פרשני:בבלי:עירובין ע ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין ע ב

חברותא[edit]

מי אמרינן: רק היכא דאי בעי לערובי מאתמול מצי מערב, בטולי נמי מצי מבטל.
אבל האי יורש, כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי מערב, שהרי לא היתה החצר שלו, לא מצי מבטל.
או דילמא, יורש - כרעיה דאבוה הוא (כרגל אביו הוא).
כלומר: כרגל מורישו, ובמקומו, וחשיב כאילו היה יכול לערב מאתמול - ר"ן.  57 

 57.  וכתב הריטב"א: לפום הך סברא, אפילו אם היה בעל החצר גר, ומן ההפקר זכה אדם בחצרו, אף הוא כרגלו ובמקומו של המת, וכדמוכח בגמרא לקמן.
אמר ליה רב נחמן לרבא: אני אומר: יורש מבטל. ואילו הני דבי שמואל (בני ישיבתו של שמואל) תנו ברייתא: אין יורש מבטל.
איתיביה לרבא דאמר יורש מבטל:
דתניא: זה הכלל, כל שמותר למקצת שבת - הותר לכל השבת.
וכל שנאסר למקצת שבת - נאסר לכל השבת, חוץ ממבטל רשות.
ומפרשינן תחילה לכולה ברייתא, והדר מותבינן תיובתין:
"כל שהותר למקצת שבת מותר לכל השבת":
כגון, שתי חצרות ופתח ביניהן, ועירב דרך הפתח (מכחו של פתח) להתיר להוציא מחצר לחצר, ונסתם הפתח בשבת, ועדיין יש אפשרות להוציא מזו לזו על ידי זריקה, או על ידי חורים קטנים מארבעה טפחים על ארבעה טפחים שאין שם "פתח" עליהם.
או עירב דרך חלון ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, ונסתם חלון בשבת - (ראה ציור) מותר להוציא מזו לזו, כיון שהותר למקצת שבת.
והא דקתני בברייתא: "זה הכלל" כל שמותר למקצת שבת הותר לכל השבת:
לאתויי מבוי - שאסור לטלטל בו בלי תיקון לחי או קורה כיון שאין לו מחיצה רביעית - שתיקנוהו מערב שבת, וניטלו בשבת קורותיו או לחייו, ואפילו מחיצות אין לו, מכל מקום אמרינן: שבת הואיל והותרה, הותרה.
והא דקתני בברייתא: "כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת כולה":
כגון, שני בתים בשני צדי רשות הרבים,, והקיפום נכרים מחיצה בשבת - ונעשית רשות הרבים שבין הבתים כמו "חצר" של הבתים, ואוסרים זה על זה מלהוציא ל"חצר" - אף על פי שמבטל אחד רשותו לחבירו אין חבירו מותר להוציא מביתו לחצר, שהואיל ואם היה רוצה לערב מאתמול לא מצי לערובי, בטולי נמי לא מצי מבטל.
אבל אין בו איסור "רשות הרבים" כפי שהיה בערב שבת, שמחיצה הנעשית בשבת מחיצה היא. ולפיכך אם היה רק בית אחד בתוך המחיצה, מותר להוציא מביתו לרשות הרבים המוקפת.
והא דקתני בברייתא: "זה הכלל" כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת - (והיינו, כיון דקתני ברישא "זה הכלל", קאי נמי אסיפא):
לאתויי מאי?
לאתויי חצר שיש בה נכרי ושני ישראלים, שלא היו יכולים לערב בערב שבת בלא שישכרו רשות הנכרי, ומת נכרי בשבת, שאין יכולים לבטל זה לזה, כיון שמאתמול לא היו יכולים לערב.
וחידוש הוא יותר מרשות הרבים שהקיפוה נכרים. שהרי הכא, אם רצו לערב מאתמול על ידי שכירות היו יכולים לערב, ואפילו הכי, כיון שבלא שכירות אינם יכולים לערב, אין יכולים עכשיו לבטל.  58 

 58.  כן פירש רש"י. ותוספות והראשונים תמהו על זה, וראה ריטב"א והגהות הב"ח.
והא דקתני בברייתא "חוץ ממבטל רשות":
היינו, מי ששכח לערב מערב שבת יכול לבטל רשותו בשבת, והותרו שאר בני החצר, אף על גב שנאסרו למקצת שבת.  59 

 59.  וכתב בקרן אורה: הטעם, משום דלא נאסרו כלל, שהרי כל שעה ושעה יכול לבטל, וראה שם.
והשתא מותבינן: וקתני בברייתא חוץ ממבטל רשות (איהו אין יורש לא - נמחק, ב"ח) ולא קתני חוץ ממבטל רשות ויורש.
שמע מינה יורש אינו מבטל.  60 

 60.  כן פירש רש"י, ובתוספות תמהו "מה דיוק הוא זה", ופירשו באופן אחר, וראה גם בקרן אורה.
ודחינן: אימא: חוץ מתורת ביטול רשות.
כלומר: כל שיש לו תורת ביטול ויורש בכלל, דכרעיה דאבוה הוא ותורת ביטול נוהגת בו (ריטב"א לדעת רש"י).
איתיביה לרבא, דאמר יורש מבטל:
אחד מבני חצר שעירב ומת, והניח (והוריש) רשותו לאחד מן השוק, אם מת מבעוד יום קודם שחל עירובו של המוריש, הרי זה היורש אוסר.
(ואף על גב שאינו דר שם, הרי זה כמי שיש לו בית התבן ובית הבקר בחצר, שאוסר לדעת חכמים, בברייתא לקמן דף עב ב).
אבל אם מת משחשיכה אחר שעירב, אינו אוסר, שכיון שהותרו למקצת שבת הותרו לכל השבת.  61 

 61.  כן כתב רש"י, ובר"ן כתב: מפני שירש רשות מעורבת.
ואחד מן השוק, שיש לו בית דירה בחצר, אך אינו דר בה, ולפיכך אין דרכו לערב עם שאר בני החצר (תוספות), שמת, והניח רשותו לאחד מבני חצר המשתתף בעירוב, אם מבעוד יום מת, אינו אוסר זה שירש.
כלומר: אף שאוסר, הרי מערב ועירובו מתירו.
אבל אם מת משחשיכה, כיון שלא עירב המת, אוסר היורש (ואף שעירב היורש מחמת שגם הוא דר בחצר, לא עירב על דעת מה שיירש בשבת).
והשתא תיקשי לרבא דאמר יורש מבטל:
אמאי קתני בסיפא: משחשיכה אוסר היורש?
ניבטיל השתא בשבת מה שירש?!
ומשנינן: מאי אוסר נמי דקתני, עד שיבטל.
תא שמע: ישראל וגר שרויין במגורה (גורן) אחת, שחלוקה בחדרים, ולכל חדר פתח לחצר ואוסרין זה על זה, ומת גר מבעוד יום,


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |