עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
עמך ישב בקרבך
פרט במצוות העוסקות בעבד שברח מאדוניו, לעם ישראל, ומבקש את עזרתם. עניין המצווה הוא שלא להסגיר עבד שברח מאדוניו מחוצה לארץ לארץ ישראל, חזרה... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
ד
הגדרה - האות הרביעית מכ"ב אותיות של אל"ף-בי"ת צורת אות ד' מהאל"ף בי"ת שבכתב אשורי, בכתיבת ספר תורה, תפלין ומזוזה (ראה ערך אותיות: צורתן)...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
ברכת ארוסין
=ברכת ארוסין= הגדרה - הברכה שמברכים בקדושי אשה המקדש אשה צריך לברך ברכת ארוסין (כתובות ז ב; רמב"ם אישות ג כג; טוש"ע אהע"ז לד א). ויש סמך...להמשך הערך |
הידעת? |
בעירו של החתם סופר תלו שעון בבית הכנסת, ובעל ה"שלמי נדבה" זרק עליו אבן ואחריו גם נכבדי היראים עשו כמותו. ואח"כ אמר: התחדשות - אביזרייהו דעבודה זרה היא, ועבודה זרה צריכין לשרש אחריה. ולקח גרזן והכה את השברים עד כתות (טעמי המנהגים עמוד תקנג). יש לציין שהחתם סופר עצמו (על או"ח שח-נא) מתיר לטלטל שעון בשבת, ומוכח שלא אסר את השימוש בו. וכנראה תמידיו התנגדו רק לתליתו בבית הכנסת. |
פרשת השבוע |
פרשת צו היא הפרשה השנייה של ספר ויקרא. החלק הראשון של הפרשה עוסק בדיני הקורבנות יחד עם איסור אכילת קדשים בטומאה ואכילת חלב ודם, החלק השני של הפרשה עוסק בשמונת ימי המילואים ובהכשרת אהרון וב... |
דבר בעתו |
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החוד... |