כף החיים (פלאג'י) - כף החיים (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3: שורה 3:
נדפס מחדש ב[[ארץ ישראל]] מנוקד באותיות מנוקדות מאירות עינים ב[[בני ברק]], וכן במהדורא עם הערות באותיות מרבעות מאירות עינים על ידי הוצאת [[שיח ישראל]] ב[[ירושלים]] שנת [[ה'תשמ"ו]], וכן במהדורא חדשה על ידי הוצאת [[שובי נפשי]] ב[[ירושלים]] הודפס בשנת [[ה'תשע"ג]] ומכיל (תשמ"ח עמודים).
נדפס מחדש ב[[ארץ ישראל]] מנוקד באותיות מנוקדות מאירות עינים ב[[בני ברק]], וכן במהדורא עם הערות באותיות מרבעות מאירות עינים על ידי הוצאת [[שיח ישראל]] ב[[ירושלים]] שנת [[ה'תשמ"ו]], וכן במהדורא חדשה על ידי הוצאת [[שובי נפשי]] ב[[ירושלים]] הודפס בשנת [[ה'תשע"ג]] ומכיל (תשמ"ח עמודים).


=='''בעלי הכף'''-[[כף נחת]]-[[כף הקטורת]]-[[כף נקי]]-[[כף אחת]]-[[כף הכהן]]-[[כף הסיידים]]-[[כפי אהרן]]-[[נקי כפים]]-[[כף החיים]]-[[כף זכות]]==  
=='''חכמי הכף'''-[[כף נחת]][[כף הקטורת]]-[[כף נקי]][[כף אחת]]-[[כף הכהן]][[כף הסיידים]]-[[כפי אהרן]][[נקי כפים]]-[[כף החיים]][[כף זכות]], ועוד==  


ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם [[כף החיים]] ונקראים '''בַּעַל הַכַּף''' הם:
ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם [[כף החיים]] ונקראים '''חַכְמֵי הַכַּף''' הם:
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – להרב הקדוש [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת ה'שפ"ה ([[גימטריה]] [[שכינה]] קדושה) והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – להרה"ק [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו רבי [[אברהם הילבוט בן לייב]] פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]].
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו רבי [[אברהם היילבוט]] בן לייב, פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]].
*השלישי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]] מאת מופת הדור רבי [[יוסף טאיטאצאק]] אשר [[חוזה המדינה]] [[בנימין זאב הרצל]] נמנה על צאצאיו בן אחר בן{{הערה|על פי [[עיטורי כהנים]], 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"}}, רבי [[יוסף טאיטאצאק]] היה מגדולי הדור וחבירו של מרן [[רבי יוסף קארו]],  הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]] יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]], הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
*השלישי; ספר [[מלא כף נחת]] – ביאור על [[ששה סדרי משנה]], מאת הרב [[שניאור פייבוש בן יעקב]].
*הרביעי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''' מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
*הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת רבי [[יוסף טאיטאצאק]] אשר [[חוזה המדינה]] [[בנימין זאב הרצל]] נמנה על צאצאיו{{הערה|מ[[הרצי"ה]] על פי [[עיטורי כהנים]], 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"}}, רבי [[יוסף טאיטאצאק]] היה חבירו של מרן [[רבי יוסף קארו]],  הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
*החמישי: ספר [[כף אחת]] – להרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני [[תפילה]] שהיא עמוד העבודה, הרב [[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]].
*החמישי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
*השישי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת רבי [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
*השישי; ספר [[כף ירך יעקב]] – פירוש על ה[[תורה]].
*השביעי; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, 1893).
*השביעי; ספר [[כף אחת (השני)]] – מאת [[הרב יהודה]], שם ספר הנמצא ביד רבי [[מענדיל לאנדעסבערג]] ב[[קרעמניץ]] "חסר שער", וכתב וזו לשונו; '''כף אחת עשרה זהב מליאה''', הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' '''יהודה''' ז"ל הוא הפיוט [[אלה אזכרה]] המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; '''משה''' בן '''יעקב ישראל בידינגען''' מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
*השמיני; ספר [[כפי אהרן]] - מאת רבי [[אהרן עזריאל]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב' חלקים חידושי הלכה.
*השמיני: ספר [[כף אחת]] – להרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", הרב [[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]].
*התשיעי; ספר [[נקי כפים (הראשון)]] מאת רבי [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר גיל אהרן.
*התשיעי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת רבי [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
*העשירי; ספר [[נקי כפים (השני)]] מאת הרב [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]].
*העשירי; ספר [[כפות זהב]] – מאת הרב [[יוסף הכהן כ"ץ]] ב"ר [[אשר הכהן כ"ץ]] נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס ב[[ווילנא]] ו[[הוראדנא]] [[ה'תקצ"ו]], ג' חלקים, '''ענף עץ אבות'''  – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו).
*האחד עשר; ספר [[כף החיים (פלג'י)]] – נהוג לכנות את הספר "[[כף החיים (סופר)]]" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות המבוסס על [[שולחן ערוך]] והאחרונים וחידושים נוספים, שהינו ספר נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "[[כף החיים (פלג'י)]]" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]] - [[תורכיה]].
*האחד עשר; ספר [[כפות כסף]] – מאת רבי [[יוסף אבן כספי]], על מגילת [[רות]] ומגילת [[איכה]], והודפס על [[איכה]] ב'''אגרות יש"ר''' (חלק ב' דף מ"ה).
*השנים עשר: ספר [[כף החיים (סופר)]].
*השנים עשר; ספר [[שמות בארץ  – כפות תמרים]] – מאת הרב [[משה בן שלמה אבן חביב]], הודפס ב[[ווארשא]], שנת [[ה'תרצ"א]].
*השלשה עשר: ספר [[כף זכות]]  – מאת רבי [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]).
*השלושה עשר; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת פרופסור [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, [[1893]]).
*הארבעה עשר; ספר [[נקי כפים (הראשון)]]  –  מאת רבי [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר [[גיל אהרן]], ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת הרב [[אברהם הכהן רפפורט]] בעל איתן האזרחי.
*החמישה עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת הרב [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]].
*השישה עשר; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] מאת [[רבי אהרן עזריאל קנווארטי]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ב' חלקים חידושי הלכה.
*השבעה עשר; ספר [[כפי אהרן (אפשטיין)]] חלק א' (שו"ת, הודפס ב[[מונקאטש]] ה'תרצ"ג, 1933) מאת רבי [[אהרן סג"ל הלוי אפשטיין]] ב"ר אפרים פישל הלוי אפשטיין.
*השמונה עשר; ספר [[ארחץ בנקיון כפי]] – על הלכות [[נטילת ידים]] מאת הרב [[שמואל פרץ]] בן [[מיכאל פרץ]] (הודפס ב[[טקמצ'אלקו]] [[מקסיקו]], שנת [[ה'תשס"ח]]-[[ה'תשע"ד]]).
*התשעה עשר; ספר [[כף החיים (פלג'י)]] – נהוג לכנות את הספר "[[כף החיים (סופר)]]" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות המבוסס על [[שולחן ערוך]] והאחרונים וחידושים נוספים, שהינו ספר נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "[[כף החיים (פלג'י)]]" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]] [[תורכיה]].
*העשרים; ספר [[כף החיים (סופר)]] – מאת [[רבי יעקב חיים סופר]], י"א חלקים על ה[[שלחן ערוך]] כרך א' על [[או"ח]] הודפס בפני עצמו בלי ה[[שלחן ערוך]] (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו ב[[ירושלים החדשה]], ההדפסה החלה משנת [[ה'תרס"ה]] ועד שנת [[ה'תשע"ה]] כ110 שנים.
*העשרים ואחד; ספר [[כף היד בראי הנפש]] – מאת [[תלמה בריל]], הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק ב[[כירולוגיה]] איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.
*העשרים ושנים; ספר [[משאת כפי]] – מאת הרב [[דוד קאהן]] בן [[צבי משה קאהן]], ח' חלקים על הלכות [[תפילה]] (הודפס ב[[ברוקלין]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] (ה'תשמ"ה, ה'תשס"ט).
*העשרים ושלוש; ספר [[תולדות כף החיים חלק א']]
– מאת [[אברהם אליעזר סופר]] מ[[ירושלים]].
*העשרים וארבע; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]).
*העשרים וחמש; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]].
*העשרים ושש; ספר [[נשיאת כפים]] – מאת הרב [[מאיר סנדר]] הספר עוסק ב[[ברכת כהנים]] ובהלכות נשיאת כפים ב[[שלחן ערוך]], הודפס בשנת [[ה'תש"ע]] – [[2010]].
*העשרים ושבע; ספר [[כפת המנעול]] – מאת הרב [[אברהם פרוסטיץ]] פירוש על [[פרקי אבות]], הודפס בשנת [[ה'תקע"ח]] ב[[וינה]] ה[[עיר הבירה]] ב[[אוסטריה]].
*ועלו ז"ך כפים, כף ונקי וז"ך, ומשנתו כף ונק"י.


==[[כף החיים (סופר)]]==
==[[כף החיים (סופר)]]==
כף החיים השני הינו ספר בן 10 כרכים (ח' חלקים על [[אורח חיים]] ועוד ב' חלקים על [[יורה דעה]]), הנקרא [[כף החיים (סופר)]].
כף החיים השני הינו ספר בן 10 כרכים (ח' חלקים על [[אורח חיים]] ועוד ב' חלקים על [[יורה דעה]]), הנקרא [[כף החיים (סופר)]].
==הערות==
==הערות==

גרסה מ־01:54, 7 בפברואר 2019

ספר הלכתי הראשון שנקרא בשם כף החיים נדפס בטורקיה ב' כרכים מסודר לפי פרקים חיברו הרב הכולל רבי חיים פלאג'י הגאב"ד וראב"ד בטורקיה - תורכיה.

כף החיים החדש

נדפס מחדש בארץ ישראל מנוקד באותיות מנוקדות מאירות עינים בבני ברק, וכן במהדורא עם הערות באותיות מרבעות מאירות עינים על ידי הוצאת שיח ישראל בירושלים שנת ה'תשמ"ו, וכן במהדורא חדשה על ידי הוצאת שובי נפשי בירושלים הודפס בשנת ה'תשע"ג ומכיל (תשמ"ח עמודים).

חכמי הכף-כף נחתכף הקטורת-כף נקיכף אחת-כף הכהןכף הסיידים-כפי אהרןנקי כפים-כף החייםכף זכות, ועוד

ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם כף החיים ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:

– מאת אברהם אליעזר סופר מירושלים.

כף החיים (סופר)

כף החיים השני הינו ספר בן 10 כרכים (ח' חלקים על אורח חיים ועוד ב' חלקים על יורה דעה), הנקרא כף החיים (סופר).

הערות

  1. מהרצי"ה על פי עיטורי כהנים, 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"
  2. יליד ירושלים בשכונת רחובות היא שכונת הבוכרים