עמוד ראשי

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,137 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה

חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

מיקרופדיה תלמודית	אמונה ומחשבת ישראל	ארון הספרים היהודי	ארץ ישראל
בין אדם לחברו	גאולה ועולם הבא	גדולי וחכמי ישראל	דיני ממונות
הלב	טומאה וטהרה	כשרות	מבט על המציאות
מקדש וקרבנות	משפחה	משפט	סביבה
סדר היום	עם ישראל	עקרונות הלכתיים	פרשות השבוע
רפואה והלכה	שבת ומועד	תורה	תרי"ג מצוות

ערכים חדשים

אתחלתא דגאולה שיטת נגד התנגדות להחלת המושג על המציאות בימינו כישוף זעיר אנפין סידור כוונות הרש"ש בר כוכבא - מלך המשיח צאצאי רבי אברהם דוד מבוטשאטש

__NOCACHE__

ערך אקראי

מצוה שאינה תלויה בארץ מצוה שאינה חובת קרקע, מצוה שאינה מוטלת על הקרקע או על גידוליו, אלא על גופו של אדם, כגון: שבת, ברית מילה, תפילין, סוכה ועוד רבים. כל מצוה שאינה... להמשך הערך

__NOCACHE__

הידעת?

אף הן היו באותו הנס הרשב"ם מסביר שלמרות שנאמר "אף הן היו באותו הנס", אין הכוונה שהנשים היו טפלות בנס- אלא שהן עשו את עיקרו. בחנוכה על ידי יהודית, בפסח על ידי נשים צדקניות ובפורים על ידי אסתר. מנגד, תוספות מקשים על שיטתו מלשון "אף"- המרמזת שהנשים היו טפלות, ומסביר שעיקר הגזירה לא היתה עליהן אלא דווקא על הגברים אך גם עליהן ולכן אף הן היו באותו הנס. לארכיון פינת "הידעת?"

__NOCACHE__

פרשת השבוע

החושן על פי רבינו בחיי בן אשר - ויקיפדיה, תרם:ברי"א פרשת תצוה היא הפרשה השביעית בספר שמות. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"וְאַתָּה תְּצַו... להמשך הערך

__NOCACHE__

דבר בעיתו

מבנה הקבר המיוחס למרדכי ואסתר באיראן אסתר בת אביחיל היא הדסה, בת דודו של מרדכי היהודי, ועליה מסופר במגילת אסתר. קורות חייה מרדכי גידל את אסתר וגם נשא אותה. אחשוורוש- מלך פרס ומדי, אחרי שהוציא להורג את אשתו המלכה ושתי, לקחת את אסתר להיות מלכה תחת ושתי. אסתר הוא השם שמרדכי ביקש מהדסה לקחת כדי להסתיר את יהדותה. שהותה בארמון ויחסיה עם המלך הביאו לביטול הגזירה שקבע המן, יד ימינו של המלך, להשמדת העם היהודי בממלכה כולה ששטחה נארך מהודו ועד כוש. לפני חג הפורים המציין בכל שנה את נס הפיכת הפור, מצויין גם יום "תענית אסתר" לזכר תעניתה של אסתר שלקחה על עצמה למען גורל העם. שמה של אסתר בשפה הפרסית העתיקה ערך מורחב - מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים לאור המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי בפרס, התברר שהשם "אסתר" (כמו שאר השמות הפרטיים שמוזכרים במגילת אסתר) הינו בעל משמעות בשפה הפרסית העתיקה: "אסתר" -"סתארא"- פירושה "כוכב" . ואכן כבר מפורש כן בדברי חז"ל בתורה שבעל פה, במדרש ילקוט שמעוני: "רבי נחמיה אומר הדסה שמה, ולמה נקרא שמה אסתר שהיו עובדי אלילים קורין אותה כוכב הנוגה על שם אסתהר". ע"כ. מדוע אסתר חיכתה למשתה השני? לאחר שאסתר מצליחה להיכנס אל המלך ואף יכולה לקבל ממנו "עד חצי המלכות", היא מבקשת במפתיע שהמלך והמן יבואו אל המשתה אשר עשתה ולא מנצלת את המשתה הראשון בשביל לבקש על עמה. הפרשנים וחז"ל נתנו מספר הסברים למעשיה של אסתר: רש"י מביא את דעתו של ר' אלעזר המודעי ממנה עולה כי אסתר הזמינה בכוונה את המן גם למשתה השני על מנת שהמלך יחשוב שהוא חושק בה ויהרגנו- "קנאתו במלך קנאתו בשרים". לפירוש זה, אסתר רצתה שהמלך יראה שהיא הזמינה גם את המן ובכך יהיה מרוגז על המן ויהיה קל לו להיענות לבקשתה. מנגד, האבן עזרא מתרץ שאסתר אכן תכננה מראש לבקש מהמלך את בקשתה במשתה הראשון אך נאלצה לדחות את הבקשה למשתה השני. לפירושו למרות התכנון, אסתר לא ביקשה כבר במשתה הראשון "בעבור שלא ראתה שום אות שחידש השם בעבור תענית ישראל" ולא חשה בהשגחת ה' מיוחדת עמה. אסתר ביקשה לראות את יד ה' כמסכימה למעשיה, ולכן רק לאחר שהמן הוליך את מרדכי על הסוס ברחוב העיר ראתה בכך אסתר אות משמיים והחליטה לפעול במשתה השני. פירושו של האבן עזרא דומה במקצת לדבריו של רבי שמעון בן מנסיא שהסביר את התנהגותה של אסתר בתקווה לנס שיוכל להגיע בהמשך "אולי ירגיש המקום ויעשה לנו נס". ייתכן וניתן לראות חיזוק לפירוש זה בכך שישנה אריכות רבה בבקשתה של אסתר במשתה הראשון-"ותַּעַן אֶסְתֵּר וַתֹּאמַר שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתִי וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי" דבר שעשוי להצביע על כך שהיא אכן היססה האם לבקש כבר על עמה או להזמין את המלך והמן למשתה נוסף". בדברי חז"ל מגילה טו ב מובאים מספר פירושים לגבי מטרת הזמנת המן לסעודה, כאשר חלקם עונים גם על השאלה מדוע היה צורך גם במשתה השני. רבי מאיר פירש כי אסתר ביקשה שהמן יהיה לצידה על מנת לשמור עליו כאשר היא מבקשת מהמלך לבטל את הגזירה על היהודים והוא לא יוכל בזמן זה להסתודד יחד עם השרים ואולי אף "יטול עצה וימרוד". ראו גם מגילת אסתר פורים קישורים חיצוניים אסתר הנסתרת- דרכה של אסתר המלכה הרב שמואל יניב מגילת אסתר באתר ישיבה הערות שוליים להמשך הערך

__NOCACHE__

__NOCACHE__