עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(559 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
<center> <span style="font-size:36px;line-height:36px;">'''החלה [[ויקישיבה:תחרות עריכה|תחרות עריכה]] בוויקישיבה!<br />כולם מוזמנים להשתתף!'''</span>
__ללא_תוכן_עניינים__
__ללא_תוכן_עניינים__
{|width=100% cellspacing:10px
<div id="mytable" style="width:100%;">
|-
<div style="float:right; width:70%;" class="mobile-float-reset">
|width=70% rowspan=3|
 
===ויקישיבה===
===ויקישיבה===


שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של '''ויקישיבה''' - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של [http://www.yeshiva.org.il Yeshiva.org.il]. עד כה נכתבו '''[[מיוחד:סטטיסטיקות|{{מספר ערכים}}]]''' ערכים בפרוייקט '''ויקישיבה'''.
<div id="mf-mainWelcome">שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של '''ויקישיבה''' - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה] מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו '''[[מיוחד:סטטיסטיקות|{{מספר ערכים}}]]''' ערכים בפרוייקט '''ויקישיבה'''.


חדשים? העזרו ב[[ויקישיבה:עזרה|עזרה]]!
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים '''וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,'''
נא לעיין ב[[ויקישיבה:עקרונות עריכה]] לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר!
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו [[ויקישיבה:עזרה|כאן]]!
<br>נא לעיין ב[[ויקישיבה:עקרונות עריכה]] לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
{{ויקישיבה:הודעת מערכת|}}
{{ויקישיבה:הודעת מערכת|}}
בשיתוף עם '''אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת''', ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
בשיתוף עם '''אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת''', ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.


לפרטים: [[תבנית:מקור]].
לפרטים: [[תבנית:מקור]].
</div>
==[[ויקישיבה:מיזמים|מיזמים פעילים]]==
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן ה[[ויקישיבה:מיזמים|פרוייקטים]] הפעילים באתר:
'''[[ויקישיבה:מיזמים/ערכים מבוקשים|ערכים מבוקשים]]'''- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
'''[[פרשני:עמוד ראשי|פרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה]
'''[[דרשני:עמוד ראשי|דרשני]]''' -  פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה]


==[[ויקישיבה:מיזמים|פרוייקטים]]==
עזרו לוויקישיבה להתפתח! תרמו לאחד מן ה[[ויקישיבה:מיזמים|פרוייקטים]] הפעילים באתר!


'''פרוייקט אקראי:'''
'''חפשו ערכים בוויקישיבה:'''
{{#tag:random |{{מיזמים}}}}


{|width=70% align=center style="border: 1px solid rgb(207, 207, 255); padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F6F6FF;"
{|width=70% style="border: 1px solid rgb(207, 207, 255); padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F6F6FF;"
|-
|-
|
|
שורה 30: שורה 34:
default=הקלד שם ערך</inputbox>
default=הקלד שם ערך</inputbox>
|}
|}
[[קובץ:EnTal.jpg|100px|left|link=ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית]]
'''[[ויקישיבה:אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי ב'''וויקישיבה'''. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית '''וויקישיבה''':
{|width=70% style="border: 1px solid #F0E68C; padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F5F5DC;"
|-
|
<inputbox>type=search
bgcolor=#F5F5DC
default=אנציקלופדיה תלמודית:</inputbox>
|}
'''[[ויקישיבה:מיקרופדיה תלמודית|מיקרופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת ב'''וויקישיבה'''.
{{תבנית:קישורים לעמוד הראשי}}
==מרחבים מיוחדים==


'''[[מילון:ראשי|מילון ויקישיבה]]''' - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
'''[[מילון:ראשי|מילון ויקישיבה]]''' - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
'''[[:קטגוריה:מילון הראי"ה:ראשי|מילון הראי"ה]]''' - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
===רשימת קטגוריות===
===רשימת קטגוריות===
<div id="categories"></div>
<small>([[ויקישיבה:עץ קטגוריות|כל הקטגוריות]]) ([[מיוחד:כל הדפים|כל הערכים]])</small>
<small>([[ויקישיבה:עץ קטגוריות|כל הקטגוריות]]) ([[מיוחד:כל הדפים|כל הערכים]])</small>


שורה 39: שורה 63:


{{מפתח קטגוריות}}
{{מפתח קטגוריות}}
</div>


|valign=top cellspacing:15px|
<div style="float:left; width:29%;" class="mobile-float-reset">


{|width=100% style="border: 1px solid rgb(207, 207, 255); padding: 0.5em 1em 0em;background-color:#F6F6FF;"
<br/>
|-
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-newArticles|
כותרת=ערכים חדשים|
תוכן={{מיוחד:NewestPages/-/7}}
|
|
=====ערך אקראי=====
צבע=כחול|
<randompages />
}}
|}


{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-randomArticle|
כותרת=ערך אקראי|
תוכן=<randompages limit="10" />|
צבע=כחול
}}


{|width=100% style="border: 1px solid rgb(207, 207, 255); padding: 0.5em 1em 0em; background-color: rgb(249, 249, 255);"
{{עמוד ראשי/תיבה|
|-
id=mf-dyk|
כותרת=[[תבנית:הידעת?|הידעת?]]|
תוכן={{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תש"ף}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj אדר ה'תש"ף}}|{{תבנית:הידעת?/ו' אדר ה'תש"ף}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj טבת ה'תשע"א}}}}|{{תבנית:הידעת?/כ"א חשוון ה'תשס"ט}}||'''לא נמצאה פינת הידעת'''}}}}}}
<div style="text-align:left;">'''[[תבנית:הידעת?|לארכיון פינת "הידעת?"]]'''</div>
|
|
צבע=כתום
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן={{padright:|200|{{:{{פרשת השבוע אוטומטית}}}}}}... <br />
[[{{פרשת השבוע אוטומטית}}|להמשך הערך]]|
צבע=חום
}}
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-dvar-beito|
כותרת=דבר בעיתו|
תוכן=
<div style="height: 140px; overflow: hidden; text-overflow: ellipsis;">
{{:{{דבר בעיתו אוטומטי}}}}
</div>
<div style="text-align: left; margin-top: 5px;">
[[{{דבר בעיתו אוטומטי}}|להמשך הערך]]
</div>|
צבע=כחול
}}


=====[[תבנית:הידעת?|הידעת?]]=====
{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF xhxjY}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תשס"ט}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj xjF ה'תשס"ט}}}}|{{#קיים:תבנית:הידעת?/{{#זמן:xhxjj כסלו ה'תשס"ט}}|{{הידעת?/{{#זמן:xhxjj כסלו ה'תשס"ט}}}}|'''לא נמצאה פינת הידעת'''}}}}}}
<div style="text-align:left;">'''[[תבנית:הידעת?|לארכיון פינת "הידעת?"]]'''</div>
|}
<div style="height:100px;"></div>
<div style="height:100px;"></div>
<div id=divHiRes></div>
<div id=divHiRes></div>
|}
</div>
</div>
<div style="display:none;">__NOCACHE__</div>

גרסה אחרונה מ־12:36, 1 בפברואר 2026

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,137 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:

EnTal.jpg

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



TALMUDD.png
SHUAAA.png
IYUNN.png
KASHH.png

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
תשובה
 תשובה היא תהליך נפשי בו האדם מתנתק מחטאיו הקודמים ומשנה את מעשיו. לפי הרמב"ם התשובה כוללת חרטה בלב שלם על חטאי העבר, עזיבת החטאים...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

חמורו של משיח

בפסוקים בזכריה ט ט מוזכר שהמשיח יגיע כ"עני ורוכב על חמור". בחסידות נהוג לפרש את החמור כסמל לחומריות, אך מהגמרא בסנהדרין צח א מובא ששמואל אמר לשבור מלכא שמדובר בחמור עם "חיור גווני". רוב המפרשים הבינו שהכוונה לחמור בעל מאה גוונים, אך מדברי המהרש"א שם ניתן להבין כי החמור יהיה חיוור כלומר לבן. ועיין עוד בערך משיח.

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת משפטים היא הפרשה השישית בספר שמות. הפרשה עוסקת בעיקר בדיני ממונות ודינים נוספים, שמהוים מקור למסכתות רבות בסדר נזיקין. בסוף הפרשה מופיע מעמד כריתת ברית בין האלוקים לעם ישראל ו"ראיית" האלו...
להמשך הערך

__NOCACHE__
דבר בעיתו

מעמד הר סיני בו התרחש מתן התורה הוא האירוע המרכזי בכינונו של עם ישראל. אחרי יציאת מצרים בעקבות ההבטחה לאבות והנס של קריעת ים סוף הגיעו בני ישראל להר סיני. וביום ו' בסיון ב"א תמ"ח (2,448) לבריאת העולם ניתנה התורה לעם ישראל.

זכירת מעמד הר סיני היא מצווה שנאמר (דברים ד, ט - י): "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב". במגן אברהם (או"ח סימן ס ס"ק ב) מובא, כי כשאומרים בברכות קריאת שמע "ובנו בחרת" יש לזכור את מתן תורה.

הרקע

על הצפוי במדבר סיני, אפשר לקרוא כבר בתחילת ספר שמות. כאשר משה רבינו רועה את צאן יתרו במדבר במעמד הסנה הקב"ה אמר לו:"וַיֹּאמֶר אַל-תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא" [1]. והמשך הפרשה נאמר לו:"בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (י"ב). את הבשורה הזאת שומע גם פרעה מלך מצרים:"...וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ" (י"ח).

בעת מתן מכות מצרים, המידע על מתן התורה הצפוי חוזר על עצמו פעמים אחדות. עד שעבדי פרעה ממליצים לו:"שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָֹה אֱלֹהֵיהֶם" [2] ואכן, לאחר "מכת הבכורות" פרעה נענה למשה ולאהרן ואומר :" וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם[3].

בפרשת יתרו הגיע המועד למתן תורה וכך נאמר במקרא:"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" [4]. רש"י מפרש ביום הזה - "בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה ? שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו".

שלושת ימי ההגבלה

ערך מורחב - שלושת ימי ההגבלה

משה רבינו מצווה אל בני ישראל להתכונן שלושה ימים לפני מתן תורה. הם מתבקשים לכבס את בגדיהם, באמור:"וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם" (י). לשים גבול מסביב להר:"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר". אסור לאדם ולבהמה להתקרב להר. וכן נצטוו "אַל-תִּגְּשׁוּ אֶל-אִשָּׁה".

בסוף ימי ההגבלה הפסוקים מתארים את ירידת כבוד השכינה לארץ: "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹקים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.וַיֵּרֶד ה' עַל-הַר סִינַי אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה'לְמשֶׁה אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל משֶׁה". ואז:"וַיֵּרֶד משֶׁה אֶל-הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם" ולאחר מכן נאמרו עשרת הדברות.

התגלות למשה או לכל העם?

כאשר הקב"ה מדבר עם משה לראשונה על ההתגלות בהר סיני הוא אומר לו כי הוא עתיד להתגלות אליו בעב הענן ולדבר עם משה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם". מדברי הקב"ה ניתן להבין כי ההתגלות תהיה למשה בלבד, והדבר אף יחזק את אמונת העם במשה. מנגד, לאחר מכן הקב"ה מצווה על משה לומר לעם להתקדש ולכבס שמלותם ולהתכונן לכך שהקב"ה יתגלה לכל העם ולא רק למשה- " בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי".

רש"י מפרש על פי המכילתא כי לאחר שמשה אמר לעם כי הקב"ה יתגלה רק אליו, העם ענה לו כי הם רוצים לשמוע את הקב"ה בעצמם- "רצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי שליח לשומע מפי המלך רצוננו לראות את מלכנו".

בפועל, לאחר שהקב"ה נעתר לבקשת העם והתגלה לעיני כל, העם לא הצליח לעמוד בהתגלות הישירה של הקב"ה. העם מבקשים ממשה כי הוא ידבר בשבילם עם הקב"ה "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת".

חז"ל מכות כג ב מדייקים גם מהלשון עשרת הדיברות כי בעוד בשתי הדיברות הראשונות הקב"ה מדבר בלשון ראשון ("אנכי" ו"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני"), בשאר הדיברות הלשון הופכת ללשון נסתר ("לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא") דבר המרמז על כך שאותם כבר אמר משה לעם. ממילא, יוצא כי בעוד בתחילה הקב"ה הציע לעם כי הוא ידבר רק עם משה, העם דרש לראות את פני השכינה ממש. אמנם, לאחר מכן הבין העם את הקושי בלשאת את דבר ה' ואת מעמדו המיוחד של משה שרק הוא מסוגל לעמוד בכך וכדברי ה' למשה כי העם יאמין בו לאחר מעמד הר סיני.

לוחות הברית

ערך מורחב - לוחות הברית

מטרת מעמד הר סיני

הרמב"ם הלכות יסודי התורה ח א ראה את חשיבות מעמד הר סיני בהכרת אמינות נבואתו של משה כדברי הקב"ה למשה על מעמד הר סיני: "הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם". לדברי הרמב"ם למרות שמשה עשה לישראל אותות ואף הקב"ה עשה ניסים ביציאת מצרים בהנהגתו, עדיין לא האמינו בו העם מפני שאין להאמין בנביא על פי אותו או כישופים "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם לא להביא ראיה על הנבואה".

רק לאחר מעמד הר סיני בו ראו העם בעצמם את נבואת משה האמינו בו וכדברי הרמב"ם "ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם". באופן דומה, הרמב"ן מסביר את דברי משה כי מטרת מעמד הר סיני היא "לבעבור נסות אתכם בא האלוהים", בכך שהקב"ה רצה לנסות- כלומר לתת לעם הוכחה גמורה להשגחתו בעולם, וממילא מעתה יוכל הקב"ה לנסות אותם בעתיד והם יוכלו לעמוד בכל ניסיון בזכות התגלות זו.

מנגד, רבי יהודה הלוי בכוזרי הכוזרי א פז ראה את עיקר מעמד הר סיני ביכולת הקב"ה לדבר עם בן אנוש ובכך שכל העם חווה דיבור זה בעצמו כדברי הפסוק "כי ביום השלשי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני" וכן בתיאור עם ישראל לאחר המעמד "היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי". לדברי הכוזרי, למרות הניסים הגדולים שנעשו לעם ישראל בצאתם ממצרים "האמונה כי הרוחני שאינו בשר ודם יכול לדבר לא נתקבלה על דעתם, שהרי הדבור גשמי הוא". לכן, על מנת להוציא מליבם ספק זה ציווה עליהם הקב"ה להיטהר בשלושת ימי ההגבלה ולהכין את עצמם לדרגת נבואה אליה הם התעלו באופן רגעי ויוכלו לשמוע בעצמם את קולו של הקב"ה.

מעמד הר סיני - לדורות

גדולי התנאים, ר' עקיבא ור' ישמעאל, התחבטו כיצד לפרש את פסוקי המקרא המתארים את מעמד הר סיני: "וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן" [5]. בעל המכילתא דר' ישמעאל מפרש בשמו של ר' ישמעאל: "רואין הנראה ושומעין הנשמע" [6]. אך ר' עקיבא מפרש: [7] "רואין ושומעין הנראה", ומסביר ר' עקיבא את דבריו: "רואין דבר של אש יוצא מפי הגבורה ונחצב על הלוחות".

הרב אהרון כץ כתב בדף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן על מעמד הר סיני לשעתו ולדורות מצטט דברים אלה ומסביר. לדעת ר' עקיבא להבין את הפסוק בתהילים:[8] "קול ה' חצב להבות אש". המכילתא מלמדת אותנו, שלדעת ר' עקיבא, ראו העם וחשו את הקולות, ומה שהם ראו היה קול שחוצב בלוחות בלהבות האש. בפסיקתא מובא מאמר שמבקש לתת תיאור פיזי של דבר ה' המבקש לצאת, והיה הכרוז יוצא לפניו ואומר מלפני מחיצות האש: "סלקו עצמכם מלפני הדיבור שלא יצא וישרוף אתכם, ומיד היו המלאכים של אש מסלקין עצמן והחיות מסלקין עצמן מפני אשו של דיבור שהיה קשה מאשם של מלאכים, שהמלאכים אינם אלא מאש של תחת כסא הכבוד, אבל אשו של דיבור לא היתה אלא מאשו של הקדוש [ ברוך הוא, שכך אומר הפסוק "מימינו אש דת למו" [9].

רבי יהודה הלוי בחיבורו הכוזרי עושה זאת מוחשי על יסוד הפסוק מספר דברים: "פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר מתוך האש. אנכי עמד בין ה' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה'". על כך אומר בעל הכוזרי, שבמעמד הר סיני הגיעו ישראל למדרגת הנבואה עד כדי שמיעת דבר ה' 'פנים בפנים' [10].

הרמב"ם אינו מקבל דעה זאת אך בכל זאת וכותב במשנה תורה: ""שעינינו ראו ולא זר, האש והקולות והלפידים, והוא משה נגש אל הערפל והקול מדבר אליו, ואנו שומעים: משה משה לך אמור להן כך וכך,[11].

על תיאור זה מוסיפה התורה: "את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף" [12]. מכאן חכמי ישראל ביקשו ללמד , שהתורה לא פסקה להינתן ביום מתן תורה, אלא כל יום ויום יש לראותו כיום מתן תורה, ומה שמחדש תלמיד ותיק בתורה, הוא המשך נתינת התורה מחדש [13].

ראה גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ג',ה'
  2. י',ז'
  3. י"ב, כ"א
  4. י"ט, א'
  5. שמות כ' ט"ו
  6. מכילתא דר' ישמעאל, יתרו פרשה ט, ד"ה 'וכל העם'
  7. שם במכילתא דר' ישמעאל
  8. תהילים כ"ט, ז'
  9. פסיקתא רבתי (מהד' איש שלום) פרשה ל"ג ד"ה 'אחר'.
  10. דברים ה ד
  11. הלכות יסודי התורה פרק ח' הלכה א'
  12. דברים ה יט
  13. זוהר לדברים פרשת ואתחנן דף רס"א ע"א
__NOCACHE__


__NOCACHE__