רבי יעקב חיים סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(385 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:


[[תמונה:Kaf hachaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער| רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר מִירוּשָׁלַיִם - ציירה: ר. יחזקאלי אשת ר' [[מאיר יחזקאלי]] מ[[ירושלים]]]]
[[תמונה:Kaf hachaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער|  
'''רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר''', Rabbi Ya'akov Chaim Sofer - ציירה: [[מרים חדוה יחזקאלי]]]]


'''רבי יעקב חיים סופר''' מ[[ירושלים]] (נולד בשנת ה'תר"ל או ה'תרכ"ז נפטר ב[[ט' בסיון]] ה[[תרצ"ט]] בJerusalem), היה [[רב]] ו[[מקובל]], מגדולי ה[[פוסקים]] לדורות. בן דורם של ה[[בן איש חי]], ה[[משנה ברורה]], וה[[ערוך השולחן]].
==ראשית חייו==
נולד בעיר בגדד שבעירק בשנת תר"ל לאביו רבי יצחק ברוך סופר ולאמו הרבנית [[אסתר]],
'''[[רבי]] יעקב חיים סופר''' מ[[ירושלים]] (נולד ב[[ה'תרכ"ז]] או [[ה'תר"ל]], ונפטר ב[[ירושלים]] בגיל '''69''' או '''70''' ביום [[שבת]] קודש ט' [[סיון]] [[ה'תרצ"ט]] (27 ב[[מאי]] [[1939]] [[שבת]] [[פרשת נשא]], ביום פטירת [[הראשון לציון]] [[הרב יעקב מאיר]] מ[[סלוניקי]] זצלה"ה), [[רב]], איש תלמוד, [[ראש ישיבה]], מקובל, סופר סת"ם, ואציל במידות טובות, מגדולי ה[[פוסקים]]. בן דורם של גדולי הפוסקים, [[המהריב"ו]], "[[הרי"ח הטוב]]" ה[[בן איש חי]], ה[[חזון אי"ש]], ה[[משנה ברורה]], ה[[אור שמח]], ה[[ערוך השולחן]].
למד בישיבות שונות בעיראק, בין השאר אצל אור עולם החכם רבי '''עובדיה אברהם יוסף סומך''' שמכונה
*רבותיו: ר' [[אלישע דנגור]] מ[[בבל]], [[ר' יוסף חיים]] [[ה"רי"ח הטוב"]] מ[[בבל]], ר' [[חיים שאול הכהן דוויק]] השד"ה מ[[ישראל]]. תלמידו: ר' [[יהודה יהושע חיים צדקה]], ראש [[ישיבת פורת יוסף]] גאולה ב[[ישראל]]
[[רבי עבדאללה סומך]] בעל '''חזון למועד''', '''זבחי צדק''' (על יורה דעה והלכות שחיטה){{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ח אלול [[ה'תרמ"ט]] והיה פלא עצום ונס גדול עימו}} ו'''קיבוץ חכמים''' (על הגדה של פסח) שהיה הסמכות התורנית ליהודי עיראק פרס והודו והגלילות{{הערה| ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א}}, ותלמידו ומשמשו [[רבי יוסף חיים]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ג אלול [[ה'תרס"ט]]}} שהיה אז הסמכות תורנית ליהודי [[עיראק]], [[פרס]], [[כורדיסטאן]], [[הודו]], [[סינגאפור]], שקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה.


עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם [[רבי צדקה חוצין]] (ועל שמו בית הכנסת '''שמש צדקה''' ברחוב [[חגי]] בירושלים) ורבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר '''עצי היע"ר''' הנקרא [[היע"ר]] זצ"ל (נפטר בל' שבט ראש חודש אדר, אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] [[רבי יצחק נסים]] זצ"ל נפטר בט' באב).


נשא לאשה את מרת [[פריחה]] לבית [[דהובא]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]] בשכונת [[רחובות]] הנקראת שכונת ה[[בוכרים]]. למד בישיבת "שושנים לדוד" שבשכונת הבוכרים, ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר".
נולד ב[[בגדאד]] ה[[עיר הבירה]] במדינת [[עירק]] לאביו ואמו [[רבי יצחק ברוך ואסתר]] סופר. ומרת אסתר לבית [[בדהובא]]. וכשעלה ל[[ארץ ישראל]] שינה את שם משפחתו למשפחת סופר על שם מקצועו בכתיבת סת"ם. למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל החכם הכולל רבי '''אברהמ עובדי' יוספ סומך'''{{הערה|ככה חותם בכמה מחתימותיו, בן יחזקאל וכתון}}, שמכונה [[רבי עבדאללה סומך]]{{הערה|נפטר [[חודש הרחמים והסליחות]] י"ח [[אלול]] [[ה'תרמ"ט]] והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה}} בעל, '''חזון למועד''', '''זבחי צדק''' (על יורה דעה והלכות שחיטה) ו'''קיבוץ חכמים''' (על הגדה של פסח, יָצָא לְאוֹר ב[[בני ברק]] בשנת [[ה'תשל"א]]), שהיה הסמכות התורנית לקהילות [[עיראק]], [[פרס]], [[כורדיסתן]], [[הודו]], ו[[סינגפור]], והגלילות{{הערה| ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א}}, ותלמידו ומשמשו [[חכם]] [[רבי יוסף חיים]]{{הערה| נפטר חודש ה[[רחמים]] י"ג אלול [[ה'תרס"ט]]}} שהיה מורה בפרט לקהילות ישראל ב [[עיראק]], [[כורדיסתן]], [[פרס]], [[הודו]], ו[[סינגאפור]] והגלילות, וקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה.
ספרו ההלכתי [[כף החיים]], משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה ה[[אשכנזית]] וה[[ספרדית]].
חיבוריו קיבלו הסכמות מגדולי [[ירושלים]] ו[[צפת]] בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר: יליד [[צפת]], [[הראשון לציון]] ב[[ירושלים]] ורב מקהלות ה[[ספרדים]] הרב '''יעקב שאול אלישר''', המכונה '''יש"א ברכה''', מ[[הרב יעקב דוד וילבסקי]] בן זאב מ[[סלוצק]] (ליטא) - [[ניו יורק]] ([[ארצות הברית]]) - שיקאגו ([[ארצות הברית]]) - [[צפת]] ([[ארץ ישראל]]), המכונה '''רידב"ז''', מ[[הרב חיים ברלין]] רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]] ומלפנים ראב"ד [[מוסקווה]] בירת [[רוסיה]], מהרב יוסף חיים זוננפלד מ[[פרסבורג]] בירת [[הונגריה]] ([[אונגרין]]) רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]].


'''מרגלא בפומייהו''' של גדולי ומקובלי [[ירושלים]]: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו.
==עלייתו לארץ ישראל==
עלה ל[[ארץ ישראל]] בחודש [[אפריל]] [[1904]] יחד עם עמיתיו [[רבי צדקה חוצין (השני)]] ועל שמו בית הכנסת '''שמש צדקה''' ברחוב [[חגי]] ב[[ירושלים]], ועם [[רבי יחזקאל עזרא רחמים]] מחבר ספר '''עצי היע"ר''' הנקרא [[היע"ר]] זצ"ל (נפטר ביום ב' ד[[ראש חודש]] [[אדר]], א' אדר [[ה'תרס"ח]]){{הערה|והינו אחיו הגדול של [[הראשון לציון]] [[רבי יצחק נסים]] זצ"ל שנפטר ב[[ט' באב]] [[תשמ"א]]}}.


נפטר ביום ה[[שבת]] בבית החולים '''ביקור חולים''' ב[[ירושלים]] בעת רעווא דרעווין בשעת מנחה כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום [[ט']] ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]], בגיל 70.
לפני עלותו לארץ, נשא לאשה את [[פריחה]] לבית [[דהובא]]{{הערה| בת רבי יצחק}}. עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]] בגבול [[שכונת בית ישראל]] ו[[שכונת הבוכרים]] הנקראת [[שכונת רחובות]]. למד בישיבת [[שושנים לדוד]] שב[[שכונת הבוכרים]], ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ובישיבת המקובלים [[רחובות הנהר]], תפילתו התארכה זמן רב בהיותו מהמכוונים בכוונות [[הרש"ש (הראשון)]].
מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: הרב [[יוסף חיים]] מועלם - [[מלמד]] מ[[ירושלים]] שהיה נשוי לבת שלו [[רג'ינה]] שסיפר זאת.  
מיוחד ביותר ספרו ההלכתי [[כף החיים (סופר)]] על עשרת חלקיו, שמשמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה ה[[אשכנזית]] וה[[ספרדית]].  


בנו איש מסחר '''[[משה סופר]]'''{{הערה|נפטר ביום [[כ' ניסן]] ה[[תשל"ד]]}} מרחוב הנביאים 84 ב[[ירושלים]] (HaNeviim Street 84, Jerusalem)  ויצחק '''[[שלום סופר]]''' בנו של '''[[משה סופר]]''' ונכד הכף החיים, שהיה איש צדקה גדול ואיש חסד מעסקני ירושלים וממייסדי ותומכי '''[[מפלגת הליכוד]]'''{{הערה|נפטר ב[[י"ח טבת]] ה[[תשס"ב]]}} מרחוב [יחיאל מיכל] פינס 2 ב[[ירושלים]] (Yechiel Michel Pines SStree 2) Jerusalem), ושניהם מרחוב [[שמואל הנביא]] 80 ב[[ירושלים]] (80 Samuel Hanavi St. Jerusalem), הדפיסו כ70 שנה את ספרו '''קול יעקב''' על שולחן ערוך הלכות [[סתו"ם]] וספרו הגדול '''כף החיים''' על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה וספר '''יגל יעקב''' ועוד בכדי לזכות את הרבים.
הספר נתחבר ב[[ארץ ישראל]] קרוב ל40 שנה עד [[שולחן ערוך]] ([[אורח חיים]] סימן קיט) ב[[יורה דעה]].


בנו של יצחק '''שלום סופר''' הינו הרב '''[[יעקב חיים סופר]]''' מרחוב [[רבינו גרשום]] [[ירושלים]] (Rabbeinu Gershom Street in Jerusalem) ונינו של כף החיים נקרא על שמו{{הערה| ובנו בכורו הינו חכם [[אברהם אליעזר סופר]]}}, הקים יחד עם עמיתו הרב '''[[שלמה רוזנר]]''' מרחוב [[אבינדב]]
==פטירתו==
מ[[ירושלים]]{{הערה|זכר צדיק לברכה נפטר ונזדכך כמלאכי השרת בירושלים בשבת ראש חודש [[א' בניסן]] ה[[תשע"ח]]}} יליד הגליל העליון, את ישיבת '''[[כף החיים]]''' בעצת רבם יליד ירושלים ר' יעקב פרידמן מהמושבה '''[[תפרח]]''' שב[[דרום]], ובברכת גדולי [[ירושלים]] ו[[בני ברק]]. ר' '''[[יעקוב חיים סופר]]''' משמש היום כ[[ראש ישיבה]] גבוהה לחוזרים בתשובה ישיבת כף החיים ב[[ירושלים]]. נכדו הראשון של יצחק '''שלום סופר''' הינו ר' '''[[אברהם אליעזר סופר]]''' מרחוב [[ארץ חפץ]] [[ירושלים]] (Street Eretz Hefetz Jerusalem), חיבר ספר חשוב על תולדות חיי סב סבו ובשם ספר '''[[תולדות כף החיים]]''' נקרא, בברכת רבנים חשובים מהארץ ומחוץ לארץ, ובתמיכת נדיבים מהארץ ומחוץ לארץ.
נפטר ביום ה[[שבת]] ב[[בית החולים ביקור חולים]] ב[[ירושלים]] בעת רעווא דרעווין בשעת [[מנחה]] כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום [[ט']] ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]], בגיל 70.
 
בעת פטירתו מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: [[רבי יוסף חיים מועלם - מלמד]] מ[[ירושלים]] שהיה נשוי לבת שלו [[רג'ינה]] שסיפר זאת.
 
יום למחרת ביום ראשון י' ב[[סיון]] [[ה'תרצ"ט]] התקיימה הלוויתו והספידוהו 16 רבנים חשובים מירושלים, בו ביום התקיימה גם הלוויית [[הראשון לציון]] [[הרב יעקב מאיר]] שנפטר גם באותה שבת.
 
אלפים ליווהו למנוחת עולם עד הר הזיתים שם נטמן.
 
==הדפסת ספריו==
את הספר הדפיסו שנים רבות הבן [[מר משה סופר]] והנכד '''יצחק''' [[שלום סופר]] שניהם התגוררו ב[[ירושלים]] הדפיסו כ[[70]] שנה את ספרו '''[[קול יעקב]]''' על [[שולחן ערוך]] הלכות [[סתו"מ]] וספרו הגדול '''[[כף החיים]]''' על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], וספרו '''[[יגל יעקב]]''' ועוד.
 
==הקמת מוסדות לזכרו==
בערך כ40 שנה אחרי פטירתו על שמו הוקמו של ידי נינו גאון ישראל [[הרב יעקב חיים סופר (השני)]] הקרוי אף הוא על שמו [[ישיבת כף החיים]] (שנת ה'תשל"ט) ו[[ישיבת תורת יעקב]] (שנת ה'תשנ"ב) ב[[ירושלים]], וכן הוקם על שמו המדרשיה לבנות [[מדרשיית עטרת בנות]] (שנת ה'תשנ"ח).


==ספריו==
==ספריו==
*'''[[קול יעקב]]''' - הלכות [[סת"ם]], נדפס בחיי המחבר ב[[אלול]] חודש ה[[רחמים]] ב[[ירושלים]]
*'''[[קול יעקב]]''' - הלכות [[סת"ם]], נדפס בחיי המחבר והושלמה המלאכה בשליש אחרון לחודש [[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] ב[[ירושלים]]
*'''[[כף החיים]]''' - פסקי [[הלכה]] ב[[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], נדפס ב[[ירושלים]] בחיי המחבר וחלק ב' מיורה דעה מסימן קיט הושלם על ידי מרן הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]] הרב הראשי לישראל מלפנים וה[[ראשון לציון]], ושוב נדפס באותיות מרובעות והוספות ע"פ כתב יד המחבר בשליש ראשון של חודש [[טבת]] [[ה'תשע"ה]], הוגה מחדש על ידי צוות מגיהים
*[[כף החיים]]{{הערה| קיים במאגר הספרים '''בית הספרים הלאומי''' ב[[גבעת רם]] בי[[רושלים]] המשתייך ל[[אונברסיטה העברית]], וכן במאגר הספרים '''די.בי.אס'''. התקליטור התורני}} - פסקי [[הלכה]] ב[[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]], נדפס ב[[ירושלים]] בחיי המחבר וחלק ב' מיורה דעה מסימן קיט הושלם על ידי הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]] [[הרב הראשי]] לישראל מלפנים ו[[הראשון לציון]], ושוב נדפס באותיות מרובעות והוספות ע"פ כתב יד המחבר בשליש ראשון של חודש [[טבת]] [[ה'תשע"ה]], הוגה מחדש על ידי צוות מגיהים, חלק מבני ניניו ביניהם.
*'''באר מים חיים''' - [[שו"ת]] עדיין בכתב יד
*'''[[באר מים חיים]]''' - [[שו"ת]] עדיין בכתב יד
*'''חיים עד העולם''' - פירושים להדרנים לתלמוד, נדפס בחיי המחבר
*'''[[חיים עד העולם]]''' - פירושים להדרנים לתלמוד, נדפס בחיי המחבר, חלקם נהדרו מחדש עם מראי מקומות בספר '''הדר כבוד''' ובספר  '''[[תולדות כף החיים]]'''
*'''עדות ביעקב''' - דרשות עדיין בכתב יד
*'''[[יגל יעקב]]''' - פירוש על התורה, נדפס בחיי המחבר
*'''יגל יעקב''' - פירוש על התורה, נדפס בחיי המחבר
* '''[[ישמח ישראל]]''' - ב' חלקים על התורה, נדפס שנים רבות אחר פטירת המחבר, הוצאת ניני המחבר [[ירושלים]] [[ה']][[תשמ"ט]]
* '''ישמח ישראל''' - ב' חלקים על התורה, נדפס שנים רבות אחר פטירת המחבר, הוצאת ניני המחבר, יעקב, אלי, רובי, משה, [[ירושלים]] [[ה']][[תשמ"ט]]
*'''[[חוקי חיים]]''' - דרוש, נדפס בחיי המחבר
*'''חוקי חיים''' - דרוש, נדפס בחיי המחבר
*'''[[עדות ביעקב]]''' - דרשות, עדיין בכתב יד
*'''חפץ בחיים''' - דרושים, עדיין בכתב יד
*'''[[חפץ בחיים]]''' - דרושים, עדיין בכתב יד
*'''קונטרס החלומות''' - מחברת בכתב יד בה רשם המחבר חזיונות מופלאים שהתגלו לו ב[[חלום]]
* [[קונטרס הכוונות]] - על [[הגדה של פסח]] הודפס בתוך [[הגדה של פסח]] עם [[פניני כף החיים]] בעריכת הרב [[נחום סילמן]] מ[[רחובות]]
* '''בית יעקב''' - דרישה, עדיין בכתב יד
*[[קונטרס החלומות]] - מחברת בכתב יד בה רשם המחבר חזיונות מופלאים שהם [[סוד השם ליראיו]] שהתגלו לו ב[[חלום]], עדיין בכתב יד{{הערה| קרוב ל800 חלומות}}, היה קיים בידי [[הרב עובדיה יוסף]], ועוד יחידי סגולה
* '''[[בית יעקב]]''' - דרישה, עדיין בכתב יד
 
==לקריאה נוספת==
* ספר '''מגדולי ירושלים''', הוצאת יעקב גליס, נדפס ב[[ירושלים]].
*ספר הגדה של פסח עם '''פניני כף החיים''', בעריכת הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]], מהדורת '''ברקוביץ''', נדפס ב[[ירושלים]].
* '''ספר [[תולדות כף החיים]]''' (Book, History of the Cape of Life), מאת בן נינו, נדפס ב[[ירושלים]].
* ספר '''קץ הימין''', לרבי '''יהושע משה''', ראב"ד [[גבעתיים]].
* הקדמה לספר '''[[ישמח ישראל]]''' (עמודים א-ח) חלק א', מאת ניני המחבר, נדפס ב[[ירושלים]].
{{מיון רגיל:סופר יעקב חיים}}
{{מיון רגיל:סופר יעקב חיים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]

גרסה אחרונה מ־15:54, 15 בפברואר 2023

רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר, Rabbi Ya'akov Chaim Sofer - ציירה: מרים חדוה יחזקאלי

ראשית חייו[עריכה]

רבי יעקב חיים סופר מירושלים (נולד בה'תרכ"ז או ה'תר"ל, ונפטר בירושלים בגיל 69 או 70 ביום שבת קודש ט' סיון ה'תרצ"ט (27 במאי 1939 שבת פרשת נשא, ביום פטירת הראשון לציון הרב יעקב מאיר מסלוניקי זצלה"ה), רב, איש תלמוד, ראש ישיבה, מקובל, סופר סת"ם, ואציל במידות טובות, מגדולי הפוסקים. בן דורם של גדולי הפוסקים, המהריב"ו, "הרי"ח הטוב" הבן איש חי, החזון אי"ש, המשנה ברורה, האור שמח, הערוך השולחן.


נולד בבגדאד העיר הבירה במדינת עירק לאביו ואמו רבי יצחק ברוך ואסתר סופר. ומרת אסתר לבית בדהובא. וכשעלה לארץ ישראל שינה את שם משפחתו למשפחת סופר על שם מקצועו בכתיבת סת"ם. למד שם בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל החכם הכולל רבי אברהמ עובדי' יוספ סומך[1], שמכונה רבי עבדאללה סומך[2] בעל, חזון למועד, זבחי צדק (על יורה דעה והלכות שחיטה) וקיבוץ חכמים (על הגדה של פסח, יָצָא לְאוֹר בבני ברק בשנת ה'תשל"א), שהיה הסמכות התורנית לקהילות עיראק, פרס, כורדיסתן, הודו, וסינגפור, והגלילות‏[3], ותלמידו ומשמשו חכם רבי יוסף חיים[4] שהיה מורה בפרט לקהילות ישראל ב עיראק, כורדיסתן, פרס, הודו, וסינגאפור והגלילות, וקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה.

עלייתו לארץ ישראל[עריכה]

עלה לארץ ישראל בחודש אפריל 1904 יחד עם עמיתיו רבי צדקה חוצין (השני) ועל שמו בית הכנסת שמש צדקה ברחוב חגי בירושלים, ועם רבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר עצי היע"ר הנקרא היע"ר זצ"ל (נפטר ביום ב' דראש חודש אדר, א' אדר ה'תרס"ח)‏[5].

לפני עלותו לארץ, נשא לאשה את פריחה לבית דהובא[6]. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים בגבול שכונת בית ישראל ושכונת הבוכרים הנקראת שכונת רחובות. למד בישיבת שושנים לדוד שבשכונת הבוכרים, בישיבת המקובלים בית אל בירושלים ובישיבת המקובלים רחובות הנהר, תפילתו התארכה זמן רב בהיותו מהמכוונים בכוונות הרש"ש (הראשון).

מיוחד ביותר ספרו ההלכתי כף החיים (סופר) על עשרת חלקיו, שמשמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה האשכנזית והספרדית.

הספר נתחבר בארץ ישראל קרוב ל40 שנה עד שולחן ערוך (אורח חיים סימן קיט) ביורה דעה.

פטירתו[עריכה]

נפטר ביום השבת בבית החולים ביקור חולים בירושלים בעת רעווא דרעווין בשעת מנחה כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום ט' בסיון ה'תרצ"ט, בגיל 70.

בעת פטירתו מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: רבי יוסף חיים מועלם - מלמד מירושלים שהיה נשוי לבת שלו רג'ינה שסיפר זאת.

יום למחרת ביום ראשון י' בסיון ה'תרצ"ט התקיימה הלוויתו והספידוהו 16 רבנים חשובים מירושלים, בו ביום התקיימה גם הלוויית הראשון לציון הרב יעקב מאיר שנפטר גם באותה שבת.

אלפים ליווהו למנוחת עולם עד הר הזיתים שם נטמן.

הדפסת ספריו[עריכה]

את הספר הדפיסו שנים רבות הבן מר משה סופר והנכד יצחק שלום סופר שניהם התגוררו בירושלים הדפיסו כ70 שנה את ספרו קול יעקב על שולחן ערוך הלכות סתו"מ וספרו הגדול כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, וספרו יגל יעקב ועוד.

הקמת מוסדות לזכרו[עריכה]

בערך כ40 שנה אחרי פטירתו על שמו הוקמו של ידי נינו גאון ישראל הרב יעקב חיים סופר (השני) הקרוי אף הוא על שמו ישיבת כף החיים (שנת ה'תשל"ט) וישיבת תורת יעקב (שנת ה'תשנ"ב) בירושלים, וכן הוקם על שמו המדרשיה לבנות מדרשיית עטרת בנות (שנת ה'תשנ"ח).

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

ראה גם[עריכה]

  1. ככה חותם בכמה מחתימותיו, בן יחזקאל וכתון
  2. נפטר חודש הרחמים והסליחות י"ח אלול ה'תרמ"ט והיה פלא עצום ונס גדול עימו שלא שלטה בו רימה ותולעה
  3. ראה הקדמת ספר זבחי צדק חלק א
  4. נפטר חודש הרחמים י"ג אלול ה'תרס"ט
  5. והינו אחיו הגדול של הראשון לציון רבי יצחק נסים זצ"ל שנפטר בט' באב תשמ"א
  6. בת רבי יצחק
  7. קיים במאגר הספרים בית הספרים הלאומי בגבעת רם בירושלים המשתייך לאונברסיטה העברית, וכן במאגר הספרים די.בי.אס. התקליטור התורני
  8. קרוב ל800 חלומות