רבי יעקב חיים סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5: שורה 5:
'''רבי יעקב חיים סופר''' (נפטר ב[[ט' בסיון]] ה[[תרצ"ט]] בJerusalem), היה [[רב]] ו[[מקובל]], מגדולי ה[[פוסקים]] לדורות. בן דורם של ה[[שדי חמד]], ה[[משנה ברורה]], וה[[בן איש חי]].
'''רבי יעקב חיים סופר''' (נפטר ב[[ט' בסיון]] ה[[תרצ"ט]] בJerusalem), היה [[רב]] ו[[מקובל]], מגדולי ה[[פוסקים]] לדורות. בן דורם של ה[[שדי חמד]], ה[[משנה ברורה]], וה[[בן איש חי]].
נולד בעיר בגדד שבעירק בשנת תר"ל לאביו רבי יצחק ברוך סופר ולאמו הרבנית [[אסתר]],
נולד בעיר בגדד שבעירק בשנת תר"ל לאביו רבי יצחק ברוך סופר ולאמו הרבנית [[אסתר]],
למד בישיבות שונות בעיראק, בין השאר אצל אור העולם הרב '''עובדיה אברהם יוסף סומך''' שמכונה  
למד בישיבות שונות בעיראק, בין השאר אצל רבי '''עובדיה אברהם יוסף סומך''' שמכונה  
[[רבי עבדאללה סומך]] בעל '''חזון למועד''', '''זבחי צדק''' (על יורה דעה והלכות שחיטה){{הערה| נפטר י"ח אלול [[ה'תרמ"ט]]}} ו'''קיבוץ חכמים''' (על הגדה של פסח) שהיה הסמכות התורנית ללא עוררין ליהודי עיראק פרס והודו והגלילות{{הערה| ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א}}, ותלמידו ומשמשו [[רבי יוסף חיים]]{{הערה| נפטר י"ג אלול [[ה'תרס"ט]]}} שהיה אז הסמכות תורנית ליהודי [[עיראק]], [[פרס]], [[כורדיסטאן]], [[הודו]], [[סינגפור]], שקיבלו פסקיו ללא עוררין ובאהבה רבה.  
[[רבי עבדאללה סומך]] בעל '''חזון למועד''', '''זבחי צדק''' (על יורה דעה והלכות שחיטה){{הערה| נפטר י"ח אלול [[ה'תרמ"ט]]}} ו'''קיבוץ חכמים''' (על הגדה של פסח) שהיה הסמכות התורנית ללא עוררין ליהודי עיראק פרס והודו והגלילות{{הערה| ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א}}, ותלמידו ומשמשו [[רבי יוסף חיים]]{{הערה| נפטר י"ג אלול [[ה'תרס"ט]]}} שהיה אז הסמכות תורנית ליהודי [[עיראק]], [[פרס]], [[כורדיסטאן]], [[הודו]], [[סינגפור]], שקיבלו פסקיו ללא עוררין ובאהבה רבה.  


עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם [[הרב צדקה חוצין]] (ועל שמו בית הכנסת '''שמש צדקה''' ברחוב [[חגי]] בירושלים) והרב יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר '''עצי היע"ר''' הנקרא [[היע"ר]] זצ"ל (נפטר בל' שבט ראש חודש אדר, אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] [[הרב יצחק נסים]] זצ"ל).
עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם [[רבי צדקה חוצין]] (ועל שמו בית הכנסת '''שמש צדקה''' ברחוב [[חגי]] בירושלים) ורבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר '''עצי היע"ר''' הנקרא [[היע"ר]] זצ"ל (נפטר בל' שבט ראש חודש אדר, אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] [[רבי יצחק נסים]] זצ"ל).


נשא לאשה את מרת [[פריחה]] לבית [[דהובא]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]] בשכונת [[רחובות]] הנקראת שכונת ה[[בוכרים]]. למד בישיבת "שושנים לדוד" שבשכונת הבוכרים, ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר".  
נשא לאשה את מרת [[פריחה]] לבית [[דהובא]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]] בשכונת [[רחובות]] הנקראת שכונת ה[[בוכרים]]. למד בישיבת "שושנים לדוד" שבשכונת הבוכרים, ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר".  
ספרו ההלכתי [[כף החיים]], משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה ה[[אשכנזית]] וה[[ספרדית]].  
ספרו ההלכתי [[כף החיים]], משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה ה[[אשכנזית]] וה[[ספרדית]].  
חיבוריו קיבלו הסכמות מגדולי [[ירושלים]] ו[[צפת]] בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר: מיליד [[צפת]], [[הראשון לציון]] ב[[ירושלים]] ורב מקהלות ה[[ספרדים]] הרב '''יעקב שאול אלישר''', המכונה '''יש"א ברכה''', מראב"ד צפת [[הרב יעקב דוד וילבסקי]] בן זאב מ[[סלוצק]] (ליטא) - [[ניו יורק]] ([[ארצות הברית]]) - [[צפת]] ([[ארץ ישראל]]), המכונה '''רידב"ז''', מהרב יוסף חיים זוננפלד מ[[פרסבורג]] רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]] ([[הונגריא]], [[אונגרין]]), מ[[הרב חיים ברלין]] רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]] ומלפנים ראב"ד [[מוסקווה]] עיר הבירה של [[רוסיה]].
חיבוריו קיבלו הסכמות מגדולי [[ירושלים]] ו[[צפת]] בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר: מיליד [[צפת]], [[הראשון לציון]] ב[[ירושלים]] ורב מקהלות ה[[ספרדים]] רבי '''יעקב שאול אלישר''', המכונה '''יש"א ברכה''', מראב"ד צפת [[הרב יעקב דוד וילבסקי]] בן זאב מ[[סלוצק]] (ליטא) - [[ניו יורק]] ([[ארצות הברית]]) - [[צפת]] ([[ארץ ישראל]]), המכונה '''רידב"ז''', מרבי יוסף חיים זוננפלד מ[[פרסבורג]] רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]] ([[הונגריא]], [[אונגרין]]), מ[[הרב חיים ברלין]] רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]] ומלפנים ראב"ד [[מוסקווה]] עיר הבירה של [[רוסיה]].


'''מרגלא בפומייהו''' של גדולי ומקובלי [[ירושלים]]: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו.
'''מרגלא בפומייהו''' של גדולי ומקובלי [[ירושלים]]: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו.


נפטר ביום ה[[שבת]] בבית החולים '''ביקור חולים''' ב[[ירושלים]] בעת רעווא דרעווין בשעת מנחה כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום [[ט']] ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]], בגיל 70.  
נפטר ביום ה[[שבת]] בבית החולים '''ביקור חולים''' ב[[ירושלים]] בעת רעווא דרעווין בשעת מנחה כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום [[ט']] ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]], בגיל 70.  
מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: [[יוסף חיים]] מועלם - [[מלמד]] מ[[ירושלים]] שהיה נשוי לבת שלו [[רג'ינה]] שסיפר זאת.  
מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: הרב [[יוסף חיים]] מועלם - [[מלמד]] מ[[ירושלים]] שהיה נשוי לבת שלו [[רג'ינה]] שסיפר זאת.  


בנו '''[[משה סופר]]'''{{הערה|נפטר ביום [[כ' ניסן]] ה[[תשל"ד]]}} איש מסחר ואיש ספר מרחוב הנביאים 84 ב[[ירושלים]] (The Prophets Street ,Jerusalem)  ו[יצחק] '''[[שלום סופר]]''' בנו של '''[[משה סופר]]''' ונכד הכף החיים, שהיה מעסקני ירושלים וממייסדי ותומכי '''[[מפלגת הליכוד]]'''{{הערה|נפטר ב[[י"ח טבת]] ה[[תשס"ב]]}} מרחוב [יחיאל מיכל] פינס 2 ב[[ירושלים]] (Yechiel Michel Pines SStree 2) Jerusalem), ושניהם מרחוב [[שמואל הנביא]] 80 ב[[ירושלים]], הדפיסו כ70 שנה את ספרו '''קול יעקב''' על שולחן ערוך הלכות [[סתו"ם]] וספרו הגדול '''כף החיים''' על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה בכדי לזכות את הרבים.
בנו '''[[משה סופר]]'''{{הערה|נפטר ביום [[כ' ניסן]] ה[[תשל"ד]]}} מרחוב הנביאים 84 ב[[ירושלים]] (The Prophets Street ,Jerusalem)  ו[יצחק] '''[[שלום סופר]]''' בנו של '''[[משה סופר]]''' ונכד הכף החיים, שהיה מעסקני ירושלים וממייסדי ותומכי '''[[מפלגת הליכוד]]'''{{הערה|נפטר ב[[י"ח טבת]] ה[[תשס"ב]]}} מרחוב [יחיאל מיכל] פינס 2 ב[[ירושלים]] (Yechiel Michel Pines SStree 2) Jerusalem), ושניהם מרחוב [[שמואל הנביא]] 80 ב[[ירושלים]], הדפיסו כ70 שנה את ספרו '''קול יעקב''' על שולחן ערוך הלכות [[סתו"ם]] וספרו הגדול '''כף החיים''' על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה בכדי לזכות את הרבים.


בנו של [יצחק] '''שלום סופר''' הוא הרב '''[[יעקב חיים סופר]]''' ונינו של כף החיים נקרא על שמו, הקים יחד עם עמיתו הרב '''[[שלמה רוזנר]]'''{{הערה|זכר צדיק וקדוש לברכה נפטר ונזדכך כמלאכי השרת בשבת ראש חודש [[א' בניסן]] ה[[תשע"ח]]}} יליד הגליל העליון, את ישיבת '''[[כף החיים]]''' בעצת רבם הרב יעקב פרידמן מהמושבה '''[[תפרח]]''' שב[[דרום]], ובברכת גדולי [[ירושלים]] ו[[בני ברק]]. ובברכת זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]]. הרב '''[[יעקוב חיים סופר]]''' משמש היום כ[[ראש ישיבה]] גבוהה לחוזרים בתשובה כף החיים ב[[ירושלים]]. נכדו הראשון של [יצחק] '''שלום סופר''' הוא הרב '''[[אברהם אליעזר סופר]]''' (מרחוב קרל יעקב נטר){{הערה| נקרא גם רחוב שארל יעקב נטר}} [[ירושלים]], חיבר ספר חשוב על תולדות חיי סב סבו ובשם ספר '''[[תולדות כף החיים]]''' נקרא, בברכת פוסק הדור רבי '''[[יוסף שלום אלישיב]]''' מ[[ירושלים]] ובברכת הרב '''[[יעקב (הדס) עדס]]''' מ[[ירושלים]] מחבר ספר '''דברי יעקב''', ובברכת רבנים חשובים מהארץ ומחוץ לארץ, ובתמיכת נדיבים מהארץ ומחוץ לארץ.
בנו של [יצחק] '''שלום סופר''' הוא רבי '''[[יעקב חיים סופר]]''' ונינו של כף החיים נקרא על שמו, הקים יחד עם עמיתו רבי '''[[שלמה רוזנר]]'''{{הערה|זכר צדיק וקדוש לברכה נפטר ונזדכך כמלאכי השרת בשבת ראש חודש [[א' בניסן]] ה[[תשע"ח]]}} יליד הגליל העליון, את ישיבת '''[[כף החיים]]''' בעצת רבם הרב יעקב פרידמן מהמושבה '''[[תפרח]]''' שב[[דרום]], ובברכת גדולי [[ירושלים]] ו[[בני ברק]]. ובברכת זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]]. הרב '''[[יעקוב חיים סופר]]''' משמש היום כ[[ראש ישיבה]] גבוהה לחוזרים בתשובה כף החיים ב[[ירושלים]]. נכדו הראשון של [יצחק] '''שלום סופר''' ר' '''[[אברהם אליעזר סופר]]''' (מרחוב קרל יעקב נטר){{הערה| נקרא גם רחוב שארל יעקב נטר}} [[ירושלים]], חיבר ספר חשוב על תולדות חיי סב סבו ובשם ספר '''[[תולדות כף החיים]]''' נקרא, בברכת פוסק הדור ר' '''[[יוסף שלום אלישיב]]''' מ[[ירושלים]] ובברכת ר' '''[[יעקב (הדס) עדס]]''' מ[[ירושלים]] מחבר ספר '''דברי יעקב''', ובברכת רבנים חשובים מהארץ ומחוץ לארץ, ובתמיכת נדיבים מהארץ ומחוץ לארץ.


==ספריו==
==ספריו==

גרסה מ־18:46, 12 באפריל 2018

רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר - עֶבֶד לֶאֱלֹהִים חַיִּים - Rabbi Ya'akov Chaim Sofer. ציירה: ר. יחזקאלי אשת ר' מאיר יחזקאלי

רבי יעקב חיים סופר (נפטר בט' בסיון התרצ"ט בJerusalem), היה רב ומקובל, מגדולי הפוסקים לדורות. בן דורם של השדי חמד, המשנה ברורה, והבן איש חי. נולד בעיר בגדד שבעירק בשנת תר"ל לאביו רבי יצחק ברוך סופר ולאמו הרבנית אסתר, למד בישיבות שונות בעיראק, בין השאר אצל רבי עובדיה אברהם יוסף סומך שמכונה רבי עבדאללה סומך בעל חזון למועד, זבחי צדק (על יורה דעה והלכות שחיטה)‏[1] וקיבוץ חכמים (על הגדה של פסח) שהיה הסמכות התורנית ללא עוררין ליהודי עיראק פרס והודו והגלילות‏[2], ותלמידו ומשמשו רבי יוסף חיים[3] שהיה אז הסמכות תורנית ליהודי עיראק, פרס, כורדיסטאן, הודו, סינגפור, שקיבלו פסקיו ללא עוררין ובאהבה רבה.

עלה לארץ ישראל יחד עם רבי צדקה חוצין (ועל שמו בית הכנסת שמש צדקה ברחוב חגי בירושלים) ורבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר עצי היע"ר הנקרא היע"ר זצ"ל (נפטר בל' שבט ראש חודש אדר, אחיו הגדול של הראשון לציון רבי יצחק נסים זצ"ל).

נשא לאשה את מרת פריחה לבית דהובא. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים בשכונת רחובות הנקראת שכונת הבוכרים. למד בישיבת "שושנים לדוד" שבשכונת הבוכרים, בישיבת המקובלים בית אל בירושלים ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר". ספרו ההלכתי כף החיים, משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה האשכנזית והספרדית. חיבוריו קיבלו הסכמות מגדולי ירושלים וצפת בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר: מיליד צפת, הראשון לציון בירושלים ורב מקהלות הספרדים רבי יעקב שאול אלישר, המכונה יש"א ברכה, מראב"ד צפת הרב יעקב דוד וילבסקי בן זאב מסלוצק (ליטא) - ניו יורק (ארצות הברית) - צפת (ארץ ישראל), המכונה רידב"ז, מרבי יוסף חיים זוננפלד מפרסבורג רב מקהלות האשכנזים בירושלים (הונגריא, אונגרין), מהרב חיים ברלין רב מקהלות האשכנזים בירושלים ומלפנים ראב"ד מוסקווה עיר הבירה של רוסיה.

מרגלא בפומייהו של גדולי ומקובלי ירושלים: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו.

נפטר ביום השבת בבית החולים ביקור חולים בירושלים בעת רעווא דרעווין בשעת מנחה כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום ט' בסיון ה'תרצ"ט, בגיל 70. מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: הרב יוסף חיים מועלם - מלמד מירושלים שהיה נשוי לבת שלו רג'ינה שסיפר זאת.

בנו משה סופר[4] מרחוב הנביאים 84 בירושלים (The Prophets Street ,Jerusalem) ו[יצחק] שלום סופר בנו של משה סופר ונכד הכף החיים, שהיה מעסקני ירושלים וממייסדי ותומכי מפלגת הליכוד[5] מרחוב [יחיאל מיכל] פינס 2 בירושלים (Yechiel Michel Pines SStree 2) Jerusalem), ושניהם מרחוב שמואל הנביא 80 בירושלים, הדפיסו כ70 שנה את ספרו קול יעקב על שולחן ערוך הלכות סתו"ם וספרו הגדול כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה בכדי לזכות את הרבים.

בנו של [יצחק] שלום סופר הוא רבי יעקב חיים סופר ונינו של כף החיים נקרא על שמו, הקים יחד עם עמיתו רבי שלמה רוזנר[6] יליד הגליל העליון, את ישיבת כף החיים בעצת רבם הרב יעקב פרידמן מהמושבה תפרח שבדרום, ובברכת גדולי ירושלים ובני ברק. ובברכת זקן המקובלים הרב יצחק כדורי. הרב יעקוב חיים סופר משמש היום כראש ישיבה גבוהה לחוזרים בתשובה כף החיים בירושלים. נכדו הראשון של [יצחק] שלום סופר ר' אברהם אליעזר סופר (מרחוב קרל יעקב נטר)‏[7] ירושלים, חיבר ספר חשוב על תולדות חיי סב סבו ובשם ספר תולדות כף החיים נקרא, בברכת פוסק הדור ר' יוסף שלום אלישיב מירושלים ובברכת ר' יעקב (הדס) עדס מירושלים מחבר ספר דברי יעקב, ובברכת רבנים חשובים מהארץ ומחוץ לארץ, ובתמיכת נדיבים מהארץ ומחוץ לארץ.

ספריו

  • קול יעקב - הלכות סת"ם, נדפס בחיי המחבר באלול חודש הרחמים בירושלים
  • כף החיים - פסקי הלכה באורח חיים ויורה דעה, נדפס בירושלים בחיי המחבר וחלק ב' מיורה דעה מסימן קיט הושלם על ידי מרן הרב עובדיה יוסף מירושלים הרב הראשי לישראל מלפנים והראשון לציון, ושוב נדפס באותיות מרובעות והוספות ע"פ כתב יד המחבר בשליש ראשון של חודש טבת ה'תשע"ה, הוגה מחדש על ידי בני ניני המחבר, ועוד
  • באר מים חיים - שו"ת עדיין בכתב יד
  • חיים עד העולם - פירושים לסיומי מסכתות, נדפס בחיי המחבר
  • עדות ביעקב - דרשות עדיין בכתב יד
  • יגל יעקב - פירוש על התורה, נדפס בחיי המחבר
  • ישמח ישראל - ב' חלקים על התורה, הוצאת ניני המחבר, יעקב, אלי, רובי, משה, ירושלים ה'תשמ"ט
  • חוקי חיים - דרוש, נדפס בחיי המחבר
  • חפץ בחיים - דרושים, עדיין בכתב יד
  • קונטרס החלומות - מחברת בכתב יד בה רשם המחבר חזיונות מופלאים שהתגלו לו בחלום
  • בית יעקב - דרישה, עדיין בכתב יד

ראה גם

  1. נפטר י"ח אלול ה'תרמ"ט
  2. ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א
  3. נפטר י"ג אלול ה'תרס"ט
  4. נפטר ביום כ' ניסן התשל"ד
  5. נפטר בי"ח טבת התשס"ב
  6. זכר צדיק וקדוש לברכה נפטר ונזדכך כמלאכי השרת בשבת ראש חודש א' בניסן התשע"ח
  7. נקרא גם רחוב שארל יעקב נטר