עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:משיב הרוח ומוריד הגשם}}}}... <br /> | ||
[[ | [[משיב הרוח ומוריד הגשם|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־21:05, 11 באוקטובר 2020
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
אשרה
הגדרה - אילן של עבודה-זרה אסור ליטע אשרה, שנאמר: לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה (דברים טז כא) - מלמד שכל הנוטע אשרה עובר בלא תעשה (ספרי שופטים...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
כיור
הגדרה - כלי קיבול גדול של נחושת בבית המקדש, שהיו בו מים תמיד לצורך קדוש ידים ורגלים של הכהנים בעבודתם ולשאר צרכים שבמקדש הנעשים...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
אצל יהודי תוניס נהגו לקרא לראש חודש טבת: "ראש חודש לבָּנות", זכר לנס שנעשה ע"י יהודית. ולכן נהגו לאפות עוגות דבש ולתת לבנות. (עי' אוצר טעמי המנהגים, הרב שמואל פנחס גלברד שליט"א, עמ' שמ) |
| פרשת השבוע |
|
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בחומש דברים ובתורה בכלל, בניגוד לפרשות אחרות היא לא נקראת בשבת אלא בשמחת תורה. בפרשה זו נאמרת הברכה אשר ברך משה כל אחד משבטי ישראל לפני מותו. לפ... |
| דבר בעתו |
|
משיב הרוח ומוריד הגשם הם שבחי ה' הנאמרים בחורף בברכה השנייה שבתפילת שמונה עשרה. זמן האמירההחל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים בברכת "מחיה המתים", את גבורת ה' בהורדת הגשמים, באמירת: "משיב ה... |



























