עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
ישיבת רמות ירושלים
ישיבת רמות ירושלים היא ישיבה גבוהה הממוקמת בשכונת רמות בירושלים. הישיבה הוקמה בשנת תש"ע ע"י ראש הישיבה הרב דוד אביחיל, שהיה ראש... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
הרשאה
הגדרה - נתינת כח לשליח לדון עם חברו ולהוציא ממנו מה שחייב לו, כאילו דן ומוציא לעצמו נתינת כח של הרשאה היא, שכשיבוא המורשה לדון בבית...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
אחי האב
הגדרה - אחי אביו בתורת איסור ערוה נוסף לאזהרת התורה על משכב זכור, הזהירה התורה באופן מיוחד על הבא על אחי אביו, שנאמר: עֶרְוַת אֲחִי...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
ברכת המזון בעוד הברכה הראשונה של ברכת המזון נאמרת בגוף שלישי ("הזן את העולם") הברכה השנייה נאמרת בגוף שני ("נודה לך"). יש בחסידות שפירשו את העניין על פי הגמרא ברכות מח ב האומרת שמשה רבינו קבע את נוסח הברכה הראשונה ואילו יהושע קבע את השנייה. לדבריהם, השגחת הקב"ה באופן ישיר היא דווקא בארץ ישראל ולכן רק יהושע יכל לתקן ברכה בגוף נוכח על השגחתו הישירה של הקב"ה. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת בלק היא הפרשה השביעית בחומש במדבר. רובה המוחלט של הפרשה עוסק בניסיונותיהם של בלק ובלעם לקלל את ישראל ובברכותיו של בלעם. בסוף הפרשה מתואר חטא עם ישראל בשיטים, דבר המקשר את הפרשה ... |
| דבר בעתו |
|
שבעה עשר בתמוז הוא "צום הרביעי", יום תענית החל בי"ז בתמוז. ביום זה קרו מספר אירועים לאבותינו אך בעיקר נקבע כזכר להבקעת חומות העיר ירושלים, דבר שהוביל לבסוף לחורבן הבית ב[[תשעה ... |