עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרוייקט אקראי: <random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה. חפשו ערכים במיקרופדיה:
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
לקוטי תורה
הספר לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא והשולחן ערוך. הספר מכיל דרושים על פרשיות התורה ומועדים. חלקו (הראשון)... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
ברכת הפת
=ברכת הפת= הגדרה - הברכה שמברכים על לחם לפני אכילתו הלחם שנעשה מאחד מחמשה מיני דגן, והם חיטים ושעורים וכוסמים ושבולת שועל ושיפון (ראה...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
שבת - חמדת ימים בתפילה בשבת אומרים - "חמדת ימים אותו קראת". ושאלו - והיכן קראו? נאמר [בראשית ב, ב]: "ויכל אלוקים ביום השביעי", ובתרגום ירושלמי כתוב: "וחמיד ה' ביומא שביעאה" [ספר האורה, חלק ב אות סג, וכן בפירוש בעל הטורים על התורה]. וכעין זה כתב מרן ז"ל בבית יוסף בשם שבלי הלקט [סימן עו]. ועוד כתוב בשבלי הלקט, שיש מפרשים - לא שהשבת נקראה כך, אלא כך הצעה של תפילה: "רצית בו וקדשתו חמדת ימים"; כלומר קדשת אותו להיות נחמד מכל הימים. והרב רבי מאיר ציר נאמן היה מתקן הדבר, ש"אותו קראת" מוסב על "זכר למעשה בראשית". |