עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 95: שורה 95:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן={{padright:|160|{{:פרשת עקב}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:{{פרשת השבוע אוטומטית}}}}}}... <br />
[[פרשת עקב|להמשך הערך]]|
[[{{פרשת השבוע אוטומטית}}|להמשך הערך]]|
צבע=חום
צבע=חום
}}
}}


{{עמוד ראשי/תיבה|
{{עמוד ראשי/תיבה|
id=mf-manualArticle|
id=mf-dvar-beito|
כותרת=דבר בעתו|
כותרת=דבר בעיתו|
תוכן='''[[חודש כסליו]'''
תוכן=
 
<div style="height: 140px; overflow: hidden; text-overflow: ellipsis;">
{{padright:|160|{{:חודש כסליו}}}}... <br />
{{:{{דבר בעיתו אוטומטי}}}}
[[חודש כסליו|להמשך הערך]]|
</div>
צבע=סגול
<div style="text-align: left; margin-top: 5px;">
[[{{דבר בעיתו אוטומטי}}|להמשך הערך]]
</div>|
צבע=כחול
}}
}}



גרסה אחרונה מ־23:54, 28 בדצמבר 2025

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,136 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:

EnTal.jpg

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



TALMUDD.png
SHUAAA.png
IYUNN.png
KASHH.png

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
סת"ם
ראשי תיבות של ספרי תורה, תפילין ומזוזות, שהן דברים שיש חובה לכותבם בכתב אשורי: ספרי תורה לקרוא בהם, תפילין להניחם ומזוזות לשים...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

שינוי מסדר ברכות השחר

הטור מביא בשם סידור רב עמרם שמי שבירך זוקף כפופים אינו רשאי לברך מתיר אסורים אך כותב שלא מצא טעם לדבר. הבית יוסף מפרש על פי המהר"י אבוהב שמכיוון שזקיפת הקומה כוללת בתוכה גם את תנועת האיברים, אין סיבה לחזור ולברך בשנית על עניין זה וכן פסק בשולחן ערוך אורח חיים מו ה. מנגד, המשנה ברורה מביא שהאחרונים פסקו להקל בעניין והביא מהפרי מגדים שמי ששינה מסדר הברכות עדיף שישמע את הברכה מאחר לצאת ידי כל השיטות. ועיין עוד בערך ברכות השחר.

__NOCACHE__
פרשת השבוע

פרשת בא היא הפרשה השלישית בספר שמות. שמה בה במילה שבאמצע הפסוק הפותח את הפרשה:"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי ...
להמשך הערך

__NOCACHE__
דבר בעיתו

שבעת גידולי השדה והכרם שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רמון, זית ותמר, שמהם מביאים ביכורים.


ברכות

קדימות

כשיש לפניו כמה מיני פירות, מצווה להקדים ולברך על הפרי משבעת המינים שלפניו, אלא אם כן פרי אחר חביב עליו יותר.

ברכה אחרונה

על אכילת פירות משבעת המינים מברכים ברכת מעין שלוש, בנוסח "על העץ ועל פרי העץ" וחותמים "על הפירות", ועל פירות מארץ ישראל חותמים "ועל פירותיה".

על אכילת פת מחיטה או שעורה מברכים המוציא וברכת המזון.

על שתיית יין מברכים "בורא פרי הגפן" וברכה מעין שלוש בנוסח "על הגפן ועל פרי הגפן", ועל יין מארץ ישראל חותמים "ועל פרי גפנה".

מנהגים נוספים

נהגו לאכול מפירות שבעת המינים בט"ו בשבט, ובשנים האחרונות ישנה התעוררות של הציבור לקנות דווקא מפירות ארץ ישראל ולא מפירות מיובשים מתורכיה וכדומה. ב"אוצר הארץ" הכינו ערכות מיוחדות מפירות ארץ ישראל להפצה תחת השם "מטו"ב הארץ".

ראה גם

חיטה

שעורה

גפן

תאנה

רימון

זית

תמר

__NOCACHE__