עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
'''[[דרשני:עמוד ראשי|דרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה] | '''[[דרשני:עמוד ראשי|דרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה] | ||
{{תבנית:קישורים לעמוד הראשי}} | |||
{{ | |||
==מרחבים מיוחדים== | ==מרחבים מיוחדים== | ||
גרסה מ־14:22, 21 בספטמבר 2020
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
רבנו אפרים
{{פירושונים|
|
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
ה
הגדרה - האות החמישית מכ"ב אותיות של אל"ף-בי"ת צורת אות ה - שנקראת ה"א או ה"י (פירוש הראב"ד לספר יצירה ב ג) - מהאל"ף-בי"ת שבכתב-אשורי (ראה...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
גורעין ומוסיפין ודורשין
=גורעין ומוסיפין ודורשין= הגדרה - מידה בתורה לדרוש המקרא על ידי גירוע אותיות מתיבה אחת וצירופן לתיבה אחרת הסמוכה לה או לתיבה חדשה יש...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
מנהג הסליחות מנהג אמירת הסליחות לא מופיע בגמרא, אך כבר בתקופת הגאונים מובא כי רב האי גאון אמר שמנהג שתי הישיבות הגדולות בבבל לומר סליחות בעשרת ימי תשובה ראש השנה ד יד. בתקופת הראשונים היו רבים שנהגו לומר סליחות רק בעשרת ימי תשובה עצמם, כפי שכתב הרמב"ם הלכות תשובה ג ד "נהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום". |
| פרשת השבוע |
|
פרשת האזינו היא הפרשה העשירית והאחת לפני האחרונה בספר דברים. הפרשה מורכבת מ"שירת האזינו" ולאחריה ציווי ה' למשה לעלות להר העברים - הר נבו ולראות את ארץ ישראל לפני מותו.
במסכת ראש השנה שב... |
| דבר בעתו |
|
צום גדליה (מכונה גם צום השביעי) הוא יום צום החל בג' בתשרי כזכר לרציחתו של גדליה בן אחיקם בידי ישמעאל בן נתניה וביטול השלטון היהודי בתקופת בית ראשון. הצום הוא אחד מארבעת צומות החורבן,... |