רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
(מספר שינוים) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|תאריך לידה=י' ב[[ניסן]] תרס"ב | |תאריך לידה=י' ב[[ניסן]] תרס"ב | ||
|מקום לידה=מיקולייב, אוקראינה. | |מקום לידה=מיקולייב, אוקראינה. | ||
|תאריך | |תאריך פטירה=ג' [[תמוז]] תשנ"ד | ||
|מקום | |מקום קבורה= בית הקברות "מונטיפיורי", רובע קווינס, ניו יורק | ||
|סיבת הפטירה= | |סיבת הפטירה= | ||
|חסידות=[[חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]] | |חסידות=[[חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]] | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
|תחילת כהונה=י' ב[[שבט]] תשי"א | |תחילת כהונה=י' ב[[שבט]] תשי"א | ||
|סיום כהונה=ג' בתמוז תשנ"ד | |סיום כהונה=ג' בתמוז תשנ"ד | ||
|רבותיו=אביו | |רבותיו=אביו; [[רבי שניאור זלמן וילנקין]]; חמיו. | ||
|נושאים בהם עסק= | |נושאים בהם עסק= | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו=(ראה לקמן) | ||
|אב=[[רבי לוי יצחק שניאורסון]] | |אב=[[רבי לוי יצחק שניאורסון]] | ||
|אם=חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי | |אם=חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
== קורות חייו == | == קורות חייו == | ||
===ראשית ימיו=== | ===ראשית ימיו=== | ||
נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב (1902) במיקולייב שבאוקראינה לאביו [[הרב לוי יצחק שניאורסון]], דור חמישי ל[[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]], האדמו"ר השלישי | נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב (1902) במיקולייב שבאוקראינה לאביו [[הרב לוי יצחק שניאורסון]], דור חמישי ל[[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]], האדמו"ר השלישי מליובאוויטש, ואמו חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי - רבה של מיקולייב. אביו היה מורהו העיקרי. בהיותו כבן שבע עברה המשפחה לעיר יקטרינוסלב (כיום- דנפרופטרובסק שבאוקראינה), שם התמנה אביו לכהן כרב. ביקטרינוסלב למד באופן פרטי אצל [[הרב שניאור זלמן וילנקין]], שנשנכר לשם כך על ידי אביו. לצד התמדה והעמקה בש"ס, פוסקים ותורת הנסתר, גילה התעניינות גם ב[[אסטרונומיה]] ומדעים, ובגיל 16 החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה המקומית. בהמשך גם למד מתמטיקה וגיאומטריה באוניברסיטת לנינגרד. בשנת תרפ"ט (1928) נשא את קרובת-משפחתו חיה מושקא שניאורסון, בתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] (הריי"צ) - האדמו"ר השישי מחב"ד. לאחר נישואיו עבר לברלין, שם למד מתמטיקה, פיזיקה ו[[פילוסופיה]] באוניברסיטה. בברלין הוסמך ל[[רב]]נות על ידי [[הרב יחיאל יעקב וינברג]], בעל "שרידי אש". בשנת תרצ"ג עבר לפריז, שם למד הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות ובאוניברסיטת סורבון. בשנת תש"א והצטרף לחמיו שהתגורר באותה העת בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק. הוא החל לנהל את מוסדות חב"ד: מרכז החינוך, ארגון מחנה ישראל והוצאת הספרים "קה"ת" ("קרני הוד תורה"), ולפרנסתו עבד כמהנדס אניות בצי האמריקני, עד שהתפטר משרבתה העבודה במוסדות החסידות. | ||
בשנת תרצ"ג עבר לפריז, שם למד הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות ובאוניברסיטת סורבון. בשנת תש"א והצטרף לחמיו שהתגורר באותה העת בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק. הוא החל לנהל את מוסדות חב"ד | |||
===בהנהגת החסידות=== | ===בהנהגת החסידות=== | ||
בשנת תש"י (1950) נפטר חמיו הריי"צ, ונפלה מחלוקת אודות ממשיכו בהנהגת החסידים, ר' | בשנת תש"י (1950) נפטר חמיו הריי"צ, ונפלה מחלוקת בין החסידים אודות ממשיכו בהנהגת החסידים: חתנו הגדול של הריי"צ, ר' שמריהו גוראריה או חתנו הצעיר, ר' מנחם מנדל. רוב החסידים רצו לקבל את הנהגתו של ר' מנחם מנדל, אולם רעייתו של הריי"צ, הרבנית נחמה-דינה שניאורסון, רצתה כי הרב גוראאיה יכהן כאדמו"ר. בי' ב[[שבט]] תשי"א, בדיוק ביום השנה הראשון לפטירת הריי"צ הוכתר ר' מנחם מנדל לאדמו"ר, למורת רוחה של חמותו. בשל סירובה למינוי, לא קיבל ר' מנחם מנדל את ה"ספודיק" של הריי"צ, ולכן עד לפטירתו לא חבש ספודיק. בשנת תשי"ד קבל גם הרב גוראריה את הנהגתו של גיסו, והשתתף ב"התוועדויות" שערך. מאבק משפטי התנהל בין יורשיו של הרב גוראריה לבין ר' מנחם מנדל אודות ירושת ספרייתו של הריי"צ, ובסיומו הוחזרו הספרים למשפחת שניאורסון. | ||
תקופת הנהגתו התאפיינה בפריחה ושגשוג גדול של חסידות חב"ד, | תקופת הנהגתו התאפיינה בפריחה ושגשוג גדול של חסידות חב"ד, ופעילותה הפכה להיות חובקת עולם. הוא שלח "שלוחים" לרחבי העולם להפצת יהדות וקירוב לבבות (ראה לקמן). מאות אלפי יהודים מרחבי העולם נסעו לבית מדרשו בניו יורק על מנת להתברך וליטול עצה מפיו, עד שמפאת העומס הרב, בשנת תשמ"א בוטלו כמעט לגמרי הפגישות היחידניות עמו (שכונו בפי החסידים "יחידות"). בהמשך, נהג לחלק מדי יום ראשון למבקרים הרבים שפקדו את מעונו שטר בן דולר אחד. הוא הפך לאחד המנהיגים היהודיים המשפיעים ביותר בעולם, והשפעתו ניכרת גם לאחר פטירתו. הוא יצר קשרים הדוקים עם גדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ ובחו"ל, ורבים מהם ביקרו במעונו<ref>ראה בספר "שיח שרפי קודש" שבו לוקטו שיחותיו עם רבנים ואדמ"ורים רבים שבאו למעונו. </ref>. כמו כן, דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית נהגו לפקוד את מעונו, בהם: זלמן שז"ר<ref>שז"ר היה נחשב למקורב ביותר אל האדמו"ר, בשל מוצאו החב"די. ראה בספר "נשיא וחסיד" אודות קשריו של שז"ר עם האדמו"ר. </ref>, מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, בנימין נתניהו, משה קצב, רחבעם זאבי ואחרים. הוא נהג להשמיע בתקיפות את דעותיו של המתרחש בארץ, גם כאשר היתה בדבריו ביקורת חרפיה על הפוליטיקיאים שבאו לבקרו. | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
[[קובץ:hjh.jpg|200px|thumb|left|הרבי מלובביץ' בימי מחלתו]] | [[קובץ:hjh.jpg|200px|thumb|left|הרבי מלובביץ' בימי מחלתו]] | ||
בשנת תשנ"ב, בעת ביקורו ב"אוהל" קברו של חמיו, התמוטט ונפל, ומאז נחלש ומיעט לומר את שיחותיו הקבועות ולקבל קהל. לאחר כשנתיים שקע בתרדמת למשך שלושה חודשים, ובג' ב[[תמוז]] תשנ"ד | בשנת תשנ"ב, בעת ביקורו ב"אוהל" קברו של חמיו, התמוטט ונפל, ומאז נחלש ומיעט לומר את שיחותיו הקבועות ולקבל קהל. לאחר כשנתיים שקע בתרדמת למשך שלושה חודשים, ובג' ב[[תמוז]] תשנ"ד נפטר ונטמן ליד חמיו בבית הקברות "מונטיפיורי" שברובע קווינס בניו יורק. | ||
פטירתו הכתה בהלם רב את חסידיו, שכן רווחה | פטירתו הכתה בהלם רב את חסידיו, שכן רווחה בקרב רבים מהם האמונה כי הוא ה[[משיח]]<ref>הרבי מליובאוויטש עצמו לא אישר מעולם תפיסה זו, אך גם לא שלל אותה, וסבר שהעיסוק בה מרבה מחלוקות שלא לצורך (ראה לקמן) ולפיכך אין לעסוק בכך. ([http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=1&topic_id=979084 מקור])</ref>, ועל כן חשבו כי הוא אינו יכול למות בטרם יוביל את עם ישראל אל הגאולה. לאור זאת, החלו להשמע קולות בקרב החסידים הטוענים כי למעשה רבם לא מת. חסידים אלו (המכונים "משיחיסטים" או "הפלג המשיחי") מאמינים עד היום כי רבם חי בהסתר וכי הוא עתיד להתגלות כמשיח. לפטירתו הם מתייחסים כאל "היעלמות". רבים מהחסידים שאינם מקבלים טענה זו, מאמינים כי אע"פ שרבם נפטר - בעתיד הוא יתגלה ויגאל את ישראל. "פולמוס המשיחיות" בחסידות חב"ד ממשיך ומתקיים עד היום<ref>ראה: הרב יחזקאל סופר, "במאי קמיפלגי". </ref>. | ||
== פועלו == | == פועלו == | ||
| שורה 55: | שורה 51: | ||
במקביל, יזם "מבצעים" שונים- מבצע ה[[תפילין]], מבצע ה[[מזוזה]], מבצע [[נרות שבת]] וכד', במסגרתו יצאו חסידיו לחזק את קיום המצוות הללו בקרב היהודים. | במקביל, יזם "מבצעים" שונים- מבצע ה[[תפילין]], מבצע ה[[מזוזה]], מבצע [[נרות שבת]] וכד', במסגרתו יצאו חסידיו לחזק את קיום המצוות הללו בקרב היהודים. | ||
=== החינוך === | === החינוך === | ||
פעילותו הענפה בתחום החינוך בארה"ב זכתה להכרה אף מצד הקונגרס האמריקני, שהכריז על יום הולדתו (י"א בניסן) כ"יום החינוך", לתגבור המשאבים לקידום החינוך במדינה. בנוסף, העניק לו הקונגרס לאחר מותו את "מדליית הזהב של הקונגרס", אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית. | פעילותו הענפה בתחום החינוך בארה"ב זכתה להכרה אף מצד הקונגרס האמריקני, שהכריז על יום הולדתו (י"א בניסן) כ"יום החינוך", לתגבור המשאבים לקידום החינוך במדינה. בנוסף, העניק לו הקונגרס לאחר מותו את "מדליית הזהב של הקונגרס", אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית. | ||
| שורה 60: | שורה 57: | ||
=== הרמב"ם היומי === | === הרמב"ם היומי === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הרמב"ם היומי]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[הרמב"ם היומי]]}} | ||
יזם את מפעל "הרמב"ם היומי", במסגרתו לומדים | יזם את מפעל "הרמב"ם היומי", במסגרתו לומדים את ספרי "[[משנה תורה]]" או "[[ספר המצוות]]" לר[[רמב"ם]] באופן יום יומי, בשלושה מסלולים שונים, על מנת לאפשר לכל יהודי בכל רמה להקיף את החיבור המסכם של [[התורה שבעל פה]]. | ||
===התוועדויותיו=== | ===התוועדויותיו=== | ||
הרבי | הרבי מליובאוויטש נהג לערוך בכל מועד מיוחד "התוועדות" (המקבילה החב"דית ל"טיש" החסידי) בבית מדרשו בניו יורק. להתוועדויותיו נהרו משתתפים רבים מכל החוגים. מרכז ההתוועדות היה השיחה המרכזית שנשא, ע"פ רוב בהקשר לפרשת השבוע או המועד, שיחה שנמשכה זמן רב, ובמהלכה שרו ניגונים ושתו "לחיים". | ||
שיחותיו אלו תועדו | שיחותיו אלו תועדו והודפסו בקבצי "התוועדויות" (לעתים הודפסו התוועדויותיו כפרוטוקול מפורט המציין מה נהג הרבי באותה התוועדות ואילו ניגונים שרו). מקבצים אלו לוקטה סדרת הספרים "התוועדויות - תורת מנחם", הכוללת עד כה קרוב לשבעים כרכים, כשעל פי הצפוי, לכשתגמר מלאכת ההוצאה תכלול הסדרה קרוב למאה ושלושים חלקים. | ||
==ההערכה כלפיו== | ==ההערכה כלפיו== | ||
חותנו הריי"צ העיד בפני שלושה מחשובי חסידי חב"ד, כי חתנו "בקי ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[רי"ף]] [[רא"ש]] ו[[רמב"ם]], הוא עורך [[תיקון חצות]] כל לילה ובקי בכל ה"[[לקוטי תורה]]" עם העיין'ס" (כלומר: ספר "לקוטי תורה" של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]], עם כל המקורות שהובבאו בספר כ"עיין..."). | חותנו הריי"צ העיד בפני שלושה מחשובי חסידי חב"ד, כי חתנו "בקי ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[רי"ף]] [[רא"ש]] ו[[רמב"ם]], הוא עורך [[תיקון חצות]] כל לילה ובקי בכל ה"[[לקוטי תורה]]" עם העיין'ס"<ref> (כלומר: ספר "לקוטי תורה" של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]], עם כל המקורות שהובבאו בספר כ"עיין...")</ref>{{דרוש מקור}}. | ||
[[ | [[רבי ישראל אבוחצירא]] העריך מאד את גדולתו של הרבי מליובאוויטש, וכשנשאל מה הוא אומר על כך שחסידי חב"ד אומרים שרבם הוא המשיח, ענה בערבית: "ראוי לו!"<ref> הרב שלום דובער וולפא, "שמן ששון מחבריך" ערך: רבי ישראל אבוחצירא; שלמה וויצמן, "ראוי לו!" ראיון לשבועון בית משיח גיליון 909</ref>. בשנת תשמ"ג פרסם, יחד עם [[הרב יצחק כדורי]], כרוז, בו הם קוראים לרבי מליובאוויטש "מופת הדור גאון ישראל וקדושו". | ||
[[הרב דוב בער אליעזרוב]] (רב שכונת קטמון בירושלים) כתב<ref>"דבר ציון" עמוד רע"ו.</ref> "בזכרוני ששמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, "שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי [[האר"י|האריז"ל]] בעל פה", והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ובמקום אחר כתב<ref>ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר</ref>: "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשם ותהילה [[הרב חיים קרייזווירט|הגר"ח קרייזווירט]] הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין [[מדרש]] בעולם שאינו יודע אותו". הרב יהודה זרחיה הלוי סגל, רבה של קרית שלום, אמר: "התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית, שקנה שביתה בכל היקפי מכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר, הרמב"ם וה[[שולחן ערוך|שו"ע]], כתבי האר"י וגדולי ה[[קבלה|מקובלים]], ה[[פוסק|פוסקים]] וה[[שו"ת]]". | |||
[[הרב דוב בער אליעזרוב]] (רב שכונת קטמון בירושלים) כתב<ref>"דבר ציון" עמוד רע"ו.</ref> "בזכרוני ששמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, "שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי [[האר"י|האריז"ל]] בעל פה", והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ובמקום אחר כתב<ref>ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר</ref>: "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשם ותהילה [[הרב חיים קרייזווירט|הגר"ח קרייזווירט]] הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין [[מדרש]] בעולם שאינו יודע אותו". הרב יהודה זרחיה הלוי סגל רבה של | |||
== מתנגדיו == | == מתנגדיו == | ||
דמותו הסוחפת והאופן המשיחי שבו נתפס על ידי חסידיו, עוררו עליו גם ביקורת. ההתנגדות התקיפה ביותר כלפיו באה מצדו של מנהיג הציבור הליטאי בארץ ישראל, [[הרב מנחם אלעזר מן שך]] (ראש [[ישיבת פוניבז']]). הרב שך ראה בהנהגותיו של הרבי מליובאוויטש, כדוגמת זו המורה שאין לישון ב[[סוכה]]<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=&pgnum=233 שערי הלכה ומנהג (או"ח ח"ב אות רסח עמ' רלח] ואילך; מובא גם [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23840 כאן], וכן ב[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 תשובתו לרב צבי כהנא].</ref>, הנהגות מסוכנות. כמו כן, ראה ברעיונות המשיחיים בחב"ד כפירה מסוימת, וסבר כי הציפייה החב"דית לביאת המשיח "בקרוב ממש" ובמיידיות, עומדת בסתירה לנבואת [[חבקוק הנביא|חבקוק]] {{מקור|חבקוק ב ג|כן}}: "אם יתמהמה חכה לו- כי בא יבוא לא יאחר"{{דרוש מקור}}. הרב שך גם התנגד לתפיסת חלק מחסידי חב"ד הדוגלת בעליונות חב"ד על פני שאר הזרמים ביהדות, וממילא רואה באדמו"ר מחב"ד את ראש בני ישראל. | דמותו הסוחפת והאופן המשיחי שבו נתפס על ידי חסידיו, עוררו עליו גם ביקורת. ההתנגדות התקיפה ביותר כלפיו באה מצדו של מנהיג הציבור הליטאי בארץ ישראל, [[הרב מנחם אלעזר מן שך]] (ראש [[ישיבת פוניבז']]). הרב שך ראה בהנהגותיו של הרבי מליובאוויטש, כדוגמת זו המורה שאין לישון ב[[סוכה]]<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=&pgnum=233 שערי הלכה ומנהג (או"ח ח"ב אות רסח עמ' רלח] ואילך; מובא גם [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23840 כאן], וכן ב[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 תשובתו לרב צבי כהנא].</ref>, הנהגות מסוכנות. כמו כן, ראה ברעיונות המשיחיים בחב"ד כפירה מסוימת, וסבר כי הציפייה החב"דית לביאת המשיח "בקרוב ממש" ובמיידיות, עומדת בסתירה לנבואת [[חבקוק הנביא|חבקוק]] {{מקור|חבקוק ב ג|כן}}: "אם יתמהמה חכה לו- כי בא יבוא לא יאחר"{{דרוש מקור}}. הרב שך גם התנגד לתפיסת חלק מחסידי חב"ד הדוגלת בעליונות חב"ד על פני שאר הזרמים ביהדות, וממילא רואה באדמו"ר מחב"ד את ראש בני ישראל. | ||
הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מליובאוויטש אינו אישי, ואף התפלל לרפואתו בימי מחלתו. את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו<ref>"במחיצתם של גדולי התורה", ח"כ הרב שלמה לורנץ ז"ל, חלק א' עמ' ...</ref>. | הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מליובאוויטש אינו אישי, ואף התפלל לרפואתו בימי מחלתו. את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו<ref>"במחיצתם של גדולי התורה", ח"כ הרב שלמה לורנץ ז"ל, חלק א' עמ' ...</ref>. | ||
עם פטירת הרב שך, התחלש העימות הציבורי הפומבי<ref>דבר המתבטא - בין היתר - בסדרת פגישות בין [[הרב יואל כהן]] ('החוזר' של הרבי מליובאוויטש) לרבנים נכבדים בציבור הליטאי, כדוגמת [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_65715.html הרב חיים קניבסקי], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839 הרב אהרן ליב שטיינמן] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הקלטה מהפגישה]), [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1040 הרב ברוך דוב פוברסקי] ועוד.</ref>, אך משקעיה נותרו עד היום בקרב שני הצדדים. | עם פטירת הרב שך, התחלש העימות הציבורי הפומבי<ref>דבר המתבטא - בין היתר - בסדרת פגישות בין [[הרב יואל כהן]] ('החוזר' של הרבי מליובאוויטש) לרבנים נכבדים בציבור הליטאי, כדוגמת [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_65715.html הרב חיים קניבסקי], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839 הרב אהרן ליב שטיינמן] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הקלטה מהפגישה]), [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1040 הרב ברוך דוב פוברסקי] ועוד.</ref>, אך משקעיה נותרו עד היום בקרב שני הצדדים. | ||
גם [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] (ראש [[ישיבת מרכז הרב]]) הביע ביקורת על תפיסת חב"ד והרבי מליובאוויטש, הרואה בבית המדרש בניו יורק את "בית רבינו שבבבל" והמרכז הרוחני של הדור, חרף היותו בחוץ לארץ<ref> | גם [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] (ראש [[ישיבת מרכז הרב]]) הביע ביקורת על תפיסת חב"ד והרבי מליובאוויטש, הרואה בבית המדרש בניו יורק את "בית רבינו שבבבל" והמרכז הרוחני של הדור, חרף היותו בחוץ לארץ<ref>על-פי עדות עוזרו האישי [[הרב יוסף בדיחי]]. </ref>. | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
| שורה 159: | שורה 154: | ||
[[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | [[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | [[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | ||
גרסה מ־12:07, 16 בספטמבר 2015
|
|
| רבי מנחם מנדל שניאורסון | |
|---|---|
| הרבי מליובאוויטש | |
| תאריך לידה | י' בניסן תרס"ב |
| מקום לידה | מיקולייב, אוקראינה. |
| תאריך פטירה | ג' תמוז תשנ"ד |
| מקום קבורה | בית הקברות "מונטיפיורי", רובע קווינס, ניו יורק |
| חסידות | חב"ד-ליובאוויטש |
| מקום פעילות | 770 - מרכז חב"ד העולמי, שכונת קראון הייטס, ברוקלין, ניו יורק. |
| מספר בשושלת | 7 |
| הקודם | רבי יוסף יצחק שניאורסון |
| תחילת כהונה | י' בשבט תשי"א |
| סיום כהונה | ג' בתמוז תשנ"ד |
| רבותיו | אביו; רבי שניאור זלמן וילנקין; חמיו. |
| חיבוריו | (ראה לקמן) |
| אב | רבי לוי יצחק שניאורסון |
| אם | חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי |
| בת זוג | חיה מושקא |
רבי מנחם מנדל שניאורסון היה האדמו"ר השביעי והאחרון בשושלת אדמו"רי ליובאוויטש, שעמד בנשיאותה משנת תשי"א ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד.
קורות חייו
ראשית ימיו
נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב (1902) במיקולייב שבאוקראינה לאביו הרב לוי יצחק שניאורסון, דור חמישי לרבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, האדמו"ר השלישי מליובאוויטש, ואמו חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי - רבה של מיקולייב. אביו היה מורהו העיקרי. בהיותו כבן שבע עברה המשפחה לעיר יקטרינוסלב (כיום- דנפרופטרובסק שבאוקראינה), שם התמנה אביו לכהן כרב. ביקטרינוסלב למד באופן פרטי אצל הרב שניאור זלמן וילנקין, שנשנכר לשם כך על ידי אביו. לצד התמדה והעמקה בש"ס, פוסקים ותורת הנסתר, גילה התעניינות גם באסטרונומיה ומדעים, ובגיל 16 החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה המקומית. בהמשך גם למד מתמטיקה וגיאומטריה באוניברסיטת לנינגרד. בשנת תרפ"ט (1928) נשא את קרובת-משפחתו חיה מושקא שניאורסון, בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ) - האדמו"ר השישי מחב"ד. לאחר נישואיו עבר לברלין, שם למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטה. בברלין הוסמך לרבנות על ידי הרב יחיאל יעקב וינברג, בעל "שרידי אש". בשנת תרצ"ג עבר לפריז, שם למד הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות ובאוניברסיטת סורבון. בשנת תש"א והצטרף לחמיו שהתגורר באותה העת בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק. הוא החל לנהל את מוסדות חב"ד: מרכז החינוך, ארגון מחנה ישראל והוצאת הספרים "קה"ת" ("קרני הוד תורה"), ולפרנסתו עבד כמהנדס אניות בצי האמריקני, עד שהתפטר משרבתה העבודה במוסדות החסידות.
בהנהגת החסידות
בשנת תש"י (1950) נפטר חמיו הריי"צ, ונפלה מחלוקת בין החסידים אודות ממשיכו בהנהגת החסידים: חתנו הגדול של הריי"צ, ר' שמריהו גוראריה או חתנו הצעיר, ר' מנחם מנדל. רוב החסידים רצו לקבל את הנהגתו של ר' מנחם מנדל, אולם רעייתו של הריי"צ, הרבנית נחמה-דינה שניאורסון, רצתה כי הרב גוראאיה יכהן כאדמו"ר. בי' בשבט תשי"א, בדיוק ביום השנה הראשון לפטירת הריי"צ הוכתר ר' מנחם מנדל לאדמו"ר, למורת רוחה של חמותו. בשל סירובה למינוי, לא קיבל ר' מנחם מנדל את ה"ספודיק" של הריי"צ, ולכן עד לפטירתו לא חבש ספודיק. בשנת תשי"ד קבל גם הרב גוראריה את הנהגתו של גיסו, והשתתף ב"התוועדויות" שערך. מאבק משפטי התנהל בין יורשיו של הרב גוראריה לבין ר' מנחם מנדל אודות ירושת ספרייתו של הריי"צ, ובסיומו הוחזרו הספרים למשפחת שניאורסון.
תקופת הנהגתו התאפיינה בפריחה ושגשוג גדול של חסידות חב"ד, ופעילותה הפכה להיות חובקת עולם. הוא שלח "שלוחים" לרחבי העולם להפצת יהדות וקירוב לבבות (ראה לקמן). מאות אלפי יהודים מרחבי העולם נסעו לבית מדרשו בניו יורק על מנת להתברך וליטול עצה מפיו, עד שמפאת העומס הרב, בשנת תשמ"א בוטלו כמעט לגמרי הפגישות היחידניות עמו (שכונו בפי החסידים "יחידות"). בהמשך, נהג לחלק מדי יום ראשון למבקרים הרבים שפקדו את מעונו שטר בן דולר אחד. הוא הפך לאחד המנהיגים היהודיים המשפיעים ביותר בעולם, והשפעתו ניכרת גם לאחר פטירתו. הוא יצר קשרים הדוקים עם גדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ ובחו"ל, ורבים מהם ביקרו במעונו[1]. כמו כן, דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית נהגו לפקוד את מעונו, בהם: זלמן שז"ר[2], מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, בנימין נתניהו, משה קצב, רחבעם זאבי ואחרים. הוא נהג להשמיע בתקיפות את דעותיו של המתרחש בארץ, גם כאשר היתה בדבריו ביקורת חרפיה על הפוליטיקיאים שבאו לבקרו.
פטירתו
בשנת תשנ"ב, בעת ביקורו ב"אוהל" קברו של חמיו, התמוטט ונפל, ומאז נחלש ומיעט לומר את שיחותיו הקבועות ולקבל קהל. לאחר כשנתיים שקע בתרדמת למשך שלושה חודשים, ובג' בתמוז תשנ"ד נפטר ונטמן ליד חמיו בבית הקברות "מונטיפיורי" שברובע קווינס בניו יורק.
פטירתו הכתה בהלם רב את חסידיו, שכן רווחה בקרב רבים מהם האמונה כי הוא המשיח[3], ועל כן חשבו כי הוא אינו יכול למות בטרם יוביל את עם ישראל אל הגאולה. לאור זאת, החלו להשמע קולות בקרב החסידים הטוענים כי למעשה רבם לא מת. חסידים אלו (המכונים "משיחיסטים" או "הפלג המשיחי") מאמינים עד היום כי רבם חי בהסתר וכי הוא עתיד להתגלות כמשיח. לפטירתו הם מתייחסים כאל "היעלמות". רבים מהחסידים שאינם מקבלים טענה זו, מאמינים כי אע"פ שרבם נפטר - בעתיד הוא יתגלה ויגאל את ישראל. "פולמוס המשיחיות" בחסידות חב"ד ממשיך ומתקיים עד היום[4].
פועלו
מוסד השליחים
כאמור לעיל, בתקופת הנהגתו ייסד וביסס את מעפל השליחים הגדול של חב"ד, במסגרתו נוסעים חסידי חב"ד לרחבי העולם, לייסד "בית חב"ד" להפצת תורה ומצוות בכל העולם. פעילות זו מהווה את אחד ממפעלי הקירוב הגדולים ביותר בכל הזמנים, ונחשבת עד היום לאחד מסמליה של תנועת חב"ד. עם השנים, רשת השליחים התארגנה למוסדות מאורגנים, המפעילים את השליחים ומרכזים את פעילותם.
במקביל, יזם "מבצעים" שונים- מבצע התפילין, מבצע המזוזה, מבצע נרות שבת וכד', במסגרתו יצאו חסידיו לחזק את קיום המצוות הללו בקרב היהודים.
החינוך
פעילותו הענפה בתחום החינוך בארה"ב זכתה להכרה אף מצד הקונגרס האמריקני, שהכריז על יום הולדתו (י"א בניסן) כ"יום החינוך", לתגבור המשאבים לקידום החינוך במדינה. בנוסף, העניק לו הקונגרס לאחר מותו את "מדליית הזהב של הקונגרס", אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית.
הרמב"ם היומי
- ערך מורחב - הרמב"ם היומי
יזם את מפעל "הרמב"ם היומי", במסגרתו לומדים את ספרי "משנה תורה" או "ספר המצוות" לררמב"ם באופן יום יומי, בשלושה מסלולים שונים, על מנת לאפשר לכל יהודי בכל רמה להקיף את החיבור המסכם של התורה שבעל פה.
התוועדויותיו
הרבי מליובאוויטש נהג לערוך בכל מועד מיוחד "התוועדות" (המקבילה החב"דית ל"טיש" החסידי) בבית מדרשו בניו יורק. להתוועדויותיו נהרו משתתפים רבים מכל החוגים. מרכז ההתוועדות היה השיחה המרכזית שנשא, ע"פ רוב בהקשר לפרשת השבוע או המועד, שיחה שנמשכה זמן רב, ובמהלכה שרו ניגונים ושתו "לחיים".
שיחותיו אלו תועדו והודפסו בקבצי "התוועדויות" (לעתים הודפסו התוועדויותיו כפרוטוקול מפורט המציין מה נהג הרבי באותה התוועדות ואילו ניגונים שרו). מקבצים אלו לוקטה סדרת הספרים "התוועדויות - תורת מנחם", הכוללת עד כה קרוב לשבעים כרכים, כשעל פי הצפוי, לכשתגמר מלאכת ההוצאה תכלול הסדרה קרוב למאה ושלושים חלקים.
ההערכה כלפיו
חותנו הריי"צ העיד בפני שלושה מחשובי חסידי חב"ד, כי חתנו "בקי בבבלי וירושלמי, רי"ף רא"ש ורמב"ם, הוא עורך תיקון חצות כל לילה ובקי בכל ה"לקוטי תורה" עם העיין'ס"[5](דרוש מקור).
רבי ישראל אבוחצירא העריך מאד את גדולתו של הרבי מליובאוויטש, וכשנשאל מה הוא אומר על כך שחסידי חב"ד אומרים שרבם הוא המשיח, ענה בערבית: "ראוי לו!"[6]. בשנת תשמ"ג פרסם, יחד עם הרב יצחק כדורי, כרוז, בו הם קוראים לרבי מליובאוויטש "מופת הדור גאון ישראל וקדושו".
הרב דוב בער אליעזרוב (רב שכונת קטמון בירושלים) כתב[7] "בזכרוני ששמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, "שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי האריז"ל בעל פה", והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ובמקום אחר כתב[8]: "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשם ותהילה הגר"ח קרייזווירט הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו". הרב יהודה זרחיה הלוי סגל, רבה של קרית שלום, אמר: "התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית, שקנה שביתה בכל היקפי מכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר, הרמב"ם והשו"ע, כתבי האר"י וגדולי המקובלים, הפוסקים והשו"ת".
מתנגדיו
דמותו הסוחפת והאופן המשיחי שבו נתפס על ידי חסידיו, עוררו עליו גם ביקורת. ההתנגדות התקיפה ביותר כלפיו באה מצדו של מנהיג הציבור הליטאי בארץ ישראל, הרב מנחם אלעזר מן שך (ראש ישיבת פוניבז'). הרב שך ראה בהנהגותיו של הרבי מליובאוויטש, כדוגמת זו המורה שאין לישון בסוכה[9], הנהגות מסוכנות. כמו כן, ראה ברעיונות המשיחיים בחב"ד כפירה מסוימת, וסבר כי הציפייה החב"דית לביאת המשיח "בקרוב ממש" ובמיידיות, עומדת בסתירה לנבואת חבקוק (חבקוק ב ג): "אם יתמהמה חכה לו- כי בא יבוא לא יאחר"(דרוש מקור). הרב שך גם התנגד לתפיסת חלק מחסידי חב"ד הדוגלת בעליונות חב"ד על פני שאר הזרמים ביהדות, וממילא רואה באדמו"ר מחב"ד את ראש בני ישראל. הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מליובאוויטש אינו אישי, ואף התפלל לרפואתו בימי מחלתו. את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו[10].
עם פטירת הרב שך, התחלש העימות הציבורי הפומבי[11], אך משקעיה נותרו עד היום בקרב שני הצדדים.
גם הרב צבי יהודה הכהן קוק (ראש ישיבת מרכז הרב) הביע ביקורת על תפיסת חב"ד והרבי מליובאוויטש, הרואה בבית המדרש בניו יורק את "בית רבינו שבבבל" והמרכז הרוחני של הדור, חרף היותו בחוץ לארץ[12].
חיבוריו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ספרים שערך בעצמו
- היום יום - לוח שנה שיצא בשנת תש"ג (1943), ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח בראש השנה, וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות" - ולכן לוח שנה "חסידי" פותח ומסיים בו.
- - הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - ליקוט מכל הראשונים והאחרונים על ההגדה של פסח ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד (תש"ז). בהגדה זו, מתגלה הרבי מליובאוויטש כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר בעל התניא שסידר את ההגדה בנוסח חב"ד בנוסח זה דווקא.
- ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש - תולדותיו של רבי שמואל שניאורסון, האדמו"ר הרביעי בשושלת חב"ד.
ספרים שהגיה
- לקוטי שיחות - ליקוט מתוך דברי תורה שהשמיע בהתוועדויות שערך בשבתות ובמועדים. בסדרה כלולות שיחות העוסקות בפירושו של רש"י לפרשת השבוע, ביאורי החסידות על הפרשה, עיונים בתורת הרמב"ם, מהלכים למדניים בפרשה, ועוד. השיחות הוגהו על ידו מדי שבוע, ונקבצו לסדרה בת שלושים ותשעה כרכים.
- ספר המאמרים מלוקט - ליקוט של "מאמרי-חסידות" (ביאורים בתורת החסידות) שהשמיע בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו על ידו (מאות אחרים שלא הוגהו מוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים"). סדרה זו כוללת ששה כרכים (ח"א; ח"ב; ח"ג; ח"ד).
- קונטרס עניינה של תורת החסידות - באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד").
רשימותיו
זמן קצר לאחר פטירתו, נמצאו במגירה במשרדו שלוש מחברות גדולות של רשימות שרשם לעצמו בכתב יד צפוף. רשימות אלו נרשמו על ידו בעיקר בין השנים תר"צ-ת"ש, והן מכילות חידושי תורה רבים וכן יומנים אישיים בהם מרוכזים סיפורים ושמועות ששמע מחותנו. רשימות אלה הודפסו בחוברות בודדות בין השנים תשנ"ה-תש"ס (א-יד; טו-מה; קיב-קנז). לאחר שכל הרשימות הודפסו, הוחלט להוציא רשימות אלו בצורה מסודרת:
- רשימות היומן - קטעי היומן.
- רשימת המנורה רשימה נוספת המבארת את השיטות השונות בדיני הדלקת המנורה בבית המקדש.
- שנים אוחזין בטלית - חוברת מוכנה לדפוס משנת תש"ב שנמצאה בין רשימותיו, על הסוגיה התלמודית המפורסמת "שניים אוחזין בטלית" (בבלי בבא מציעא ב א). החוברת כוללת קושיות בחלק הנגלה, לאחריהן ביאור הוסגיה על פי הדרוש, ולבסוף תירוץ הקושיות על פי הדרוש.
- מראי מקומות הגהות והערות קצרות לספר-של-בינונים - רשימה נוספת המכילה ציוני מראי-מקומות והערות על ספר התניא. הליקוטים הודפסו בחוברות וכעת עובדים על הוצאה לאור של ספר.
- ימי בראשית- רשימות מתקופת התחלת כהונתו כאדמו"ר.
יתר ספריו
- סדרת "תורת מנחם - התוועדויות" - שיחותיו בזמנים שונים שלא עברו הגהה שלו לפני הדפסתן. סדרה זו ערוכה לפי סדר השנים שאמרם. סדרה זו כוללת כיום קרוב לשבעים כרכים, ומתעתדת להכיל כמאה ושלושים כרכים, עם השלמת עריכתה.
- תורת מנחם - ספר המאמרים - ספר זה כולל את כל מאמריו בין השנים תשי"א-תשכ"א ותשכ"ז-תשנ"ב. רבים מן המאמרים הופיעו כבר בסרת ההתועדויות. סדרה זו כוללת 56 כרכים.
- אגרות קודש - מבחר ממכתביו, בין השנים תרצ"ט (עוד בטרם כיהן כאדמו"ר) - תשכ"ח. באגרות אלו מופיעות הדרכות ליחיד ולציבור, עצות, ביאורים בתורת הנגלה והנסתר, ועוד. עד כה, כוללת הסדרה 28 כרכים.
- תשובות וביאורים - תשובות בהלכה ובאגדה שפרסם בבטאון החב"די "קובץ ליובאוויטש" שיצא לאור בניו יורק בשנים תש"ח-תש"ט.
| הקודם: רבי יוסף יצחק שניאורסון |
אדמו"רי חב"ד | הבא: - |
לקריאה נוספת
- פרופ' ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מ.מ.ש הוצאה לאור, 2007.
- ד"ר יצחק קראוס, "השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד" - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד.
- מנחם מענדל ברונפמן, אליהו קרישנבאום ומשה שילת (עורכים), השביעי, ספריית מעיינותיך, כסליו תשע"ד
- הרבי - מבט אישי, "מה סודה של מנהיגות הרבי, חוברת זו.. ביטוי צנוע לדרך מנהיגותו של הרבי", י"ל על ידי חב"ד ויסקונסין ארצות הברית, בשיתוף צעירי אגודת חב"ד, 2008.
- ד"ר יחיאל ההרי, סודו של הרבי, הוצאת ידיעות אחרונות.
קישורים חיצוניים
אודותיו
- שיעורים על הרבי מליובאוויטש באתר ישיבה.
- הרבי מליובאוויטש ושלמות הארץ
- הרבי - "הרבי מליובאוויטש: חייו, פועלו ומורשתו", באתר בית חב"ד
- הרבי מלובביץ, באתר חרמון
- הרבי מליובאוויטש, באתר צעירי אגודת חב"ד
- אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש, באתר MyTzadik
- רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, באנציקלופדיה "חבד פדיה" של הפלג המשיחי בחב"ד
- לדמותו של הרבי מליובאוויטש, באתר אגודת חסידי חב"ד
- ר' מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מלובביץ', באתר לקסיקון לתרבות ישראל
- הרבי מליובאוויטש, הרב יהודה לייב גרונר
וידאו
- מגזין שבועי - מראות ושיחות של הרבי
- סרט באנגלית עם פס תרגום לעברית על הרבי
- סרט בערך משנות השבעים על הרבי
- סרט וידאו, פגישתו עם הרבנים הראשיים לישראל הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו.
תמונות
- נשיא מדינת ישראל, זלמן שזר במשרדו של הרבי בפגישה מיוחדת (צילום: ג'רי דנציק)
- גלריות; ראשונה, שנייה ושלישית
ספריו
- ספרי הרבי מלובביץ' בצורה מסודרת, באתר ספריית חב"ד
- ועד הנחות בלשון הקודש - מערכת העורכת את כל ספרי הרבי מלובביץ' בעברית
- אוצר הרבי - מאגר ספרים של הרבי כפי שנדפסו תבנית:שפת קישור
- שיחות קודש - שלא עברו הגהה ועריכה על ידי הרבי תבנית:שפת קישור
קברו
- בית אהל חב"ד ליובאוויטש שעל יד אהל הרבי - האתר הרשמי תבנית:שפת קישור
- מפת לוויין ו"מבט מהרחוב" לבית שעל יד הקבר, ב - maps.google.com
- וידאו ממסוק ביום הילולא של הרבי בג' בתמוז ה'תשס"ח
- מבקרים בקברו - וידאו המלווה קבוצה כזאת תבנית:שפת קישור
- תמונות וגלריית תמונות מקברו של הרבי
הערות שוליים
- ↑ ראה בספר "שיח שרפי קודש" שבו לוקטו שיחותיו עם רבנים ואדמ"ורים רבים שבאו למעונו.
- ↑ שז"ר היה נחשב למקורב ביותר אל האדמו"ר, בשל מוצאו החב"די. ראה בספר "נשיא וחסיד" אודות קשריו של שז"ר עם האדמו"ר.
- ↑ הרבי מליובאוויטש עצמו לא אישר מעולם תפיסה זו, אך גם לא שלל אותה, וסבר שהעיסוק בה מרבה מחלוקות שלא לצורך (ראה לקמן) ולפיכך אין לעסוק בכך. (מקור)
- ↑ ראה: הרב יחזקאל סופר, "במאי קמיפלגי".
- ↑ (כלומר: ספר "לקוטי תורה" של רבי שניאור זלמן מלאדי, עם כל המקורות שהובבאו בספר כ"עיין...")
- ↑ הרב שלום דובער וולפא, "שמן ששון מחבריך" ערך: רבי ישראל אבוחצירא; שלמה וויצמן, "ראוי לו!" ראיון לשבועון בית משיח גיליון 909
- ↑ "דבר ציון" עמוד רע"ו.
- ↑ ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר
- ↑ ראה שערי הלכה ומנהג (או"ח ח"ב אות רסח עמ' רלח ואילך; מובא גם כאן, וכן בתשובתו לרב צבי כהנא.
- ↑ "במחיצתם של גדולי התורה", ח"כ הרב שלמה לורנץ ז"ל, חלק א' עמ' ...
- ↑ דבר המתבטא - בין היתר - בסדרת פגישות בין הרב יואל כהן ('החוזר' של הרבי מליובאוויטש) לרבנים נכבדים בציבור הליטאי, כדוגמת הרב חיים קניבסקי, הרב אהרן ליב שטיינמן (הקלטה מהפגישה), הרב ברוך דוב פוברסקי ועוד.
- ↑ על-פי עדות עוזרו האישי הרב יוסף בדיחי.