עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
ודאי וספק
עיין ערך אין ספק מוציא מידי ודאי (לגבי דבר מסופק שאינו מפקיע מדבר ודאי), וערך ספיקות#ודאי וספק (לגבי הכרעות ודאיות והכרעות מסופקות)... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
הסח הדעת
הגדרה - עקירת מחשבתו של אדם מדבר מסויים, כסימן לסילוק שמירתו מהדבר, או לגמר מעשיו של האדם היסח הדעת מובנו עקירת הדעת, מלשון בֵּית...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
דש
הגדרה - איסור מלאכת פירוק גרעיני התבואה מתוך השבלים בשבת דישה היא אחת משלשים ותשע אבות-מלאכות (ראה ערכו), שמנו חכמים במשנה (שבת... להמשך הערך |
| הידעת? |
|
שבת - חמדת ימים בתפילה בשבת אומרים - "חמדת ימים אותו קראת". ושאלו - והיכן קראו? נאמר [בראשית ב, ב]: "ויכל אלוקים ביום השביעי", ובתרגום ירושלמי כתוב: "וחמיד ה' ביומא שביעאה" [ספר האורה, חלק ב אות סג, וכן בפירוש בעל הטורים על התורה]. וכעין זה כתב מרן ז"ל בבית יוסף בשם שבלי הלקט [סימן עו]. ועוד כתוב בשבלי הלקט, שיש מפרשים - לא שהשבת נקראה כך, אלא כך הצעה של תפילה: "רצית בו וקדשתו חמדת ימים"; כלומר קדשת אותו להיות נחמד מכל הימים. והרב רבי מאיר ציר נאמן היה מתקן הדבר, ש"אותו קראת" מוסב על "זכר למעשה בראשית". |
| פרשת השבוע |
|
פרשת אחרי מות היא הפרשה השישית בחומש ויקרא. בפרשה מובאת סדר עבודת יום הכיפורים בידי הכהן הגדול וכן דינים שונים הנוגעים לאכילה כגון איסור אכילת דם, כיסוי הדם והאיסור לאכול בשר מחו... |
| דבר בעתו |
|
תענית בכורות (מוכרת גם בשם תענית בכורים) היא מנהג שבו הבכורות צמים בערב פסח יום יד ניסן. המנהג המקובל כיום הוא לפטור את הצום בסיום מסכת ובסעודת מצווה לאחריו. מקורבמסכת סופרים מובא: <sp... |