חסידות רוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
'''חסידות רוז'ין''' היא שושלת הכוללת כמה חסידויות. נוסדה ברומניה על ידי [[רבי ישראל מרוז'ין]]. | '''חסידות רוז'ין''' היא שושלת הכוללת כמה חסידויות. נוסדה ברומניה על ידי [[רבי ישראל מרוז'ין]]. | ||
==יסוד החסידות== | ==יסוד החסידות== | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
נוסדה בסדיגורא, לאחר שרבי ישראל עבר אליה לאחר שנאלץ לעזוב את רוז'ין, על ידי בנו [[רבי שלום יוסף פרידמן]]. אחריו המשיך אחריו אחיו, [[רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון)]] שמוכנה ה[[אדמו"ר]] הזקן מסדיגורא, ונחשב לאדמו"ר הראשון. אחריו המשיך בנו [[רבי ישראל פרידמן מסדיגורא]]. אחריו המשיכו בו-זמנית שלושת בניו: [[רבי אהרן פרדימן]], [[רבי אברהם יעקב פרידמן]] (השני) ו[[רבי שלמה פרידמן]] (שפרש מהאדמו"רות בגלל שהעדיף לעסוק בענייני ציבור). לאחר פטירת רבי אהרן, המשיך אותו, לצד שני דודיו, בנו [[רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]]. לאחר פטירתו מכהן עד היום בנו [[רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]]. | נוסדה בסדיגורא, לאחר שרבי ישראל עבר אליה לאחר שנאלץ לעזוב את רוז'ין, על ידי בנו [[רבי שלום יוסף פרידמן]]. אחריו המשיך אחריו אחיו, [[רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון)]] שמוכנה ה[[אדמו"ר]] הזקן מסדיגורא, ונחשב לאדמו"ר הראשון. אחריו המשיך בנו [[רבי ישראל פרידמן מסדיגורא]]. אחריו המשיכו בו-זמנית שלושת בניו: [[רבי אהרן פרדימן]], [[רבי אברהם יעקב פרידמן]] (השני) ו[[רבי שלמה פרידמן]] (שפרש מהאדמו"רות בגלל שהעדיף לעסוק בענייני ציבור). לאחר פטירת רבי אהרן, המשיך אותו, לצד שני דודיו, בנו [[רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]]. לאחר פטירתו מכהן עד היום בנו [[רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]]. | ||
===הוסיאטין=== | ===הוסיאטין=== | ||
נוסדה על ידי בנו של רבי ישראל, [[רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן]] בעיר הוסיאטין שבאוקראינה. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו [[רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין]]. האדמו"ר ברח עם לוינה בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], ולאחר שהרוסים החלו להפגיז את הוסיאטין, ברחו חסידיו מהעיר, ורבים מהם מתו ממגפות ומפורעים. רבי ישראל עלה ארצה עם מאות חסידים, כשהוא מורה לשאר חסידיו לעלות לארץ, אפילו בלי למכור את ביתם ורכושם. בארץ השתכן ב[[תל אביב]]. כונה: "זקן בית רוז'ין" כיוון שהיה בן שמונים כשעלה ארצה. לאחר פטירתו, שתים עשרה שנה אחר עלייתו, כיהן תחתיו חתנו, [[רבי יעקב פרידמן]]. לאחר פטירתו, חדלה חסידות הוסיאטין מלפעול, אולם נותרו מעט חסידים בתל אביב. | {{ערך מורחב|ערך=[[חסידות הוסיאטין]]}} | ||
נוסדה על ידי בנו של רבי ישראל, [[רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן]] בעיר הוסיאטין שבאוקראינה. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו [[רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין]]. האדמו"ר ברח עם לוינה בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], ולאחר שהרוסים החלו להפגיז את הוסיאטין, ברחו חסידיו מהעיר, ורבים מהם מתו ממגפות ומפורעים. רבי ישראל עלה ארצה עם מאות חסידים, כשהוא מורה לשאר חסידיו לעלות לארץ, אפילו בלי למכור את ביתם ורכושם. בארץ השתכן ב[[תל אביב]]. כונה: "זקן בית רוז'ין" כיוון שהיה בן שמונים כשעלה ארצה. לאחר פטירתו, שתים עשרה שנה אחר עלייתו, כיהן תחתיו חתנו, [[רבי יעקב פרידמן]]. לאחר פטירתו, חדלה חסידות הוסיאטין מלפעול, אולם נותרו מעט חסידים בתל אביב. | |||
===בוהוש=== | ===בוהוש=== | ||
===דרהוביטש=== | ===דרהוביטש=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חסידות דרוהוביטש]]}} | |||
נוסדה ע"י [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]] (נכד [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא]]), חתנו של [[רבי אברהם יעקב מסדיגורה]]. היה פעיל ב[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]]. לאחריו כיהן בנו [[רבי אברהם יעקב שפירא]] המכונה "האדמו"ר הצייר", ובנו [[רבי אביעזרי זעליג שפירא]]. חסידות זו הפסיקה להתקיים. | |||
===שטפנשט=== | ===שטפנשט=== | ||
נוסדה על ידי בנו של | נוסדה על ידי בנו של רבי ישראל, [[רבי מנחם נחום פרידמן]]. לאחריו המשיך בנו [[רבי אברהם מתתיהו פרידמן]], שהיה ידוע בכינוי "הצדיק משטפנשט" מכיוון שנודע בעשיית מופתים, ולאחר פטירתו אין לחסידות המשך ממשי<ref>אחיינו, רבי מנחם נחום פרידמן השני, היה אמור לרשת את מקרומו, אף החל לכהן כאדמו"ר לא-רשמי, אך נפטר חודש לפניו.</ref>. | ||
===בויאן=== | ===בויאן=== | ||
| שורה 29: | שורה 35: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע. | *[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* ר' בצלאל לנדוי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/hashalom-2.htm תפארת שבמלכות (לדרכה המיוחדת של חסידות רוזין)] - אתר 'דעת' | |||
* [[הרב אליעזר מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=8603&q=| קדושה ומלכות], אתר ישיבה. | |||
* הרב אליעזר מלמד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=8601&q=| בית רוז'ין וארץ ישראל], אתר ישיבה. | |||
{{חצרות חסידיות}} | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חצרות חסידיות|רוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:בית רוז'ין|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:01, 28 בספטמבר 2012
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
חסידות רוז'ין היא שושלת הכוללת כמה חסידויות. נוסדה ברומניה על ידי רבי ישראל מרוז'ין.
יסוד החסידות[עריכה]
חסידויות רוז'ין[עריכה]
סדיגורא[עריכה]
נוסדה בסדיגורא, לאחר שרבי ישראל עבר אליה לאחר שנאלץ לעזוב את רוז'ין, על ידי בנו רבי שלום יוסף פרידמן. אחריו המשיך אחריו אחיו, רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון) שמוכנה האדמו"ר הזקן מסדיגורא, ונחשב לאדמו"ר הראשון. אחריו המשיך בנו רבי ישראל פרידמן מסדיגורא. אחריו המשיכו בו-זמנית שלושת בניו: רבי אהרן פרדימן, רבי אברהם יעקב פרידמן (השני) ורבי שלמה פרידמן (שפרש מהאדמו"רות בגלל שהעדיף לעסוק בענייני ציבור). לאחר פטירת רבי אהרן, המשיך אותו, לצד שני דודיו, בנו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן. לאחר פטירתו מכהן עד היום בנו רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי).
הוסיאטין[עריכה]
- ערך מורחב - חסידות הוסיאטין
נוסדה על ידי בנו של רבי ישראל, רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן בעיר הוסיאטין שבאוקראינה. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין. האדמו"ר ברח עם לוינה בזמן מלחמת העולם הראשונה, ולאחר שהרוסים החלו להפגיז את הוסיאטין, ברחו חסידיו מהעיר, ורבים מהם מתו ממגפות ומפורעים. רבי ישראל עלה ארצה עם מאות חסידים, כשהוא מורה לשאר חסידיו לעלות לארץ, אפילו בלי למכור את ביתם ורכושם. בארץ השתכן בתל אביב. כונה: "זקן בית רוז'ין" כיוון שהיה בן שמונים כשעלה ארצה. לאחר פטירתו, שתים עשרה שנה אחר עלייתו, כיהן תחתיו חתנו, רבי יעקב פרידמן. לאחר פטירתו, חדלה חסידות הוסיאטין מלפעול, אולם נותרו מעט חסידים בתל אביב.
בוהוש[עריכה]
דרהוביטש[עריכה]
- ערך מורחב - חסידות דרוהוביטש
נוסדה ע"י רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (נכד רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא), חתנו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה. היה פעיל בתנועה הציונית. לאחריו כיהן בנו רבי אברהם יעקב שפירא המכונה "האדמו"ר הצייר", ובנו רבי אביעזרי זעליג שפירא. חסידות זו הפסיקה להתקיים.
שטפנשט[עריכה]
נוסדה על ידי בנו של רבי ישראל, רבי מנחם נחום פרידמן. לאחריו המשיך בנו רבי אברהם מתתיהו פרידמן, שהיה ידוע בכינוי "הצדיק משטפנשט" מכיוון שנודע בעשיית מופתים, ולאחר פטירתו אין לחסידות המשך ממשי[1].
בויאן[עריכה]
טשורטקוב[עריכה]
קופיטשניץ[עריכה]
ווסלוי[עריכה]
מידת המלכות[עריכה]
יחס רוז'ין לארץ ישראל[עריכה]
רוז'ין כיום[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ר' בצלאל לנדוי, תפארת שבמלכות (לדרכה המיוחדת של חסידות רוזין) - אתר 'דעת'
- הרב אליעזר מלמד, קדושה ומלכות, אתר ישיבה.
- הרב אליעזר מלמד, בית רוז'ין וארץ ישראל, אתר ישיבה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אחיינו, רבי מנחם נחום פרידמן השני, היה אמור לרשת את מקרומו, אף החל לכהן כאדמו"ר לא-רשמי, אך נפטר חודש לפניו.