עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
הרב יוסף חיים זוננפלד
הרב יוסף חיים זוננפלד היה מייסד העדה החרדית בירושלים ורבה הראשון, ממנהיגי הקנאים בירושלים. נולד בסלובקיה בו' בכסלו ה'תר"ט לאביו שלמה...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
אסור דבוק
הגדרה - איסור הדבוק בהיתר ונתבשלו יחד בקדרה השם "איסור דבוק" מקורו בפוסקים, והונח על איסור הדבוק בהיתר שנתבשלו יחד בקדרה עם רוטב או...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
בכורים
הגדרה - פירות המתבכרים ראשונה, שחייבים להביאם למקדש וליתנם לכהן מצות עשה להביא את הפרי הראשון שמתבשל באילן משבעת המינים (ראה להלן)...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
העומד בשעת יציאת הנשמה על אף שמעיקר הדין העומד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע[1], לא נהגו העולם כן.[2] אחד הטעמים שהובאו למנהג הוא שהמתים מוחלים על כבודם כדי שיעמדו אחרים ביציאת נשמתם ולא יחששו לבגדיהם. יש מי שכתב, שמכל מקום יש לעמוד בחרדת הקודש, ולומר פסוקי קבלת עול מלכות שמיים. [3]; |
| פרשת השבוע |
|
פרשת שמיני היא הפרשה השלישית של ספר ויקרא. הפרשה מתחילה בחנוכת המשכן ובמות שני בני אהרון וממשיכה באיסורים המיוחדים לכהנים ובאופן שבו בני אהרון צריכים להתנהג לאחר מות קרוביהם. בסיום הפרשה מוב... |
| דבר בעתו |
|
מצה שרויה (ביידיש: געברוקט) היא מצה שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות החסידים נהגו שלא לאכול בפסח מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמ... |