פרשני:בבלי:עירובין נו א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין נו א

חברותא[עריכה]

פת קיבר ושכר חדש וירק!
לא קשיא.
הא דשנינו שירקות טובים הם - בתומי שומים ומין ירק הנקרא כרתי.
הא - בשאר ירקי.
כדתניא: שום - ירק, וטוב הוא. כרישין - חצי ירק ורע הוא.
נראה צנון על השולחן - נראה סם חיים.
ופרכינן: והא תניא: נראה צנון - נראה סם המות!
ומשנינן: לא קשיא.
כאן - בעלין של הצנון, קשים הם למאכל.
כאן - באמהות, בצנון עצמו, סם חיים הוא.
כאן - בימות החמה, יפה הצנון לפי שהוא מצנן את הגוף.
כאן - בימות הגשמים, רע הוא.
אמר רב יהודה אמר רב: כל עיר שיש בה מעלות ומורדות - אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן, מפני הטורח שבעלייתן.
והוינן בה: וכי "מתים" - סלקא דעתך?
אלא אימא: מזקינים, שתש כוחם, בחצי ימיהן.
אמר רב הונא בריה דרב יהושע: הני מולייתא מעלות ומורדות שבין שתי העיירות, דבי בירי ודבי נרש - אזקנון.
תנו רבנן: בא לרבעה את תחומי העיר - מרבעה בריבוע עולם: נותן צפונה לצפון עולם, ודרומה לדרום עולם.
וסימניך לדעת היכן הם כיווני העולם בדיוק, יש לכוון לפי המזלות שבשמים: עגלה בצפון, ועקרב בדרום.
רבי יוסי אומר: אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם - מרבעה כ"מין התקופה".
שלפי הילוך השמש בתקופות השנה ניתן לקבוע את הכיוון בדיוק.
כיצד?
כאשר חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך, בתקופת תמוז - הרי מקום יציאתה ושקיעתה, זה הוא "פני צפון". כיון שהיא יוצאת בצפון מזרח, ופונה דרומה, וחוזרת ושוקעת בצפון מערב. ואילו בלילה "סובבת" החמה בצד הצפוני, וזורחת למחרת שוב בצד הצפוני, כאשר בכל יום היא נעה מעט צפונה או מעט דרומה בהתאם לתאריכים המשתנים.
כאשר חמה יוצאה ביום קצר בדרום מזרח, ומהלכת רק בצד דרום, ושוקעת בדום מערב ביום קצר, בתקופת טבת - זה הוא "פני דרום"
ואילו. בתקופת ניסן ותקופת תשרי - חמה יוצאה בחצי המזרח, ושוקעת בחצי המערב.
שנאמר על השמש (קהלת א) "הולך אל דרום, וסובב אל צפון"
הולך אל דרום - ביום. כי בכל יום מימות השנה הולכת החמה גם בדרום.
וסובב אל צפון - בלילה, בימות הקיץ כשזורחת ושוקעת השמש בצפון, הרי בלילה היא נחשבת כ"סובבת" את הצפון.
"סובב סובב הולך הרוח" - אלו פני מזרח ופני מערב.
פעמים מהלכתן, שבימי הקיץ הארוכים מהלכת החמה ממקום זריחתה בצפון מזרח עד הדרום, והוא הילוך לאורך "פני מזרח", וכן היא מהלכת מן הדרום אל מקום שקיעתה בצפון מערב, והוא הילוך של "פני מערב".
ופעמים מסבבתן, בלילי טבת, שבהן "סובבת" החמה בצד הדרומי, וחוזרת וזורחת שוב בצד הדרומי.
אמר רב משרשיא: ליתנהו להני כללי!
משום דתניא: לא יצאה חמה מעולם מקרן מזרחית צפונית ושקעה בקרן מערבית צפונית. ולא יצאה חמה מקרן מזרחית דרומית ושקעה בקרן מערבית דרומית.
הקדמה לענין התקופות
שנת החמה היא 365 ימים ועוד שש שעות.
שנת החמה מתחלקת לארבע תקופות: תקופת ניסן, תקופת תמוז, תקופת תשרי ותקופת תמוז.
אורך כל תקופה הוא תשעים ואחד ימים ועוד שבע וחצי שעות.
אם נחלק את ימי התקופה לשבועות, יתחלקו תשעים ואחד הימים לשלשה עשר שבועות, וישאר הפרש של שבע וחצי שעות בשעות היממה בין תקופה לתקופה.
אם נחלק את 365 ימות השנה ועוד שש השעות לשבועות יתקבלו חמשים ושניים שבועות ועוד יום אחד ושש שעות, ונמצא שההפרש בין שנת חמה לחברתה בימות השבוע הוא ביום אחד ושש שעות, וביחס לשעות היממה הרי ההפרש בין שנה אחת לחבירתה הוא שש שעות.
אמר שמואל: אין תקופת ניסן (שהוא החודש בו ניתלו המאורות ברקיע השמים, בתחילת ליל רביעי בשבת), נופלת (מתחילה) אלא בארבעה רבעי היום.
כי, כאמור, ההפרש שבין שנה לחבירתה, ביחס לשעות היממה, הוא שש שעות בדיוק.
וכיון שתקופת ניסן הראשונה התחילה בתחילת הלילה של יום רביעי, הרי לעולם תחול תקופת ניסן בהפרשים של שש שעות (רבעי ימים) משנה לשנה, ולכן לעולם היא תחול: או בתחלת היום, או בתחלת הלילה, או בחצי היום, או בחצי הלילה.
וכיון שההפרש בין תקופה לתקופה, ביחס לשעות היממה, הוא שבע וחצי שעות, נמצא שאין תקופת תמוז הבאה אחר תקופת ניסן, נופלת, אלא או בשעה אחת ומחצה או בשעה שבע ומחצה, בין ביום ובין בלילה. לפי שזמנים אלו הם תמיד שבע וחצי שעות אחר השעה של תקופת ניסן.
ואין תקופת תשרי הבאה אחריה בהפרש של שבע וחצי שעות, נופלת אלא או בשלש שעות או בתשע שעות, בין ביום ובין בלילה.
ואין תקופת טבת נופלת אלא או בארבע ומחצה או בעשר ומחצה, בין ביום ובין בלילה.
ואין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה.
יש ברקיע השמים שבעה "מזלות", ה"משמשים" כל אחד במשך שעה אחת, בזה אחר זה, וחוזר חלילה.
שבעת המזלות הם: חמה ולבנה וחמשה כוכבי לכת.
וזהו סדרם: כוכב לבנה שבתי צדק מאדים חמה נוגה. וסימנך: כל"ש צמח"ן.
והיינו, בשעה הראשונה בשבוע, במוצאי שבת, משמש מזל כוכב, ובשעה השניה משמש מזל לבנה, ובשעה השלישית שבתי, וכן הלאה, ובשעה השביעית נוגה. ואחר כך, בשעה השמינית, חוזר ומשמש כוכב, עד שבשעת הבוקר הראשונה של יום ראשון משמש מזל חמה.
לפי החישוב הזה, בשעה הראשונה בכל בוקר מימות השבוע משמשים המזלות, בסדר דלהלן: חלמ כצנש (דהיינו, יום ראשון חמה, יום שני לבנה, וכן הלאה).
ואילו בשעה הראשונה של כל לילה משמשים, לפי הסדר של ימות השבוע: כצנש חלמ.
וכיון שההפרש בין תקופה לתקופה בשעות היממה הוא שבע וחצי שעות (ואילו כל תשעים ואחד הימים מתחלקים לשבועות שלמים), נמצא שאין תקופה "מושכת" (מתמשכת) מחברתה ביחס למחזור של שבע שעות, שבהן משמשים שבע המזלות, אלא חצי שעה.
ואמר שמואל: אין לך תקופת ניסן שנופלת בשעה שמשמש מזל צדק שאינה משברת את האילנות.
ואין לך תקופת טבת שנופלת בשעה שמשמש מזל צדק שאינה מייבשת את הזרעים.
והוא דאיתליד מולד הלבנה של חודש ניסן או חודש טבת - או בזמן שמשמש מזל לבנה או בזמן שמשמש מזל צדק.

דרשני המקוצר[עריכה]