Difference between revisions of "רבי חיים הלברשטאם מצאנז"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
(7 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 1: Line 1:
[[תמונה:sanz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור המיוחס לרבי חיים מצאנז]]
+
{{אדמו"ר
 +
|שם=רבי חיים הלברשטאם
 +
|תואר=האדמו"ר מצאנז
 +
|תמונה=[[תמונה:sanz.jpg|200px]]
 +
|כיתוב=
 +
|חיבורו העיקרי=דברי חיים
 +
|תאריך לידה=תקנ"ז
 +
|מקום לידה=טרנוגראד
 +
|תאריך פטירה=כ"ב ב[[ניסן]] תרל"ב
 +
|מקום פטירה=צאנז
 +
|סיבת הפטירה=
 +
|מקום קבורה=
 +
|חסידות=
 +
|מקום מגורים=
 +
|מקום פעילות=
 +
|מספר בשושלת=
 +
|הקודם=
 +
|הבא=
 +
|תחילת כהונה=
 +
|סיום כהונה=
 +
|רבותיו=
 +
|נושאים בהם עסק=
 +
|חיבוריו=
 +
|אב=
 +
|אם=
 +
|בת זוג=
 +
|ילדים=
 +
|חתימה=
 +
}}
  
 
'''רבי חיים הלברשטאם מצאנז''' (מכונה '''הדברי חיים''' על שם ספריו) היה מייסד [[חסידות צאנז]] וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה, ומחשובי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]].  
 
'''רבי חיים הלברשטאם מצאנז''' (מכונה '''הדברי חיים''' על שם ספריו) היה מייסד [[חסידות צאנז]] וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה, ומחשובי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]].  
Line 22: Line 50:
  
 
בשנת תרכ"ז בריאותו החלה להתרופף, ועיקר עיסוקו אז היה בעריכת תשובותיו ההלכתיות, והרבנות בצאנז עברה לבנו ר' אהרן.  
 
בשנת תרכ"ז בריאותו החלה להתרופף, ועיקר עיסוקו אז היה בעריכת תשובותיו ההלכתיות, והרבנות בצאנז עברה לבנו ר' אהרן.  
בשנת תרל"ו החל לדבר על הסתלקותו הממשמשת ובאה, ומשמשו החל לרשום יומן של ימיו האחרונים. נפטר בכ"ב ב[[ניסן]] תרל"ו ונקבר בצאנז.
+
בשנת תרל"ו החל לדבר על הסתלקותו הממשמשת ובאה, ומשמשו החל לרשום יומן של ימיו האחרונים. נפטר בכ"ה ב[[ניסן]] תרל"ו ונקבר בצאנז.
  
 
==בניו ותלמידיו==
 
==בניו ותלמידיו==
Line 63: Line 91:
 
**מועדים.  
 
**מועדים.  
 
**[[מסכת בבא מציעא]].  
 
**[[מסכת בבא מציעא]].  
 +
** על הש"ס (שלושה כרכים)
 
*'''נוסח הקרבנות ווהקפות'''.  
 
*'''נוסח הקרבנות ווהקפות'''.  
 
*[[הגדה של פסח]].  
 
*[[הגדה של פסח]].  
 
*'''אוצר החיים'''-[[מנהג]]ים.  
 
*'''אוצר החיים'''-[[מנהג]]ים.  
 
*'''עטרת חיים'''- ליקוטים.
 
*'''עטרת חיים'''- ליקוטים.
 +
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
*ר' אברהם יצחק ברומברג, '''מגודלי התורה והחסידות'''.  
+
* ר' אברהם יצחק ברומברג, '''מגודלי התורה והחסידות'''.  
*יוסף דוד וייסברג, '''רבינו הקדוש מצאנז'''- שלושה חלקים.  
+
* יוסף דוד וייסברג, '''רבינו הקדוש מצאנז'''- שלושה חלקים.  
*ד"ר יצחק רפאל, '''אנציקלופדיה לחסידות''' אישים, חלק א' בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] עמ' תקן.  
+
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' קמב- קסה
 +
* ד"ר יצחק רפאל, '''אנציקלופדיה לחסידות''' אישים, חלק א' בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] עמ' תקן.  
 
{{הערות שוליים}}   
 
{{הערות שוליים}}   
 
{{מיון רגיל:הלברשטאם חיים}}
 
{{מיון רגיל:הלברשטאם חיים}}
 
[[קטגוריה:אחרונים]]
 
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צאנז]]
+
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צאנז|*]]
 
[[קטגוריה:פוסקים]]
 
[[קטגוריה:פוסקים]]
 
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]]
 
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]]
 
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
 
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]

Latest revision as of 21:54, 21 June 2017

רבי חיים הלברשטאם
האדמו"ר מצאנז
Sanz.jpg
חיבורו העיקרי דברי חיים
תאריך לידה תקנ"ז
מקום לידה טרנוגראד
תאריך פטירה כ"ב בניסן תרל"ב
צאנז

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה הדברי חיים על שם ספריו) היה מייסד חסידות צאנז והאדמו"ר הראשון שלה, ומחשובי הפוסקים האחרונים.

תולדות חייו[edit]

נולד בשנת תקנ"ז בטרנוגראד לר' אריה לייבוש הלברשטאם, מצאצאי רבי צבי אשכנזי- "החכם צבי". כאשר היתה אמו הרה, אמר לה רבי משה לייב מסאסוב כי בנה שיוולד יהי מנהיג הדור, וכן בגיל שמונה כשביקר לראשונה אצל החוזה מלובלין, אמר החוזה כי הילד יהיה מנהיג הדור.

למד תורה מפי רבני טרנוגראד, ובזכות כשרונותיו זכה לכינוי "העילוי מטרנוגראד". בגיל שלוש-עשרה הוסמך לרבנות על ידי רבי יהושע הורנשטיין (בעל "ים התלמוד"). נלקח לחתן לרחל, בתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים מלייפניק, בעל "ברוך טעם", שאמר ש"רגלו עקומה אבל שכלו ישר" (מכיוון שהיה צולע). לאחר נישואיו התגורר בבית חמיו בלייפניק במשך שנה. על נה זו העיד ר' חיים: "למדנו כמעט כל הש"ס עם הראשונים, וכל שעה הראנו גדולות ונפלאות בפלפוליו". ר' חיים העריך מאד את חמיו ואת פסקיו, ונהג על פיהם גם כאשר לא הבין את טעמם[1]. הוסמך להוראה על ידי חמיו ועל ידי רבי יעקב מליסא, בעל נתיבות המשפט.

בשנת תקע"ז נתמנה לרב ברודניק. ברודניק דבק לחסידות, ונהפך לחסיד נלהב של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. כמו כן, ברודניק, הכיר רבים מגדולי האדמו"רים בתקופה ההיא, ביניהם רבי אברהם יהושע השל מאפטא, רבי שמעון מיארוסלב, רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי מאיר מפרמישלן, רבי ישראל מרוז'ין, רבי צבי הירש מרימנוב, ר' מאיר מאפטא, ר' שלום מבעלזא ורבי צבי אלימלך מדינוב- בעל בני יששכר.

התקבל לרבנות בזעלין, אולם לאחרזמן קצר עזב את העיר בגלל מחלוקת שפרצה שם. כמו כן, ניסה לקלב את משרת הרבנות בקאלוב, אולם לא הצליח.

בשנת תקפ"ח נבחר למורה הוראה בצאנז, אצל רב המחוז רבי ברוך הלוי לנדא. שנתיים לאחר מכן, בשנת תק"צ, עבר לצאנז והחל לנהוג שם באדמו"רות. תוך זמן קצר נחשב לאחד האדמו"רים המובלים בגאליציה, ורוב אדמו"רי גליציה, הונגריה וחלק מאדמו"רי פולין קבלו את סמכותו.

נחשב לאחד הפוסקים החשובים בדורו, והשיב אלפי תשובות בהלכה.

נהג לרקוע ברגליו בהתלהבות בשעת התפילה, ואף כשרגלו היתה חולה ודם זב ממנה- המשיך לרקוע ולא שם לב לכך. כל כספי הפדיונות שהיה מקבל מחסידיו היה מחלק לעניי עירו ולעניי ארץ ישראל.

לקראת פטירתו ניהל מאבק כנגד אדמור"י בית רוז'ין, עף על פי שהעריץ את אביהם ר' ישראל, מכיוון שראה בדרכם נטיה וסטיה מדרך החסידות. מחלוקת זו גרמה למחלוקות ופליוגים רבים בחסידות גליציה.

נישא שנית לאחותה של רחל פרנקל אשתו הראשונה, בשלישית נשא את דבורה רעכיל בת ר' יחיאל צבי אונגר, וברביעית נשא את רבקה בת ר' אלימלך טורם.

בשנת תרכ"ז בריאותו החלה להתרופף, ועיקר עיסוקו אז היה בעריכת תשובותיו ההלכתיות, והרבנות בצאנז עברה לבנו ר' אהרן. בשנת תרל"ו החל לדבר על הסתלקותו הממשמשת ובאה, ומשמשו החל לרשום יומן של ימיו האחרונים. נפטר בכ"ה בניסן תרל"ו ונקבר בצאנז.

בניו ותלמידיו[edit]

בניו, בנותיו וחתניו[edit]

מרחל פרנקל (אשתו הראשונה):

מדבורה אונגר (אשתו השלישית):

  • אריה לייבוש- נפטר בילדותו.
  • ר' שלום אליעזר מראצפרט.
  • ר' יצחק ישעיה מטשכויב-קראקא.
  • מרים- אשת רבי משה אונגר מדומברובה.
  • יוטא- אשת ר' אליעזר ירוחם ברון מראדושיץ.
  • רייצא- אשת רבי מרדכי דב טברסקי מהורניסטופול.
  • טיילא- אשת ר' אהרן הורוויץ מבייטש.
  • נחמה- אשת ר' יצחק טוביה רובים מצאנז.
  • גיטשא- אשת ר' בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינצא.
  • פראדל- אשת ר' אליעזר רוזנפלד מאושפיצין.

מצאצאיו: רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם- האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בעל דברי יציב.

תלמידיו[edit]

ועוד רבים.

ספריו[edit]

לקריאה נוספת[edit]

  • ר' אברהם יצחק ברומברג, מגודלי התורה והחסידות.
  • יוסף דוד וייסברג, רבינו הקדוש מצאנז- שלושה חלקים.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' קמב- קסה
  • ד"ר יצחק רפאל, אנציקלופדיה לחסידות אישים, חלק א' בהוצאת מוסד הרב קוק עמ' תקן.

הערות שוליים

  1. וראה כמה פעמים הוא מצטט אתו ומביא דברים בשמו בספרו "דברי חיים".