עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
חד גדיא
פיוט בלשון ארמית שמחברו לא ידוע, הנאמר בליל הסדר בסיום ההגדה, כחלק מה"נרצה". חד גדיא דזבין אבא בתרי זוזי. ואתא שונרא ואכל לגדיא דבין אבא... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
בהרת
הגדרה - מראה לבן של נגע בעור בשרו של אדם בהרת היא אחד מארבעה מראות-הנגעים של האדם (ראה ערכו), והיא עזה כשלג (תורת כהנים תזריע, נגעים...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
יושב (בעבודה)
הגדרה - כהן היושב בשעת עבודה במקדש - שמצותה בעמידה- שעבודתו פסולה. יושב נמנה במשנה ובברייתא בין פסולי-עבודה (ראה ערכו), שאם עבדו - חיללו...להמשך הערך |
הידעת? |
בעירו של החתם סופר תלו שעון בבית הכנסת, ובעל ה"שלמי נדבה" זרק עליו אבן ואחריו גם נכבדי היראים עשו כמותו. ואח"כ אמר: התחדשות - אביזרייהו דעבודה זרה היא, ועבודה זרה צריכין לשרש אחריה. ולקח גרזן והכה את השברים עד כתות (טעמי המנהגים עמוד תקנג). יש לציין שהחתם סופר עצמו (על או"ח שח-נא) מתיר לטלטל שעון בשבת, ומוכח שלא אסר את השימוש בו. וכנראה תמידיו התנגדו רק לתליתו בבית הכנסת. |
פרשת השבוע |
פרשת כי תשא היא הפרשה התשיעית בספר שמות. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם..." () תחילת הפרשה... |
דבר בעתו |
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החוד... |