עמוד ראשי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,137 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


__NOCACHE__
ערך אקראי
ישיבת הר שלום
{{ישיבות|

|שם=ישיבת הר שלום |תמונה= |כתובית= |סוג=ישיבת הסדר |תאריך יסוד=תשס"ב |תאריך סגירה= |מיקום=מצפה אשתמוע

|השתייכות=הציונות...
להמשך הערך
__NOCACHE__
הידעת?

קרקע אינה נגזלת

הגמרא סוכה ל ב לומדת את הכלל קרקע אינה נגזלת הקובע שאין אפשרות לגנוב קרקעות מאחרים והקרקע נותרת תמיד בידי בעליה. הקהילות יעקב הסביר בשיטת הרמב"ם שאין הכוונה שאין איסור גזילת קרקעות אלא שבכל גזילה ישנם שני איסורים- איסור על מעשה הגזילה ואיסור על הכנסת הגזילה לרשותו. למרות שקרקע אינה נגזלת והגזלן לא מכניסה לרשותו, הוא עדיין עבר על איסור גזילה בחלקו הראשון- איסור על מעשה הגזילה עצמו אף ללא הכנסת החפץ לרשותו.

__NOCACHE__
__NOCACHE__
דבר בעיתו

מתנות לאביונים היא ממצוות פורים ועניינה נתינת שתי מתנות לשני אביונים - מתנה אחת לכל אביון.


מקור המצוה וחשיבותה

מצוה לתת מתנות לאביונים בפורים, שנאמר (אסתר ט, כב): "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".

ברמב"ם (הלכות מגילה פ"ב הי"ז) מובא: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשִׁלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".


דיני המצוה

נאמר במגילה שיש חיוב לתת "מתנות לאביונים". "מתנות" - לשון רבים, ו"לאביונים" - לשון רבים; אם כן יש להעניק לפחות שתי מתנות לשני אביונים - מתנה אחת לכל אביון. שיעורה הוא לפחות כשווה פרוטה (ויש סוברים שיש לתת סכום שניתן לקנות בו כשיעור של שלוש ביצים). המתנות ניתנות במאכל או בכסף שיכול העני להנות ממנו בפורים. בשעת הדחק אפשר לתת צ'ק ובתנאי שהעני יכול לקנות בו אוכל בפורים (כגון שבעל המכולת יכבד את הצ'ק).

זמן קיום מצות מתנות לאביונים הוא בשעות היום ויש סבורים שאפשר לקיימה גם בלילה. במקום שאין עניים אפשר לתת מראש לשליח שיתן לעניים בפורים, או לעכב את המעות ולתת אותם אחר כך, כאשר ימצאו עניים.

אמרו חז"ל: "אין מדקדקין במעות פורים, אלא כל הפושט יד – נותנים לו", ומקיים בזה את המצווה מכיוון שמטרת המצווה היא שמחה ולא רק צדקה.

אף העני חייב במתנות לאביונים, וה"פרי חדש" ז"ל פוטרו [בן איש חי ש"ר פרשת תצוה].

__NOCACHE__