתה בכל היקפי מכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר, הרמב"ם והשו"ע, כתבי האר"י וגדולי המקובלים, הפוסקים והשו"ת".

הרבי מליובאוויטש יצר קשרים הדוקים עם ראשי הפוליטיקה הישראלית. בין היתר ביקרו אצלו בבית מדרשו: מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, בנימין נתניהו, משה קצב ואחרים. הרבי היה משמיע דעות בתקיפות על הנעשה בארץ, והמנהיגים היו מאזינים בקשב - אם כי לא תמיד הסכימו עם דעותיו. קשר מפורסם נוסף היה עם נשיא המדינה זלמן שזר, שבמסגרתו בחר הנשיא ללכת לאדמו"ר בבית מדרשו במקום שהאדמו"ר יבקרו במלונו. בארץ טענו כי מדובר בזלזול בכבוד הנשיא. הנשיא עצמו, לעומתם, אמר כי הוא הולך אל הרבי לא כנשיא אלא כחסיד.

מתנגדיו

על אף שחב"ד הוכרה כחסידות חשובה גם בידי פלגים לא-חסידים, בחוגים ליטאים שונים רווחה הסתייגות מדמותו של הרבי ומהאופן המשיחי שבו תפסו אותו חסידיו. הרבי עצמו לא אישר ולא שלל תפיסה זו, אך סבר שהעיסוק בה מרבה מחלוקות שלא לצורך ולפיכך העיסוק בה פסול‏‏[4]. משנעשה הרב אלעזר מנחם מן שך למנהיג הליטאים ומפלגתה דגל התורה עלתה ההתנגדות הזו מדרגה והפכה למאבק גלוי. כאשר היו תופעות של ביקורת של הרב שך כלפי חסידות חב"ד, אותה כינה "הכת הקרובה ביותר ליהדות", ולמרות שהרב שך הצהיר שאין לו דבר נגד החסידות כי אם נגד חסידות חב"ד, ראו החסידים בביקורתו קריאת תיגר על תנועת החסידות. התנגדותו לחב"ד גדלה כאשר לפני מלחמת המפרץ הזהיר הרב שך שאם עם ישראל לא ימהר לשוב בתשובה, עלול להתרחש אסון בדומה למה שקרה בשואה בתקופת מלחמת העולם השנייה, כעונש על חטאי הדור. ואילו הרבי אמר שהשואה אינה עונש על חטאים, "ואפילו השטן עצמו לא יוכל להמציא חשבון עוונות להצדיק עונש כזה". כמו כן, התנגד הרב שך לתקנת הרמב"ם היומי ולפסיקת הרבי שלא לישון בסוכה, וכן על צורת המדיניות הכללית בחסידות חב"ד, המהווה לדעתו סכנה מפני טישטוש המושגים המקובלים ביהדות מאז ומעולם. כמו למשל, הגישה כאילו קיימת מעלה בשיטת חב"ד על פני השיטות האחרות, וכאילו העומד בראשה של תנועה זו עולה על כל חכמי הדור האחרים.

הרב שך ראה במשיחיות של חב"ד כפירה וטען כי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי דניאל "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא". הרבי אמר ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ו"את צמח דוד עבדיך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתיך" ואחד מהי"ג עיקרים זה "אף על פי שיתממה אחכה לו בכל יום שיבוא".

חסידי חב"ד אינם מחבבים את תומכי הרב שך עד היום, ותומכי הרב שך אינם מחבבים את חסידי חב"ד. הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מליובאוויטש אינו אישי ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו‏‏[5].

התוועדויות הרבי

בכל מועד יהודי וחסידי נהג רבי מנחם מנדל שניאורסון לערוך התוועדות בבית מדרשו בברוקלין. להתוועדויות אלו נהרו משתתפים רבים מכל החוגים, שבאו מי לשהות במחציתו של הרבי בעת סגולה, ומי לשמוע דברי חיזוק והתעוררות בעניינים שעל הפרק. במרכז בית המדרש ישב הרבי על בימת עץ מוגבהת ומאחריו הרבנים ואישי הציבור שנכחו במעמד, כשממול הרבי ישבו החסידים המבוגרים ואילו הצעירים הצטופפו על גבי מדרגות עץ מוגבהות ("פירמידות" בלשון החסידים).

הרבי היה פותח באמירת דברי תורה הקשורים בדרך כלל לפרשה או ליום המסוים, כשבין השיחות שנמשכו זמן רב, ניגנו הקהל ניגונים והרימו כוסית 'לחיים' כשהם מצפים למבטו של הרבי המסמן להם לשתות מהכוס.

השיחות שאמר הרבי מליובאוויטש בהתוועדיות השונות תועדו ויצאו במקבצים של "התוועדויות" לעתים באופן ערוך כפרוטוקול, המביא, מעבר לדברי תורה וסיפורי חסידים, גם את מנהגי הרבי ואלו שירים בדיוק שרו באותה התוועדות.

מקבצים אלו המכונים בשם "התוועדויות - תורת מנחם" לוקטו לספרים המסודרים בשני סדרות, הסדרה המאוחרת - תשמ"ב-תשנ"ב (1982-1992) היא של ארבעים ושניים חלקים. והסדרה המוקדמת - תש"י-תשכ"א (1950-1961) עשרים ושמונה חלקים, סדרה זו עומדת באמצע עריכתה ומצפים שכאשר היא תגיע ל"סדרה המאוחרת" היא תכלול קרוב למאה וחמישים חלקים של דברי תורה. רוב דברי התורה המופיעים בספרים אלו לא הוגהו על ידי הרבי, נרשמו על ידי השומעים והם על אחריותם הפרטית.

חיבוריו

ספרים רבים מלקטים את משנתו שפרוסה במאמריו ושיחותיו ואגרותיו. בכל שנה הרבי היה אומר עשרות מאמרים, המאמרים לוקטו לתוך סדרת ספרים של מאמרים לפי סדר השנים שאמרם. סדרה נוספת בת כמה כרכים בודדים בשם "ספר המאמרים מלוקט" ובו מלוקטים כל המאמרים שהרבי הגיה. סדרת ספרים בשם "ליקוטי שיחות" כוללת 39 חלקים, המלקטים אוסף עיונים ופלפולים על פרשיות השבוע, קטעי תלמוד ומשנה תורה לרמב"ם שהרבי הגיה. סדרה נוספת בשם "אגרות קודש" מלקטת את תשובותיו לשאלות שונות. בנוסף, סדרת "תורת מנחם - התוועדויות" היא רשימת שיחותיו בזמנים שונים שלא עברו הגהה שלו לפני הדפסתן, גם סדרה זו ערוכה לפי סדר השנים שאמרם.

חיבוריו התורניים של הרבי מתחלקים: דברי תורה שרשם לעצמו או לפרסום, בדרך כלל קודם עלותו על כס הנשיאות החב"דית; ודברי התורה שאמר ברבים בהזדמנויות שונות, ונכתבו על ידי השומעים - חלקם הוגהו על ידו. המופיעה כאן זה ספרים של דברי הרבי המקוריים ולא של מאות ספרי הליקוט והסיכום שנערכו על-פיהם.

שערך בעצמו

היום יום

לוח שנה שיצא לאור על ידי הרבי בשנת תש"ג (1943), ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. בהתבוננות בו אפשר לגלות את ניצני תורתו של הרבי שנודעה לציבור בעיקר אחרי מות חותנו ר' יוסף יצחק שניאורסון ב-1950. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח בראש השנה, וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות" - ולכן לוח שנה "חסידי" פותח ומסיים בו.

הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים

יצא לאור בשנת תש"ז (1947) והוא כולל ליקוט מכל הראשונים והאחרונים על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר הבעל התניא שסידר את ההגדה בנוסח חב"ד בנוסח שלו דווקא.

ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש

חוברת של התולדות של האדמו"ר הרביעי של חב"ד (במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה

שהגיהם

לקוטי שיחות

שגיאה: יש לציין תמונה בשורה הראשונה.

 ערך מורחב – לקוטי שיחות

ליקוט מתוך דברי תורה שהשמיע הרבי בהתוועדויות המיוחדות שנערכו בבית מדרשו בכל שבת ומועד. בספרים פרוש הדרך החדשה של הרבי בלימוד פירושו של רש"י על התורה, ביאורים בספרי הרמב"ם בתורת החסידות ובשאר מקצועות התורה. - השיחות הוגהו על ידי הרבי מדי שבוע, פעמים שהוגהו שתי שיחות שנאמרו בזמנים שונים. אחר כך נדפסו כל השיחות שהוגהו במתכונת זו בספרים כסדרה של 39 כרכים.

ספר המאמרים מלוקט

ליקוט של "מאמרי-חסידות" - ביאורים בתורת החסידות שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו על ידי הרבי, מאות אחרים שלא הוגהו מוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים" סתם. סדרה זו כוללת 6 כרכים.

קונטרס "עניינה של תורת החסידות

באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד") - הוגה על ידי הרבי.

הסטים המסודרים של שיחותיו ומאמריו

לפי סדר השנים שנאמרו

תורת מנחם - התוועדויות

ריכוז כל דברי התורה שאמר הרבי בכל שבת ומועד הכולל את כל ה"שיחות" וה"מאמרים" שכאמור אמר במשך כל שנות נשיאותו. הסט באמצע עריכה והספרים מחולקים כיום לשני סדרות; הסדרה המוקדמת - מהשנים ה'תש"י-ה'תשכ"ג (1950-1961) שכיום זה עומד על שלשים וחמישה חלקים, והסדרה המאוחרת - מהשנים ה'תשמ"ב-ה'תשנ"ב (1982-1992) עומדת על ארבעים ושתיים חלקים. הסדרה המוקדמת עומדת באמצע עריכתה ומצפים שכאשר תגיע לסדרה המאוחרת תכלול הסדרה קרוב למאה ושלושים כרכים. - רוב דברי התורה המופיעים בסט זה לא הוגהו על ידי הרבי, הם נרשמו על ידי קבוצת שומעים שנקראו "חוזרים" וזה על אחריותם הפרטית.

תורת מנחם - ספר המאמרים

סט נוסף הקיים גם בסט הקודם (של ההתוועדויות) והוא כולל את כל המאמרים שאמר הרבי במשך השנים (תשי"א - תשנ"ב) כל שנה כרך חוץ משתי השנים הראשונות שהם בכרך אחד. יש כיום את כל הכרכים חוץ מהשנים תשכ"א - תשכ"ז. מוצאים את הספרים לנוחות הלומדים למרות הכפילות.

האגרות והמכתבים שלו

אגרות קודש

שגיאה: יש לציין תמונה בשורה הראשונה.

 ערך מורחב – אגרות קודש

חלקים מובחרים ממכתביו של הרבי לכלל ולפרט. מתוך מאות אלפי מכתבים פורסמו לעת עתה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם עניין לציבור. האגרות הן מן השנים תרצ"ט - תשכ"ח (1939-1968). הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, שמחה, שלום בית ועוד). חלק גדול מן האגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות". עד כה נדפסו 28 כרכים מסדרה זו.

תשובות וביאורים

תשובות בהלכה ובהגדה שפרסם הרבי בבטאון החב"די "קובץ ליובאוויטש" שיצא לאור בניו יורק בשנים תש"ח-ט (1948-1949).

הרשימות שנמצאו לאחר פטירתו

שגיאה: יש לציין תמונה בשורה הראשונה.

 ערך מורחב – הרשימות

זמן קצר לאחר פטירת הרבי, בסוף שנת ה'תשנ"ד (1994), נמצאו במגירה במשרדו שב770, שלושה מחברות גדולות של רשימות שרשם לעצמו מלאות בכתב-יד צפוף שרשם לעצמו

רשימות אלו נרשמו על ידיו בעיקר בשנים ה'תר"ץ (1930) עד ה'ת"ש (1940). הן מכילות חידושי תורה רבים וכן יומנים אישיים בהם מרוכזים סיפורים ושמועות ששמע מחותנו ר' יוסף יצחק. רבים מדברי התורה פותחים בדיון בדרך הנגלה, ולאחר מכן עוברים לביאור הדברים בעבודת השם, ובתורת החסידות. סגנון זה קיים בכל תורתו של הרבי. הרשימות אלה נדפסו בחוברות בודדות בין השנים תשנ"ה-תש"ס. לאחר שכל הרשימות הודפסו, הוחלט לעשות סדר בחוברות אלו, ולהוצאים בצורה מסודרת. להלן, בספרים שיצאו כבר לפי סדר

  • רשימות היומן - צוות מיוחד עמל על הגהה נוספת ועריכה מחודשת, ובשנת תשס"ו נדפס הכרך הראשון, הכולל את כל ה"יומנים" הנמצאים ברשימותיו, ונקרא בשם "רשימות היומן" (כ-500 עמודים).
  • רשימת המנורה רשימה נוספת המבארת את השיטות השונות בדיני הדלקת המנורה בבית המקדש. שוב, הביאור הוא בדרך הנגלה, ולאחר מכן ביאור נוסף בדרך הדרוש - בעבודת השם.
  • "שניים אוחזים בטלית" - בין הרשימות נמצאה חוברת מוכנה לדפוס משנת תש"ב (1942), על הסוגיה התלמודית המפורסמת "שניים אוחזין בטלית". הרבי מקשה קושיות בו בדרך הנגלה - מקדים ומבאר את הסוגיה בדרך הדרוש וחוזר לתרץ את הקושיות ה"נגליות" על פי הדרוש.
  • מראי מקומות הגהות והערות קצרות לספר-של-בינונים - רשימה נוספת המכילה ציוני מראי-מקומות והערות תוכניות על ספר התניא. מלאכת העבודה על הליקוט לא הושלם, ולכן כנראה לא יצא לאור בחייו. הליקוטים הודפסו בחוברות וכעת עובדים על הוצאה לאור של ספר.


הקודם:
רבי יוסף יצחק שניאורסון 		אדמו"רי חב"ד הבא:
-

ראו גם

לקריאה נוספת

  • פרופ' ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מ.מ.ש הוצאה לאור, 2007.
  • ד"ר יצחק קראוס, "השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד" - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד.
  • הרבי - מבט אישי, "מה סודה של מנהיגות הרבי, חוברת זו.. ביטוי צנוע לדרך מנהיגותו של הרבי", י"ל על ידי חב"ד ויסקונסין ארצות הברית, בשיתוף צעירי אגודת חב"ד, 2008.

קישורים חיצוניים

אודותיו

וידאו

תמונות

ספריו

קברו

הערות שוליים

  1. ↑ ‏רשימת מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס באתר הרשמי של בית הנבחרים של ארצות הברית‏
  2. ↑ ספר "דבר ציון" עמוד רע"ו
  3. ↑ ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר
  4. ↑ ‏הערת שוליים‏
  5. ↑ ‏‏"במחיצתם של גדולי התורה", ח"כ שלמה לורנץ
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=רבי_מנחם_מנדל_שניאורסון_מליובאוויטש&oldid=50056"